ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
27728-03-10
03/08/2010
|
בפני השופט:
הרווי גרובס
|
- נגד - |
התובע:
1. אופיר קוחלי 2. דליה קוחלי
|
הנתבע:
1. אביבה גודריק 2. איי. אי. ג'י חב' לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 7.7.09 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעת 1 אשר היה מבוטח בזמנים הרלוונטיים לתביעה על ידי הנתבעת 2.
התובע עותר ל 4,404 ₪. הסכום בנוי כדלקמן: עלות תיקון הרכב 2,796 ₪.
שכ"ט שמאי 550 ₪. ירידת ערך 505 ₪.
טרחה ועוגמ"ש 500 ₪.
הפרשי הצמדה וריבית 53 ₪.
לדברי התובע לפני כניסתו לצומת הרחובות לוינסקי והרצל בתל אביב, עצר בתמרור עצור. כשהתפנתה הצומת החל לחצותה בנסיעה איטית וישרה. כאשר חצתה הנתבעת עם רכבה את הצומת החלה בנסיעה אחורנית ללא כל התראה מוקדמת ופגעה ברכב התובע. התובע העיד בבית המשפט כי האזור היה עמוס מאוד וכי הנתבעת התנצלה לאחר קרות התאונה וטענה כי קרתה בגלל איש זקן שחצה את הכביש. התובע טען כי הנתבעת 1 נסעה בנתיב השמאלי אם הוא זוכר נכון. התובע טוען כי הנתבעת הסבירה בהזדמנות אחרת כי היא התדרדרה אחורה.
לנתבעת 1 גרסה שונה. לטענתה, היא המתינה בצומת הרחובות לילינבלום והרצל בעצירה מוחלטת ולפתע הגיח רכב התובע מצד שמאל תוך אי ציות לתמרור עצור ותן זכות קדימה ופגע ברכבה. הנתבעת העידה בבית המשפט כי האזור היה מאוד צפוף וכי היא נסעה בנתיב הימני. לטענתה לא היה איש זקן שניסה לחצות את הכביש וכי היא לא נסעה אחורה. היא התנצלה לא מתוך לקיחת אחריות אלא מתוך פאניקה. נציג נתבעת 2 טען בבית המשפט כי ברחוב הרצל אין עלייה ולכן אי אפשר להתדרדר שם.
לאחר ששמעתי את דברי הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, החלטתי לדחות את התביעה, ולהלן הנימוקים:
1) מצאתי כי גרסת הנתבעת 1 סבירה יותר. עדות התובע הייתה מלאה בפרשנויות אישיות למצב הדברים ואילו הנתבעת 1 סיפקה הסברים סבירים יותר לקרות האירוע.
3) לא שוכנעתי שהנתבעת נסעה לאחור. נראה כי התובע הוא זה שהתנגש בנתבעת 1 בעת שהתקדם לתוך צומת לא פנויה בתנועה הכבדה ששררה באזור.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ג אב תש"ע, 03 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת