אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קוואסמה ואח' נ' ארד ואח'

קוואסמה ואח' נ' ארד ואח'

תאריך פרסום : 05/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
31335-07
05/05/2010
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
1. אחמד קוואסמה
2. מוחמד קואסמה
3. חנאן קואסמה

הנתבע:
1. דוד ארד
2. פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו ח
3. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי ת"ד

החלטה,החלטה,החלטה,החלטה

החלטה

הקשבתי רוב קשב לטיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים רבים שהובאו לפניי.

אכן ההחלטה אינה פשוטה ואינה קלה ואולם דחיית הבקשה אינה ברורה מאליה ואין בדעתי לדחות את הבקשה גם כעת:

התובע נפגע בתאונת דרכים מיום 14/6/94 בהיותו כבן 3. כתוצאה מהתאונה נגרם לו שבר בעצם הירך השמאלית. פרופ' פינסטרבוש (להלן: "אורטופד") לא רק שבדק אתה תובע בזמנו בבית חולים הדסה בירושלים אלא גם שימש כאורטופד מומחה מטעם בית המשפט בתביעת פלת"ד קודמת שהגיש התובע בבית משפט השלום בירושלים.

המומחה האורטופד קבע כי הפגיעה האורטופדית החלימה לחלוטין ולא נותרה לתובע נכות בתחומו.

זאת לדעת במשפחתו של התובע מקננת למרבה הצער מחלה גנטית שאחת מתסמיניה הוא התקשות של איברים ושרירים בגוף. גם אחותו ואח נוסף של התובע חולים במחלה. הגן אובחן אצל בני המשפחה ואף התובע נושא אותו. על כך אין מחלוקת.

המחלוקת הינה בשאלה האם הפגיעה בתאונת הדרכים האיצה, גרמה או תרמה בדרך כלשהיא להקדמת ההתפרצות של המחלה גם אם לא לעצם התפרצותה. במילים אחרות, בית המשפט מתלבט בשאלה האם התאונה לא הקדימה את התפרצות המחלה שאף אלמלא התאונה היתה מתפרצת ויתכן אפילו בתוך שנים ספורות לאחר התאונה. אין בידי בית המשפט הידע המתאים לבדוק את השאלה הצרה הזו.

וכאן נשוב אל המסגרת הדיונית. התובע הגיש בקשה למינוי מומחה בתחום הגנטיקה לבחון את השאלה. אין בידי התובע אמצעי או כלי אחר במסגרת תביעת פלת"ד מסוג התביעה שלו להוכיח קשר סיבתי בין התפרצות או הקדמת ההתפרצות של המחלה לבין התאונה.

ב- 8/7/09 החלטתי למנות מומחה בתחום הגנטיקה, אך החלטת הערעור החזירה את הנושא על מנת שתינתן החלטה מנומקת. ניתן לתת החלטה המקבלת את הבקשה או החלטה הדוחה את הבקשה.

עיקר הנימוקים של הנתבעים לדחיית הבקשה, ואינני מקלה ראש בהם, הינם שהמומחה האורטופד לא רק בכובעו כמומחה בית המשפט אלא גם כרופא מטפל אורטופד בהדסה שלל קשר סיבתי בין המחלה הגנטית לבין התאונה.

נימוק נוסף הוא כי כל המסמכים הרפואיים לרבות ממחלקת נוירופדאטריה בה טופל התובע שוללים קשר בין התאונה לבין המחלה.

נימוק נוסף הוא, כי המסמכים הרפואיים מזמן אמת מגלים התפרצות של המחלה זמן רחוק מהתאונה, שנה ותשעה חודשים לאחריה.

לא מן הנמנע שמומחה בתחום הגנטיקה אכן יתן משקל במסגרת כלל הנתונים שלפניו ומומחיותו לכל אותם נימוקים ומסמכים שהביאו הנתבעים.

ואולם

מומחה בית המשפט בתביעת פלת"ד אמור לחוות את דעתו בעניין הנכות הרפואית של הנפגע או בכל נושא רפואי אחר .... (סעיף 6 א (א)) לחוק הפלת"ד. לא בהכרח צריך המומחה לקבוע נכות רפואית של נפגע ובהתאם לא בהכרח ראשית הראייה צריכה להתייחס לנכות רפואית. המומחה בהחלט צריך להתייחס לשאלת קשר סיבתי בין התאונה לבין פגיעה נטענת. הפגיעה שלעצמה לא חייבת להיות נכות לדוגמא, הקדמת התפרצות מחלה גנטית כשלעצמה אינה נכות אלא בגדר "כל נושא רפואי אחר" אני סבורה שפרשנות אחרת תקפח את התובעים הנפגעים בתאונות הדרכים שלא נגרמה להם נכות רפואית ובכל זאת נגרמו להם נזקים נוספים.

אינני רואה כי הפרשנות הזו נשללת על ידי רע"א 4911/09 (להלן: "עניין כשרי").

יתר על כן אין מחלוקת כי נדרשת ראשית ראייה לקשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה הגופנית והנכות הנטענת גם בעת מתן החלטתי מיום 8/7/09. השאלה היא מה מידת הראשית ראייה הזו היא פונקצייה לדעתי של הפגיעה הנטענת על כלל נסיבות העניין. הנסיבות לפניי הן נסיבות קשות.

במשפחת התובע מקננת מחלה גנטית, אלא שהמסמכים הרפואיים מראים שהמחלה התפרצה לאחר התאונה. רגלו של התובע היתה נתונה בקיבוע במשך תקופת ההחלמה לאחר התאונה, בהתחשב בגילו בעת התאונה, סביר בעניי שהיה צריך בכל מקרה לתרגל הליכה מחדש ועד שהמשפחה שמה לב להפרעות ההליכה שלו (שהן ככל הנראה תוצאת המחלה) חלף זמן. יחד עם זאת, אבין מדבריו של מומחה בית המשפט כאשר טיפל בנפגע ב- 20/3/96 כי "ההורים עושים רושם אמין ומשוכנעים כי הלך באופן תקין". אם כך, המחלה התפרצה לכאורה ולצורך החלטה זו זמן לא ארוך לאחר התאונה. אינני קובעת זאת כממצא אלא כאפשרות מספקת לצורך קביעת ראשית ראייה לקשר סיבתי להקדמת ההתפרצות של המחלה.

מעבר לכל אלו, מומחה בית המשפט, בכל הכבוד הוא מומחה בתחום האורטופדי ולא בתחום הגנטי. למעט העובדה שהפגיעה מופיעה באיבר אורטופדי אינני רואה קרבה בין אורטופד לבין גנטיקאי באופן שהמלצת או עמדת האורטופד יכולה לשמש את בית המשפט בבואו להחליט אם קיימת ראשית ראייה בתחום אחר.

הנוירופדאטרים שטיפלו בתובע בבית חולים הדסה לא קבעו ממצאים לגבי שלילת קשר סיבתי בין הקדמת התפרצות המחלה לבין התאונה. אף האורטופד התרשם כי הבעייה הנוירולוגית התפתחה לאחר התאונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