פסק דין
בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד הרשם הלר יניב מיום 5/5/13 בתיק 12-08347-08-5 ולפיה הורה על אישור מכר המקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל, המצויים ברח' התאנה 26 תל מונד ורשומים בתור חלקה 280 גוש 7800 למר אליהו ספיר.
בקליפת האגוז יתוארו בקצרה העובדות הרלבנטיות לצורך הכרעה בבקשה אשר בפני וטענות הצדדים:
תיק ההוצאה לפועל האמור לעיל, מתנהל למימוש משכנתא אשר נרשמה על זכויות החייבת – קובייסי חנה ז"ל (להלן :"המנוחה"), לטובת הזוכה – בנק לאומי לישראל בע"מ, הוא המשיב אשר בפני. המשכנתא האמורה נרשמה לצורך הבטחת פירעון הלוואה אשר ניתנה למבקש 1 ולמנוחה.
המנוחה והמבקש 1 לא פרעו כסדרה את ההלוואה אשר ניתנה להם מעם המשיב ומשכך פתח המשיב בהליכים למימוש המשכנתא, כמו גם פנה בהליכים משפטיים כנגד המשיב 1, אשר אינם נשוא בקשת רשות הערעור אשר בפני.
המשיב פועל בניסיון לממש המשכנתא האמורה כבר משנת 2000 ובמסגרת זו כבר נערכה במרוצת השנים פריסה מחודשת של החוב, אך ללא הועיל. כן ננקטו הליכים שונים בערכאות השונות (בין היתר בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון) בידי המבקשים לצורך מניעת מימוש המשכנתא, במסגרתם נדחו טענותיהם של המבקשים באשר לתוקפה של המשכנתא לטובת המשיב וכעת מצוי המשיב, כאמור, בהליכי אישור מכר המקרקעין נשוא המשכנתא במסגרת תיק ההוצאה לפועל דנן.
במסגרת זו ולאחר שאותר רוכש מתאים, הגיש כונס הנכסים אשר נתמנה בידי רשם ההוצאה לפועל, בקשה לאישורו של המכר וניתנה החלטת רשם ההוצאה לפועל, מר הלר יניב, נשוא בקשת רשות ערעור זו. המשיבים בבקשה הינם בנק לאומי בע"מ – הזוכה בתיק ההוצאה לפועל וכונס הנכסים – עו"ד חכם, אשר מונה במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
המבקש 1 טוען כי יש לבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל בדבר אישור המכר ממספר טעמים: המבקש 1 טוען כי הוא ואחיו הינם יורשי המנוחה, אך איש מהם לא זומן להתמחרות וכלל לא התבקש ליתן את תגובתו להליך. המבקש טוען עוד כי בהליך המכר נפלו פגמים רבים דוגמת שיפוץ הנכס לצורך השבחתו, קיום התמחרות ללא ידוע המבקשים, אי מתן שהות למבקשים לפדות את הנכס, גביית שיעורי ריבית חריגה בזמן בו התנהלו הליכים משפטיים בין הצדדים וכן מכירת הנכס בפחות משוויו על פי חוות דעת שמאית המצויה בידי המבקש 1.
המשיבים טוענים כי טענות המבקשים אין בהן ממש ואינן מגלות כל פגם בהליכי ההוצאה לפועל או בהחלטות רשם ההוצאה לפועל. יתרה מזו, לטענת המשיבים יורשיה החוקיים של המנוחה טרם הוכרזו ולפיכך אין למי מהמבקשים מעמד בבקשה. לטענת המשיבים ניתנו למבקשים אפשרויות רבות על מנת להגיע עם המשיב להסדר החוב, אך למבקשים אין כלל כוונה לפדות את נכס המקרקעין נשוא תיק המימוש ואף לא להסדיר את החוב, אלא כל כוונתם הינה לעכב את ביצוע הליכי המימוש. לטענת המשיבים, מעולם לא הוצעה הצעה קונקרטית לפדיון הנכס בידי מי מהמבקשים ולא ניתן לטעון כי המבקשים לא היו ערים להליכי המכר, שכן כונס הנכסים פעל כדין ופרסם בעיתונות הזמנות להציע הצעות לרכישת הנכס. בסופו של יום התקבלה הצעה אחת ולפיכך לא נערכה כלל התמחרות כנטען בידי המבקשים ונוהל מו"מ ממושך בין המציע לכונס הנכסים עד אשר הושגה ההצעה הגבוהה ביותר. המשיבים טוענים כי מחיר מכירת הנכס משקף את שוויו של הנכס בהתאם לשמאות הנכס אשר נערכה והוגשה לרשם ההוצאה לפועל וכי טענת המבקשים לפיה המחיר בו נמכר הנכס נמוך מדי, לא נמצאו לה תימוכין. המשיבים טענו כי עיכובם של הליכי מימוש נכס המקרקעין עשוי לגרום להם לנזקים כבדים וכי המבקש 1 לא גילה לבית המשפט כי הוא מצוי בחובות כבדים לגורמים נוספים העולים על סך של 5,000,000 ₪ ואין ביכולתו כלל וכלל לפדות את הנכס נשוא תיק המימוש. עוד טענו המשיבים כי יש להגן על הליך סופיות המכר ועקרון הוודאות בכל הנוגע למכר באמצעות לשכת ההוצאה לפועל וכי יש צורך בטענה לפגם ממשי שלא התקיים כאן, על מנת לבטל החלטה לאישורו של מכר.
