קובל ואח' נ' קהלני ואח'

פסק דין

לפניי תביעה כספית שבה תובעים התובעים, שהינם שוכרי דירה, את הנתבעים, שהינם משכיריה.

התובעים טוענים, כי על פי הסכם השכירות, היה על הנתבעים לאפשר להם להיכנס לדירה ביום 01/09/08. מאחר שהנתבע 1 לא הספיק לחבר את הדירה לגז, הם הסכימו להיכנס אליה ביום 12/09/08. הנתבע 1 הבטיח להם, לטענתם, לפצותם בגין סכום ההפרש של דמי השכירות, בסך 1,080 ₪.

עוד הם טוענים, כי בתאריך 03/11/08 אירע פיצוץ בדוד המים החמים הנמצא בדירתם (להלן: "האירוע הראשון"). הדוד הניזוק שייך ליחידת דיור נפרדת שבבעלות הנתבעים, שמהווה חלק מדירת המגורים שבה הם מתגוררים. כתוצאה מהפיצוץ נוצרה הצפה, שממנה ניזוקו חפצים רבים, לרבות מחשבים אישיים. הנזק הוערך בסך של 18,802 ₪. כמו כן ניזוקו ספרי לימוד ותיק עבודות שערכם הוערך בסך של 7,000 ₪.

בתאריך 26/03/09 אירעה הצפה נוספת (להלן: "האירוע השני"). הנתבע 1 הסכים שהתובעים יזמינו אינסטלאטור, וכי הנתבעים יממנו את עלותו. התובעים טענו שהם נשאו בתשלום, וכאשר הם דרשו מהנתבעים את השבתו – התנה זאת הנתבע 1 בחתימתם על מסמך שבו הם מוותרים על כל הטענות שיש להם בגין אירוע ההצפה.

מספר ימים לאחר מכן אירעה נזילה נוספת (להלן: "האירוע השלישי"). פניותיהם של התובעים לנתבע 1 לא נענו.

לאור כל האמור לעיל, מבקשים התובעים, כי בית המשפט יורה לנתבעים לשלם להם פיצוי כולל בסך של 30,000 ₪ בגין נזקיהם.

בהחלטה נפרדת שנתתי ביום 04/11/09 לאחר שהתקיים דיון אחד בתיק, קבעתי, כי חובתם של הנתבעים לפצות את התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב האירוע הראשון.

הנתבעים טוענים בכתב ההגנה, כי התובעים עצמם טוענים שמקורו של האירוע השני הוא סתימה שאירעה במקרקעין הציבוריים של הבניין, ולכן – אין מקום לייחס להם רשלנות כלשהי בגינו. עוד הם טוענים, כי בהתאם לחוזה השכירות, התובעים התחייבו לשאת בעלויות התיקון והתשלום בגין כל נזק שוטף שייגרם למושכר. לאור זאת, לטענתם, אין כל מקום לתביעה בגין אירוע זה.

הנתבעים לא התייחסו בהגנתם לטענות התובעים בגין סכום ההפרש של דמי השכירות, בסך 1,080 ₪, וכן לטענות התובעים בגין האירוע השלישי.

יחד עם כתב ההגנה, הגישו הנתבעים הודעת צד ג' נגד חברת ענק האינסטלציה בע"מ.

בדיון שהתקיים לפניי הציג הנתבע 1 תצהיר של חוקר מטעם החברה המבטחת שלו, שממנו עלה, כי בוצעה מסירה לצד ג' ביום 20/08/09, וזה סירב לקבל אותה.

התובעת 2 תיארה בדיון את הנזקים שנגרמו לתובעים באירוע הראשון והפנתה להצעות המחיר השונות שצורפו לכתב התביעה. לדבריה, אין בכוונת התובעים לשלם עבור התיקונים כאמור בהצעות המחיר. עוד אמרה, כי מחשב חדש דומה עולה פחות מסכום הצעת המחיר. במהלך הדיון הציגו התובעים מסמך מחברת הגז שממנו נלמד, כי הגז בדירה לא היה תקין וכי בעקבות כך, הם נכנסו לדירה אך ורק ב-14/08.

הנתבע 1 אמר, כי הוא ראה בדירת התובעים רק מחשב אחד. עוד הוא אמר, כי הצעות המחיר מתייחסות לתיקון בלבד ולא לעלות של מחשב חדש. לדבריו מחשב משוכלל עולה כ-3,500 ₪ בלבד. כן הוא טען, כי התובעים לא הביאו כל ראיות לנזק לריהוט, וכי כשהוא נכנס לדירה, הוא לא הבחין בנזק כנטען.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה.

טענת התובעים, כי נכנסו לדירה באיחור לא נסתרה על ידי הנתבעים, ולפיכך – אני מקבל אותה. כן שוכנעתי, כי לא היה בדירה גז במהלך שבועיים. לאור זאת, אני פוסק לתובעים את ההפרש הנתבע של דמי השכירות בסך 1,080 ₪.

כאמור, בהחלטה קודמת שנתתי ביום 04/11/09 קבעתי כי על הנתבעים לפצות את התובעים בגין האירוע הראשון. עם זאת התובעים לא הוכיחו כדבעי את הנזקים שנגרמו להם באירוע הראשון. התביעה בגין הנזק לציוד המחשב והריהוט הועמד על סך כולל של 18,802 ₪. סכום כה גדול יש לתמוך בחוות דעת שמאי.

התובעים הציגו הצעות מחיר, לתיקון שני המחשבים בסך כולל של 13,162 ₪ התובעים עצמם הודו כי לא היה בכוונתם להוציא סכום כה גדול עבור תיקון המחשבים. התובעים גם אמרו כי מחיר מחשב חדש הנו פחות מהצעות המחיר שקבלו. לשיטת הנתבע 1 מחשב חדש עלותו כ- 3,500 ₪. לאחר ששקלתי את מכלול הדברים אני סבור כי פיצוי בשיעור מחצית מהסכום הנתבע בגין שני המחשבים הנו סביר. אשר על כן ישלמו הנתבעים לתובעים סך של 6,581 ₪.

התובעים טענו כי נגרם נזק גם למסך וכי עלות מסך חדש עומד על סך של 1,470 ₪. התובעים אף צרפו מסמכים המוכיחים את עלותו של מסך זה. לאור זאת אני פוסק את מלוא הפיצוי בגין ראש נזק זה.

התובעים לא צרפו כל מסמך או צילום ממנו ניתן ללמוד על נזק לריהוט. הנתבע 1 הכחיש קיומו של נזק כזה. אשר על כן איני מוצא לנכון לפצות בגין ראש נזק זה.