החלטה
התובע עותר לגביית עדותו המוקדמת, לפי הוראות תקנה 171 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").
התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת, בעתירה לפיצוי כספי בסכום של 687,614 ₪, לפי פוליסת ביטוח חיים.
התובענה מתמקדת בהפניות התובע למצבו הרפואי, לפיהן מסוף שנת 2009 החל לסבול מליקוי קשה בתפקודי ריאה ונקלע לאובדן כושר עבודה חלקי, עד לאובדן כושר עבודה מוחלט. לטענתו, עסקינן במקרה ביטוח המזכה אותו בתגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה מחמת מחלת ריאות כרונית.
הנתבעת הכחישה חבותה הנטענת, הפנתה לנסיבות העניין ולהוראות הדין וטענה, בין היתר, כי התובענה הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות וכי עמדת התובע נודעה לה רק עם קבלת כתב התביעה.
עוד טענה הנתבעת כי פוליסת הביטוח עליה נסמכת התביעה, מחריגה מפורשות את מחלת ה"קרוהן" ממנה סובל התובע ובין היתר, אושרו שינויים במתכונתה על סמך הצהרותיו, לא שקפו את מצבו הרפואי לאשורו.
התובע מבקש כי כעת תשמע עדותו בלבד, תוך שיתרת ראיותיו תובא במסגרת ישיבת ההוכחות במועד נדחה כפי שיקבע. התובע מפנה לסכנת חיים בה הוא מצוי מחמת מחלתו, לאשפוזיו ובין היתר, לבדיקותיו מהימים 24.7.12 ו- 11.8.13, מהן עולה הצורך בניתוח השתלת ריאה. התובע ממתין לניתוח שכזה, טרם נקבע מועד לעריכתו וקיים חשש אמיתי כי ילך לעולמו חו"ח בטרם תישמע עדותו בבית המשפט.
לגישת הנתבעת יש לדחות הבקשה. נטען כי לא נשקפת סכנה מיידית לחייו של התובע ואין מניעה כי ימסור עדותו בבוא העת. הנתבעת מפנה אף היא לממצאי בדיקת התובע על ידי פרופ' קרמר מיום 11.8.13 ונכחם טוענת כי נשקף סיכון לחייו של התובע רק ככל שלא יימצא תורם בעבורו בחלוף שנתיים ימים.
הנתבעת מדגישה כי התובע לא צירף חוות דעת רפואית בתימוכין בטענותיו בגדר התובענה והוא מנוע מהוכחת כל עניין שברפואה.
הנתבעת מוסיפה כי יקשה עליה לחקור את התובע בחקירה נגדית בטרם השלמת הליכים מקדמיים ומפנה, בין היתר, לכוונתה להעמידו לבדיקה על ידי מומחים רפואיים מטעמה. הנתבעת סיכמה בהטעמה כי הליך כמבוקש מתקיים במקרים נדירים ויוצאי דופן, בהם ברור כי העד לא יוכל למסור עדותו בבוא העת ועניינו של התובע אינו דר עמם בכפיפה אחת.
לאחר עיון בטענות הצדדים, התבקשה הבהרת התובע אשר לחסר בחוות דעת רפואית בתימוכין בתביעתו ולמניעותו הנטענת מהוכחת עניין שברפואה.
התובע שב על טענותיו נשוא הבקשה והוסיף כי יגיש חוות דעת רפואית בתחום הרפואה התעסוקתית בתוך 30 ימים.
לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם הלכאוריות ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה.
הוראת תקנה 171(א) לתקנות, מסמיכה את בית המשפט לגבות עדות מוקדמת ובזו הלשון:
"171(א) עד העומד לצאת מישראל, או שניתן להנחת דעתו של בית המשפט או של הרשם טעם מספיק אחר לגבות עדותו מיד, רשאי בית המשפט או הרשם לבקשת אחד מבעלי הדין או לבקשת העד, בכל עת לאחר הגשת התובענה, לגבות את העדות או להורות שתיגבה בידי פקיד בית המשפט או אדם אחר שימונה לכך".
לבית המשפט שיקול דעת נרחב בהחלת הוראות תקנה זו ויש לבחון אם התקיים בענייננו "טעם מספיק אחר" לגביית עדותו של התובע על אתר (ר' רע"א 2931/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' נורד (26.5.03); ע"א 8954/06 מוחמד ואח' נ' האפטרופוס הכללי (26.9.10))
יפים לענייו זה הדברים, כפי שהובאו בתא (י-ם) 7123/05 מסלם נ' הרשות הפלסטינית (29.9.08), לאמור:
"...יש לעשות כל מאמץ לשמוע את עדות העד, ולא כל שכן, כאשר הוא בעל הדין. אם יש חשש כי עדותו לא תישמע, עקב מחלתו, ולא כל שכן, עקב הסיכון כי ימות, מן הראוי לשנות את סדרי הדין, וגם את לוח הזמנים של בית המשפט, כדי להעדיף שמיעת העד, אשר ללא שינויים אלה, לא יישמע, ואז יש חשש כי תסוכל מטרת ההליך המשפטי, שהוא איסוף כל המידע הרלוונטי, כדי לקבוע ממצאים עובדתיים נכונים, ובעקבותיהם – על בסיס המצב המשפטי – יינתן פסק דין נכון וצודק".
לא התעלמתי מהחסר שבחוות דעת רפואיות מטעם התובע, בתימוכין בכתב תביעתו ובבקשה. מנגד, התקשיתי להתעלם בשלב מקדמי זה מרישומי ביקוריו העדכניים אצל רופא מטפל ויועץ, סיכומי אשפוז ושחרור במופעים שונים. באלו יש כדי להעיד לכאורה על מצבו הרפואי הקשה של התובע.
כך ובין היתר, מסיכום שחרור התובע מבית חולים מיום 8.8.12, מהפנייה מיום 28.4.13, מטופס דיווח הנלווה לה וממצאי פרופ' קרמר מיום 11.8.13 - עולה כי התובע סובל ממחלה משפחתית ממנה נפטר אחיו, הוא מטופל באמצעות חמצן בביתו, בעת האחרונה אירעו "...מספר התלקחויות של המחלה והחמרה ריאתית. החולה לאחר שני אירועים של אי ספיקה נשימתית קשה עם הנשמה ואשפוז בטיפול נמרץ כללי בחצי השנה האחרונה...". לבד מהשתלת ריאה, עומדת על הפרק אפשרות של השתלה משולבת של מח עצם, התובע מצוי במעקב ובטיפול מרפאת השתלות בבית חולים "בלינסון" והוא: "סובל ממחלה ריאתית קשה מועמד להשתלת ריאה תוחלת החיים של אינה עולה על שנתיים בלי השתלה אינו מסוגל לכל עבודה שהיא".