קווידר נ' שירקאת באסאת ירושלים בית חנינה בע"מ

פסק דין

הנתבעת היא חברה שמפעילה קו אוטובוס במזרח ירושלים במסלול שער שכם - בית חנינה.

התובע הועסק על ידי הנתבעת כנהג מחודש 5/04 עד לחודש 6/06, מועד בו פוטר (מוסכמות 2-3).

למעלה משנתיים לאחר פיטוריו הגיש התובע תביעה זו לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, דמי חגים ופדיון חופשה שנתית.

אין מחלוקת כי שכרו החודשי של התובע במועד סיום עבודתו היה 5,000 ₪.

אין מחלוקת כי לתובע הונפקו תלושי שכר שלא שיקפו את שכרו.

כמו כן, אין מחלוקת כי התובע הועסק בשעות נוספות (מוסכמה 4).

העדים

התובע העיד לעצמו והעיד מטעמו גם מר מוחמד בדראן שהועסק כנהג בנתבעת.

מטעם הנתבעת העיד מר סמיח שוויקי, מנהל בנתבעת. נציין כי מטעם הנתבעת הוגש תצהיר נוסף של מוחמד נסר אבו סנינה, אך תצהיר זה נמחק לאחר שהעד לא התייצב לדיוני ההוכחות ובית הדין דחה את בקשת הנתבעת בדיון ההוכחות האחרון (מיום 7.12.10) לדחות את הדיון לצורך קביעת ישיבת הוכחות נוספת לשמיעת עדותו של העד, וזאת לאחר שהנתבעת כלל לא הגישה בקשה להזמין את העד.

התביעה לפיצויי פיטורים

הנתבעת מתגוננת מפני תביעת התובע לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת בטענה שהיא היתה רשאית לשלול מהתובע זכויות אלה בשל הפרת משמעת חמורה שביצע התובע, בכך שעשה שימוש באוטובוס עליו נסע כדי להבריח פועלים, שלא היו מורשים להיכנס לתחום מדינת ישראל, ממקום מפגש שנקבע עמם בסמוך לבית חנינה, לתוך תחום ישראל, הכל תמורת שכר מופקע שהוא שילשל לכיסו ולא העביר לנתבעת, ובכך חשף את הנתבעת לסנקציות פליליות ומינהליות (כמו חילוט האוטובוס או התליית רישיון) והפר חובת נאמנות שהוא חב לנתבעת (סעיפים 4 ו-8 לכתב ההגנה).

נטל ההוכחה

סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 מסמיך את בית הדין לקבוע ש"פיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע". בעניין זה על בית הדין להיות מונחה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על מספר העובדים הגדול ביותר. הסכם קיבוצי זה הינו "תקנון העבודה" שנקבע בין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות, וסעיף 53 בתקנון קובע כי "הפרת משמעת באופן חמור" על ידי עובד יכולה להצדיק פיטורים ללא פיצויי פיטורים.

על המעביד מוטל הנטל להוכיח קיומה של עילה לשלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת לפי סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 ולפי סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001. על פי הפסיקה, נטל זה אינו נטל אזרחי רגיל של הוכחה לפי מאזן הסתברויות, אלא נטל מוגבר (עע 3-321/98 אריה סווירי נ. רם חניונים בע"מ – ניתן ביום 23.6.02).

בהתאם לכך, עלינו לבחון אם הנתבעת הרימה את הנטל המוגבר המוטל עליה להוכיח שהתובע הסיע פועלים שוהים בלתי חוקיים באמצעות האוטובוס של הנתבעת תוך כדי עבודתו ואם גבה מאותם פועלים תשלום מופקע שאותו נטל לעצמו, וככל שנקבע כי טענות אלה הוכחו במידה הנדרשת, עלינו לבחון אם מעשה זה הוא בגדר "הפרת משמעת באופן חמור" ואם הסנקציה של פיטורים ללא פיצויים ודמי הודעה מוקדמת היא סבירה ומידתית.

האם הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה?

בסעיף 8 לכתב הגנתה טענה הנתבעת, כי הממונים על התובע שתפסו אותו מסיע פועלים ונוטל את כספם מבלי להעבירו לנתבעת, היו יאסר חדר אל טויל ומוחמד חדר טויל. מעדותו של התובע (עמ' 13, שורות 29-30) וכן מעדותו של מר שוויקי (עמ' 19, שורות 23-26) עולה כי מי שהודיע לתובע על פיטוריו מהנתבעת היה אדם בשם טויל. הנתבעת לא הסבירה מדוע לא הובא מר טויל, שפיטר את התובע, לעדות בפני בית הדין כדי להסביר את סיבת הפיטורים ואת הראיות שהיו בפניו בעת קבלת ההחלטה לפטר את התובע ללא פיצויים וללא הודעה מוקדמת.

מטעם הנתבעת העיד מר סמיח שוויקי בלבד. על פי תצהירו שימש מר שוויקי כמנכ"ל הנתבעת החל משנת 2005. מר שוויקי העיד כי הוא לא פיטר את התובע (עמ' 19, שורות 19-22), אך כאמור, הצדדים אינם חלוקים על כך שהתובע פוטר כפי שעולה בבירור מכתב ההגנה וכפי שנרשם במוסכמות בדיון המוקדם.

מעדותו של מר שוויקי עולה כי הראיות שעליהן הוא מבסס את טענתו בדבר המעשים שביצע התובע המצדיקים לשיטתו פיטורים ללא פיצויים וללא דמי הודעה מוקדמת – הן הודאת התובע בפניו. לדברי מר שוויקי בתצהירו, כשבועיים לאחר סיום עבודתו של התובע הוא פגש בו כאשר הוא נהג על קו אוטובוס של חברה מתחרה ולשאלתו מדוע סיים לעבוד בחברה השיב לו התובע כי שניים ממנהלי החברה תפסו אותו מעביר עובדי שטחים תוך כדי ביצוע נסיעות בקו שלו. לדברי מר שוויקי בתצהירו: "התובע סיפר כי הדרך שבה הוא ביצע את הסעת אותם עובדים הייתה על דרך ניצול מקום העבודה ועל חשבון מקום העבודה כאשר היה מדווח לחברה כי הוא נמצא במהלך ביצוע הסעות שוטפות אולם בפועל היה יוצא לצורך הסעת אותם עובדי שטחים ועל דרך עשיית עושר על חשבון החברה ותוך שימוש בנכסיה". מר שוויקי אמר דברים דומים בחקירתו הנגדית (פרוטוקול דיון מיום 7.12.10, עמ' 18, שורה 23 עד עמ' 19, שורה 11).