קווים תחבורה ציבורית בע"מ נ' ואדים אדייב ואח'

פסק דין

לפניי תביעה כספית על סך 84,427 ₪, שהוגשה על ידי התובעת, בגין נזקים והוצאות שונות שנגרמו לה, עקב תאונה שבה היה מעורב מיניבוס השייך לה ואשר נפגע מגלגל, אשר התנתק מנגרר שהיה מחובר לרכב שעליו נהג הנתבע 1. התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעת 2, אשר ביטחה את הנגרר וכן כנגד הנתבעת 3, אשר יום קודם לתאונה, טיפלה בנגרר במוסך שלה ובין היתר פירקה והרכיבה מחדש את אותו הגלגל. הנתבעים 1 ו-2 הגישו הודעת צד ג' כנגד הנתבעת 3.

רקע עובדתי

ביום 10.10.06 נסע מיניבוס השייך לתובעת, לכיוון כביש הסרגל ונפגע כתוצאה מגלגל שהשתחרר מנגרר השייך לחברת י.ר.א.ב. שירותי נוי (1985) בע"מ. הנתבעים 1 ו-2 הכחישו את קרות התאונה ואת פגיעת הגלגל ברכב התובעת וכן טענו, בין היתר ולחילופין, כי אם בכלל, אחראית לתאונה הנתבעת 3, אשר טיפלה בגלגל הנגרר יום לפני התאונה. הנתבעים 1 ו-2 טוענים גם לרשלנות תורמת של נהג רכב התובעת. הנתבעת 3 הכחישה אף היא את אחריותה לתאונה. לפי טענתה, הנגרר טופל יומיים לפני התאונה במוסך צמיגים. לפיכך, האחריות לתאונה רובצת על כתפי מוסך הצמיגים או על כתפי הנתבע 1 שהתרשל. כמו כן, טוענת הנתבעת 3 כי נגרם לה נזק ראייתי, שכן נודע לה על התאונה רק עם הגשת התביעה ולא נעשה אליה כל פנייה קודם לכן.

דיון

לאחר עיון בחומר הראיות שלפני ולאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש להטיל אחריות משותפת לקרות התאונה על הנתבעים.

נסיבות התאונה

הוכח לפני בעדותו של נהג רכב התובעת מר יניב לאלום, אשר עדותו הייתה אמינה עליי, כי רכב התובעת נפגע מהגלגל (ראה עמ' 3 לפר' יום 22.9.11 ש' 31-28). כמו כן, הוכח לפני מעדותו של הנתבע 1, שנהג במשאית שאליה היה מחובר הנגרר, כי גלגל הנגרר התנתק ממקומו (ראה עמ' 17 לפר' ש' 5-3). הוכח מעדותו של העד לאלום כי הרכב שלפניו הספיק לסטות הצידה ואילו הוא לא הספיק לעשות כן וכך פגע הגלגל ברכבו (ראה עמ' 3 לפר' ש' 20-16).

לעניין טענת הנתבעת שלפיה ייתכן ורכב התובעת נפגע כתוצאה מהתנגשות עם הרכב שלפניו ולא מהגלגל, לא הובאה כל עדות לכך. מדובר בספקולציה גרידא. העד היחיד שראה את התאונה בעת התרחשותה ואשר העיד לפני היה מר לאלום. גם אם מדובר בעדות יחידה של בעל דין, הרי שבנסיבות העניין, שעה שלא היה עד נוסף לתאונה מטעם התובעת לבד מהנהג, די לי בעדות זו.

האחריות לתאונה

אין מחלוקת כי רכב התובעת הוכנס למוסך הנתבעת 3 יום לפני התאונה וזאת לצורך ביצוע בדיקת חורף. אין מחלוקת כי אותו הגלגל שהתנתק ממקומו ואשר פגע ברכב התובעת פורק והורכב מחדש על ידי הנתבעת 3 באותו הטיפול. כל אחד מהנתבעים מטיל את האחריות לתאונה על השני. הנתבעים 1 ו-2 מסתמכים על סמיכות הזמנים שבין התנתקות הגלגל ולבין הטיפול בו על ידי הנתבעת 3 ומסתמכים על כך שהנתבעת 3 לא יידעה את הנהג שלה אודות הטיפול שבוצע בגלגל, כך שהוא לא יכול היה לדעת כי עליו לחזק את האומים של הברגים של הגלגל כנדרש. הנתבעת 3 מנגד טוענת כי הנתבעים 1 ו-2 כשלו והתרשלו בכך שלא חיזקו את הברגים של הגלגל כנדרש ברכבים מסוג זה, למרות שהודעה להם על החלפת הטיפול שבוצע בגלגל.