תחילה הוגשה הבקשה מטעמו של המבקש 1 בלבד ולאחר שהתנהל בפני ביום 22/5/13 דיון בו העלו שני הצדדים טענותיהם באריכות לגופה של בקשת רשות הערעור, הוסכם בין הצדדים על דחייתה של הבקשה למתן רשות ערעור ללא צו להוצאות. הצדדים שבו אל רשם ההוצאה לפועל לצורך המשך הליכי המימוש והמבקש 1 עתר בפניו לדון בבקשתו לביטול אישור המכר לגופה. רשם ההוצאה לפועל הנכבד שב ופנה לבית המשפט וקיבל הבהרת בית המשפט מיום 29/5/13 לפיה נדחתה בקשת רשות הערעור של המבקש 1 על כל רבדיה.
או אז, חזר בו המבקש 1 מהסכמתו בדיון מיום 22/5/13 והגיש בקשת רשות ערעור בבית המשפט המחוזי במסגרת רע"א 61518-05-13 בה טען כי לא הובן כראוי בפני בית המשפט קמא וכי יש להשיב את הדיון לבית המשפט קמא על מנת שתינתן החלטה מפורטת לגופו של עניין. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המבקש 1, בהסכמת המשיבים אשר ניתנה לפנים משורת הדין והשיב את הדיון בעניינם של הצדדים בפני מותב זה.
לאחר שנקבע דיון בפני, הגישו המבקשים 2-3 בקשתם להצטרף להליך כמבקשים בה טענו כי הינם נכים ויורשים לנכס נשוא הליך המימוש, בהתאם לבקשה לקיום צוואה אשר הוגשה ביום 12/6/13 בפני רשם הירושות. לטענתם יש להגן על העיזבון באופן שמימוש הנכס יבוצע באופן ראוי ובמחיר הטוב ביותר. המבקשים 2-3 הצטרפו לטענות המבקש 1 והוסיפו עוד וטענו כי היה על כונס הנכסים לעתור למינוי מנהל עזבון ולא לפעול בהליך המימוש בלא לידע את היורשים. עוד חוזרים וטוענים המבקשים 2-3 כי הליך המכר בוצע במחיר נמוך מהשמאות המצויה בידיהם, לא בוצעה התמחרות ואין זה סביר כי היה רק מציע אחד לנכס. המבקשים 2-3 טוענים כי כעת יש להם מעמד בפני בית המשפט משהוגשה בקשה לקיום צוואה ועל בית המשפט להגן על עיזבונם בכל דרך. לטענת המבקשים 2-3 הם מבקשים לממש את הנכס במחיר השוק שלו על מנת להשאיר בידם לאחר המימוש את סכום הכסף הנחוץ להם.
