קוזיאשוילי ואח'

החלטה

מהות הבקשה:

בפני בקשה לביטול צו מנהלי שניתן על ידי המנהל הכלל של עיריית קרית אתא, מר בני חזן, מיום 23.1.2014, על פי סעיף 49(ה) לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א – 2011 (להלן: "חוק האסבסט) ואשר על פיו ציווה, המנהל הכללי, מר חזן על המבקשים, לאמור: "הנני מוציא לכם בזאת צו מנהלי לניקוי המקרקעין הידועים כחלקה 23 בגוש 11612, המצויים בבעלותכם ו/או בחזקתכם, סמוך לצומת דשנים, בקרית אתא, זאת בשל מפגע אזבסט המצוי בחלקה"

המבקשים נצטוו לסלק את הפסולת לא יאוחר מתום 7 ימים מעת מסירת הצו.

לטענת ב"כ המבקשים, הצו הוצא ללא סמכות, וזאת מכיוון שהוצאת הצו לא נעשתה בהתאם להוראות ולכללים שנקבעו בחוק האזבסט והמנהל הכלל לא היה מוסמך בנסיבות העניין להוציא את הצו, בין השאר, נטען על ידי ב"כ המבקשים כדלקמן:

חוק האסבסט מסדיר את סוגיית הרישוי ובשל הרגישות והסכנות הנובעות מהטיפול והעיסוק בחומר האזבסט ואבק האסבסט, קבע את הכישורים הדרושים ואת ההסמכות הדרושות למי שיהא מוסמך לטפל במפגעי האסבסט.

לא התקיימו התנאים לגיבוש הסמכות למתן צו לפי סעיף 49(ה) לחוק האסבסט.

מעבר לענין הפגם שנפל בהפעלת הסמכות, המבקשים אינם הכתובת הנכונה למתן הצו, שכן, לטענת הסניגורית, המבקשים אינם הבעלים של המקרקעין, נשוא הצו, וכי הבעלים היא חברת אלנקו בע"מ.

כן נטען, כי המבקשים אינם מורשים להשתמש או להימצא בנכס לאור ההפקעה של שטחי ציבור הקיימים בנדל"ן לצורך צומת דרכים. לטענה זו ייאמר, כי המבקשים לא הגישו לבית המשפט אף מסמך שיתמוך בכך שהם, כבעלי הזכויות במקרקעין, נשוא הצו, אינם מורשים להשתמש או להמצא במקרקעין.

אציין כבר כעת, כי אין ממש בטענה שהמבקשים אינם הכתובת לצו, שכן בסעיף 1 לבקשה טוענים המבקשים, כי: "החל משנת 1997 המבקשים הינם בעלי הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 11612 חלקה 23 המצויים בקריית אתא..."

גרסת המשיבה.

בתשובת המשיבה לבקשה נאמר, כי המבקשים הינם מחזיקים במקרקעין, נשוא הצו, וכי הצו ניתן על פי סמכות כדין, הגם שאין מחלוקת, כי להוצאת הצו לא קדם קבלת תסקיר של סוקר אסבסט מוסמך. לענין זה טענה ב"כ המשיבה בבית המשפט כי: "הנושא סוקר אסבסט, אנו סבורים שמנהל המחוז מטעם המשרד להגנת הסביבה למעשה ממלא אחר פונקציה של סוקר אסבסט. לא ביקשנו סוקר אסבסט שיתן סקירה על המצב בטרם מתן הצו זאת לאור העובדה שכאמור אנו סבורים שמנהל המחוז ותפקידו ממלא אחר הפונקציה הזו של סוקר אסבסט" (ע' 2 ש' 10-13)

התשתית המשפטית, עובר לסוגיה בה קא עסקינן;.

סמכותו של המנהל הכללי של עיריית קרית אתא, מר דוד חזן, למתן הצו, נשוא הבקשה מוגדרת בסעיף 49(ה) לחוק האסבסט, לאמור:

" נוכח ראש רשות מקומית או עובד הרשות המקומית שהוא הסמיך לעניין זה.... לאחר קבלת חוות דעת מאת סוקר אסבסט, כי קיים מפגע אסבסט או חשש ממשי להתהוות מפגע אסבסט, בתחום הרשות המקומית, רשאי הוא לתת צו מינהלי לעניין אסבסט לפי הוראות בעיף זה, ובלבד שהודיע לממונה על כוונתו לתת צו כאמור, על העילה למתן הצו ועל הפעולות הנדרשות לפיו, והממונה לא התנגד לכך..." (ההדגשה לשי מ.א.)

ממקרא הכתוב עולה כי המחוקק התנה את קיום הסמכות למתן הצו בקיומם של שני תנאים מרכזיים. האחד הינו תנאי מהותי ואילו השני הינו תנא פרוצדורלי, כדלקמן:

התנאי המהותי, הינו שעשיית השימוש בסמכות תבוא, רק "לאחר קבלת חוות דעת מאת סוקר אסבסט", כהגדרת מושג זה בסעיף 2 לחוק האסבסט, היינו; "עובד שקיבל אישור לפי הוראות סעיף 17;".

התנאי הפרוצדוראלי, הינו, מתן הודעה לממונה על כוונתו לתת את הצו והממונה לא התנגד לכך. הממונה, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק האסבסט, הינו; "ממונה אסבסט שמונה לפי סעיף 47".

דיון בשאלת תוקפו של הצו נשוא הבקשה. (להלן: "הצו").

דיון בקיומו של התנאי הפרוצדוראלי;