מה גרם להתנתקות הגלגל

לאחר עיון בחומר הראיות, שוכנעתי כי יש להטיל על הנתבעים 1 ו-2 אחריות לתאונה בשיעור ניכר. הנתבע 1 שנהג במשאית שאליה היה מחובר הנגרר, אישר בעדותו שלפני כי הוא מכיר היטב את הנוהל שלפיו ברכבים מסוג זה אשר עברו טיפול של החלפת או פירוק והרכבה של גלגל, יש לחזק את הברגים של הגלגל לאחר שהרכב עבר כברת דרך מסוימת ולא ניתן להסתפק בחיזוק הברגים הנעשה על ידי המוסך בתום הטיפול, וכלשונו: "ש. בזמן שקרתה התאונה, בתקופה של 2006, אתה מכיר הוראה כזו, שאמרו לכם שאחרי נוסעים קצת עם הרכב צריך לחזק עוד פעם את הברגים? ת. כן. ש. אני שאלתי על הפנצ'ר כי אחרי שאתה מחליף פנצ'ר אתה נוסע קצת. ת. אני אמרתי לך יכול להיות, את אומרת לי לפני יומיים אמרתי יכול להיות לא בגלל שאני מסרב, היא מדברת על הפנצ'ר. אם את שואלת אם אני מחזק אחרי זה אני מחזק. ש. אתה מתכוון שאם קורה לך פנצ'ר בכלל, ואתה מחליף בעצמך גלגל אתה נוסע עוד קצת עוצר ומחזק הגלגל? ת. כן. ש. זה הוראה של קצין הבטיחות בחברה שאמר לכם לעשות? ת. מי שאמר אני לא זוכר אבל זה בדם שלי. ש. גם אם לצורך העניין הכנסת רכב לטיפול במוסך, ואתה יודע שהחליפו בו גלגל פירקו והרכיבו ולאו דווקא החליפו, אז אתה יודע, כמו שאמרת זה בדם שלך שאתה צריך אחרי כמה זמן לנסוע לעצור ולחזק את הברגים, נכון? ת. כן."(ראה עמ' 20 לפר' ש' 33-27, עמ' 21 ש' 11-1)".

גם מר קורש, קצין הבטיחות של חברת י.ר.א.ב., אישר זאת בעדותו, וכדבריו: "ש. יש לכם נוהלי בטיחות שאתם מעבירים לנהגים שלכם? ת. מה זאת אומרת נוהלים? כשנהג מתקבל לעבודה יש תיק נהג והוא חותם על 12 15 עמודים, על הנושאים שקשורים לקליטת נהג. יש תיק בטיחות. הוא אחראי על בטיחות בעבודה. ש. אתה מכיר וגם הנהג שלכם אישר בחקירה שאחרי שמחליפים גלגל ברכב כזה שיש בו צמד גלגלים כפי שיש בנגרר דנן אחרי שנוסעים כברת דרת קצרה צריך לחזק עוד פעם את הגלגלים? ת. כן, מסכים בהחלט. זו הוראה של משרד התחבורה. אם הייתה קיימת כבר במועד התאונה – אני צריך לבדוק. ש. יצאה הנחייה כזו בכתב ממך לנהגים שלך? ת. כשנהג הולך לפנצ'ריה יש לו דוח שם. ש. האם נתת הוראה לנהגים אצלך בחברה אם צריך לחזק את הברגים בעת החלפת גלגל? ת. כל רכב עובר בדיקה פעם בחודשיים קצין בטיחות. אני נתתי הוראה וגם אנו עושים הדרכה כל חצי שנה. ש. זה נוהל כתוב? ת. לא זוכר. אנחנו מדברים עם הנהגים בשוטף. ש. החברה שלכם עובדת עדיין עם המוסך. ת. כן. ש. נכון ששני הגלגלים הקדמיים השמאליים עפו? ת. כן. ש. למה יש את ההוראה הזו לחיזוק גלגלים. האם אם לא מחזקים את שני הגלגלים נוצר חופש בין הגלגלים והחופש הזה עלול להגדיל את החורים וזה יכול להביא לשבירת הברגים? ת. מתוך ניסיוני הקצר אין דבר כזה. לדעתי יכול להיות שהיתה תקלה שמי שעבד על הגלגל לא חיזק מספיק. לשאלת בית המשפט: למה צריך שוב לחזק אם במוסך מחזקים בתום הטיפול אני אומר: בגלגלים כפולים ברגע שמחזקים פעם ראשונה צריך נסיעה של כמה מאות קילומטרים וזה לא יכול להשתחרר אחרי 50 60 ק"מ. אם לא מחזקים יש לו בית קונוס איפה שנכנס האום של הגלגל ואז תוך כדי נסיעה הוא עושה אובלי ומתרחב וכשיש חופש בגלגל הוא חותך את הבורג כמו סכין והוא נשבר".(עמ' 29 לפר' ש' 13 עד עמ' 30 ש' 12 ).