דיון :
תחילה לעניין זכות העמידה של המבקשים -
תיק ההוצאה לפועל הנדון נפתח לצורך מימוש משכנתא אשר נרשמה על זכויותיה של המנוחה במקרקעין נשוא תיק המימוש. המנוחה נפטרה, בהתאם למסמכים אשר צורפו לבקשות המבקשים 2-3 כבר ביום 21/1/10. אין ולא יכול להיות ספק בדבר ידיעתו של המבקש 1 אודות הליכי המימוש הננקטים במסגרתו של תיק ההוצאה לפועל הנדון, שכן הוא עצמו בצוותא עם אמו המנוחה נטל את ההלוואות מהמשיב 1, אשר לצורך הבטחת פירעונן, ניתנה הבטוחה בדמות שעבוד זכויותיה של המנוחה במקרקעין האמורים. כנגד המשיב 1 אף נפתח תיק הוצאה לפועל נוסף לצורך גביית חוב ההלוואות. המבקש 1 היה מודע היטב איפוא לכל אותם הליכים אשר ננקטו לאחר מותה של אמו והיה מודע היטב לכך כי ההלוואות אשר ניטלו מן המשיב לא נפרעו ולפיכך יפעל המשיב למימוש הבטוחה. המבקש 1 בחר שלא להגיש בקשה למתן צו קיום צוואה או צו ירושה על מנת להבטיח זכויותיו כיורש והעדיף להותיר את זהות העיזבון לוטה בערפל, למעלה משלש שנים עד כה, ככל הנראה לא בכדי. אף אם תאמר כי המבקש 1 לא היה מודע כלל לצוואות אשר הותירה אחריה המנוחה, הרי שלא הייתה כל מניעה כי תוגש מטעמו בקשה למתן צו ירושה על מנת להבהיר זכויותיו בעיזבון המנוחה. המשיבים טענו ואף צירפו תימוכין לכך כי קיימים כנגד המבקש 1 חובות בסך של למעלה מ 5,000,000 ₪. משכך, לכשירשמו זכויות המבקש 1, ככל שקיימות לו זכויות שכאלה בעיזבון אמו המנוחה, הרי שנושיו יבקשו להיפרע מהן. יתכן כי עניין זה הדריך את המבקש 1 עת נמנע מפנייה בבקשה למתן צו קיום צוואה או מתן צו ירושה.
המבקשים 2-3 טענו כי לא היתה בידיהם צוואה עד כה וכעת היא נמצאה. טענה זו הינה תמוהה, זאת בלשון עדינה, בשים לב למועד פטירתה של המנוחה לפני למעלה משלש שנים. אף אם לא הייתה בידי המבקשים 2-3 צוואה, לא הייתה כל מניעה לפניה בבקשה למתן צו ירושה. יתרה מזו במועד הדיון הציגו המשיבים לא פחות משתי צוואות, אשר לכאורה נחתמו שתיהן בידי המנוחה, באותו היום ממש (!) וכל אחת מהן מצביעה על יורשים שונים למנוחה. הצוואות הוצגו מתוך כתבי בי-דין שונים שהגישו המבקשים בפני ערכאות שונות. במצב דברים זה ברי כי אין לדעת מהי זכות עמידתם של המבקשים והאם אכן הם רשאים להתכנות יורשי המנוחה אם לאו, עד אשר ינתן צו קיום צוואה, אם וכאשר ינתן. נסיונותיו של בית המשפט לברר עם המבקשים עניין זה, תחילה עם המבקש 1 ולאחר אף ניסיון לקבלת הסברים מהמבקשים 2-3, נתקלו בהסברים תמוהים ובלתי סבירים כפי שפורט לעיל ואין בהם על מנת להצביע על זכות עמידה של ממש.
הפסיקה קבעה כי מי אשר טוען לזכויותיו כיורש, אין בטענותיו על מנת למנוע מהבנק הנושה לממש את המשכנתא ואין בטענותיו על מנת לבטל הליכים אשר נעשו.
ראה ברע"א 1871/04 בנק לאומי למשכנתאות נ. עזבון המנוח חרדאן מוחמד ז"ל נט (3) 721.
המבקשים 2-3 טוענים כי על בית המשפט להגן על זכויות העיזבון ולטעמם, על מנת להגן על זכויות המבקשים 2-3 המציגים עצמם כיורשים, על בית המשפט למנות מנהל עזבון. ברי כי על המבקש סעד מבית המשפט לבוא בידיים נקיות. המבקשים עצמם שקטו על שמריהם משך למעלה משלש שנים מאז פטירת המנוחה ורק כעת פנו בבקשה למנות מנהל עזבון, עיתוי הבקשה הינו מתמיה. עוד הציגו המבקשים צוואה אחת, כאשר מסתבר כי קיימות שתי צוואות, מאותו היום עם הוראות שונות בכל אחת מהן ושתיהן לכאורה בחתימת המנוחה. בנסיבות אלו, ספק אם יש להעניק למבקשים את הסעד הנדרש על ידם מחמת "צדק ומוסר" כהגדרתם. זאת ועוד, אף לו היו הנסיבות כאלו אשר מעניקות למבקשים מעמד בבקשה, הרי שזכויותיהם אינן עתידות כלל להיפגע כתוצאה מהשלמת הליך המימוש, אלא דווקא להיפך. לנכס המהווה חלק מן העזבון, אם לא את כל העזבון, מונה כונס נכסים ובעת חלוקת קופת הכינוס, לו תיוותר יתרה לאחר פירעון השעבוד המוטל על הנכס, שמור חלקם של המבקשים ככל שיוכח מעמדם החוקי.
כפי שפורט לעיל קיים ספק של ממש במעמדם של המבקשים בבקשה אשר בפני, ברם על אף האמור, תיבחן בקשתם על כלל נדבכיה אף לגופה: