קהרמני ואח' נ' ריבקין ואח'

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקים שאירעו לרכבי הצדדים כתוצאה מתאונת דרכים.

לטענת התובע והנתבע שכנגד, בעת שנסע בנתיב נסיעה ישר, רכב הנתבעת, אשר נסע בנתיב נסיעה מימין לו, ניסה לעקוף רכבים שהיו לפניו ותוך כדי העקיפה פגע בחלקו האחורי של רכבו.

לטענת הנתבעת והתובעת שכנגד בעת שנסעה בנתיב מימין לתובע, לפתע פתאום ללא איתות או אזהרה, סטה רכב התובע לנתיב נסיעתה של הנתבעת, ככל הנראה על מנת להספיק את האור הירוק ברמזור ובמהלך הסטיה פגע בחלק השמאלי קדמי של רכב הנתבעת.

בדיון שהתקיים העידו התובע והנתבעת. התובע חזר על טענותיו וציין עוד כי התאונה ארעה שכן לפני רכבה של הנתבעת היו בנתיב נסיעתה שני רכבים אשר פנו ימינה והנתבעת רצתה לעבור נתיב ועקב כך פגעה ברכבו. הנתבעת אישרה כי אכן נסעה בנתיב הימני וכי אכן היו לפניה שני רכבים שפנו ימינה אלא שהתובע פגע בה בתוך הצומת ככל הנראה בשל כך שהיתה תחנת מוניות של התובע והתובע רצה לאסוף נוסעים ועקב כך סטה לנתיב נסיעתה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ראיתי את הדגמות שביצעו הצדדים, עיינתי בתמונות שהציגו, ושמעתי את טענות ועדויות הצדדים בדיון שהתקיים בפני, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה ולדחות את התביעה שכנגד.

עדות התובע היתה מהימנה על בית המשפט. עדות זו נתמכה בתמונות הנזק שארעו לרכבו של התובע (ת/2) ואשר תואמות את אופן קרות האירוע כפי שהעידו והדגימו הצדדים; כמו כן, נתמכה בשרטוט שביצע התובע (ת/1) ובהדגמות שביצע.

מנגד, אינני מקבל את גרסת הנתבעת. הנתבעת העידה כי רכב התובע "חתך" את רכבה ולמעשה: "...שיפשף את הדופן השמאלית קדמית שלי..." (עמוד 3, שורה 6). בנסיבות אלה אין זה סביר בעיני כי באופן זה כמו גם בשים לב להדגמה שביצעה הנתבעת, הנזק שארע לרכבה יהיה תואם את תמונות הנזק המתוארות בחוות הדעת שהגישה ובין היתר כי תגרם מעיכת כנף קדמית ושבירת פנס. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בשים לב לתמונות הנזק אשר הציג התובע (ת/2) מהם עולה כי ברכבו של התובע קיימת מעיכה קלה והדבר מתיישב יותר עם גרסת התובע באשר לקרות התאונה.

תמיכה לאמור הינה גם הסתירה בין גרסתה של הנתבעת בכתבי הטענות מטעמה (הגנה ותביעה שכנגד) לפיהם התובע סטה לנתיב נסיעתה שכן רצה להספיק רמזור ירוק; לעומת טענתה בדיון לפיה התאונה ארעה במחצית השניה של הצומת שכן התובע רצה לאסוף נוסעים מתנת המוניות שלו שהיתה מימין. כמו כן, הנתבעת לא הצביעה על כל טעם נראה לעין מדוע התובע יסטה לנתיב נסיעתה כדי להספיק לחצות את הצומת ברמזור ירוק ומדוע לא יעשה זאת בנתיב נסיעתו.

באשר לשאלת הנזק הרי שהתובע לא תמך את תביעתו בחוות דעת שמאי לגבי הנזק. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהסכום ששולם בגין תיקון רכבו של התובע כעולה מהחשבונית שהוצגה הינו סביר, מצאתי לנכון לקבל רכיב נזק זה. לגבי אובדן ימי עבודה הרי שרכיב זה לא הוכח וממילא לא נטען על ידי התובע לא בכתבי טענותיו ולא בדיון, כי רכבו הושבת ו/או כי לא עבד.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום סך 1,444 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט בסך 500 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 יום מהיום, ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית, כאמור.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"א אייר תש"ע, 25 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.