דא עקא, אין מחלוקת כי הנתבע 1 לא חיזק את הברגים (ראה עמ' 23 לפר' ש' 12-10). בנסיבות אלה, כאשר מונחת לפני עדותם של הנתבעים עצמם, בדבר הצורך והחשיבות של חיזוק הברגים לצורך מניעת התנתקות של גלגל, בדיוק כפי שארע במקרה דנא, וכאשר אין מחלוקת כי הדבר לא בוצע, ומנגד, הנתבעים 1 ו-2, שהנטל עליהם בעניין זה, לא הביאו כל ראיה ממשית לא כל שכן טענה ממשית או מפורטת בדבר רשלנות מצד הנתבעת 3 בהרכבת הגלגל מחדש בעת התיקון שבוצע יום לפני התאונה, המסקנה המתבקשת הנה כי הגלגל התנתק ממקומו עקב כך שהנתבע 1 לא חיזק אותו לאחר שכבר יצא הנגרר מהמוסך.

ויודגש: הנתבעים 1 ו-2 ידעו היטב כבר בעת קרות התאונה כי הנגרר עבר טיפול יום קודם לכן במוסך הנתבעת 3. לא היה דבר שיימנע מהם להזמין כבר באותו היום שמאי או מומחה אחר לבדיקת הנגרר והנזקים שנגרמו לו עקב התנתקות הגלגל כדי להכין חוות דעת שתומכת במסקנה כי התנתקות הגלגל נבעה מהרכבה לקויה של הגלגל בתום הטיפול ולא מאי חיזוק הברגים.

טענת הנתבעים 1 ו-2 שלפיה הנגרר תוקן מיד לאחר התאונה על ידי הנתבעת 3 לא הוכחה לפני. מנהל הנתבעת 3, שעדותו הייתה אמינה עליי בנקודה זו, העיד כי הנגרר לא הוכנס למוסך לאחר התאונה וכי הנתבעת 3 לא ידעה כלל על התאונה עד להגשת התביעה (ראה עמ' 32 ש' 31-26). קצין הבטיחות של החברה שהעיד לפני ואשר נתן תצהיר עדות ראשית, לא ציין בתצהירו כי הנגרר הובא לאחר התאונה למוסך הנתבעת 3 ותוקן שם ועוד בחינם. הדבר גם לא מוזכר בתצהיר הנתבע 1.

מאחר והנתבעים 1 ו-2 העלו כבר בכתב ההגנה שלהם את הטענה שלפיה הנתבעת 3 תיקנה את הרכב יום קודם לתאונה וכי היא אחראית לתאונה והנתבעת 3 טענה בכתב ההגנה כי לא נודע לה על התאונה קודם להגשת התביעה כנגדה, הרי שכבר אז ובוודאי בעת הגשת תצהירי העדות מטעמם, יכלו הנתבעים 1 ו-2 להבין כי טענה זו, בדבר תיקון הנגרר לאחר התאונה על ידי הנתבעת 3 בחינם, ככל שאכן יש בה ממש, הנה בעלת חשיבות. לפיכך, חובה היה על הנתבעים 1 ו-2 להעלות את הטענה כבר בתצהיר העדות שלהם. העלאת הטענה לראשונה במסגרת בקשה להשלמת חקירה ראשית (ראה עמ' 24 לפר' ש' 42-25, עמ' 25 ש' 8-5), הנה בבחינת עדות כבושה שיש לייחס לה משקל ראייתי נמוך ביותר.

אם לא די בכך, מר קורש לא הביא כל מסמך כדי לתמוך את טענתו ואף העיד כי הנגרר תוקן ללא שקיימת כל ניירת בנושא כגון הזמנת עבודה וכו'. אין זה מתקבל על דעתי כי גם לו הנתבעת 3 הסכימה לתקן את נזקי התאונה שנגרמו לנגרר בחינם, כי לא הייתה קיימת בנדון לכל הפחות הזמנת עבודה ובפרט על רקע עדות מנהל הנתבעת 3 בדבר קיומה של הזמנה לכל תיקון. גם קורש עצמו העיד כי ישנה הזמנה בכל עת שהרכב נכנס לתיקון (ראה עמ' 28 לפר' ש' 10).

בנסיבות אלה, עצם העובדה כי הגלגל התנתק בסמוך לאחר הטיפול במוסך, לא די בה לבדה, כדי להוכיח שהדבר ארע עקב רשלנות בהרכבת הגלגל (ראה ת.א. 39979/03 סהר חב' לביטוח נ' מוסך מרכזי אוטווויק, (פורסם בנבו) ואשר צורף על ידי הנתבעת 3). על אחת כמה וכמה כאשר הוכח שאי חיזוק ברגים בגלגל שהורכב כהלכה, יכול לגרום להתנתקות הגלגל זמן קצר לאחר הטיפול.