קבלת תביעה לאכיפת פסק חוץ של תובע כנגד אביו

רקע כללי-עובדות והליכים

1.      בפני תביעה לאכיפת פסק חוץ בהתאם לחוק לאכיפת פסקי חוץ, התשי"ח -1958 (להלן: "החוק" ) שהגיש התובע כנגד אביו- הנתבע (להלן " הבן" ו" האב" בהתאמה).

2.      פסק הדין נשוא הבקשה הוא פסק דינו של ה-  Supreme Court במחוז קווינס  שבמדינת ניו-יורק, ארה"ב  מיום 07/06/05 בתיק מס' 24838/05 בו חויב האב לשלם לבנו סך של כ- 103,712.09 $ (להלן: "פסק החוץ").

3.      האב מתנגד לאכיפת פסק החוץ ואף הגיש בקשה נפרדת לדחיית התביעה על הסף (בש"א 54165/07) אותה השתית בין היתר על העובדה כי התצהיר היחיד התומך בבקשה הוא תצהירו של הבן עצמו,  וכי תצהיר זה אינו עונה על דרישות החוק והפסיקה הדורשות בבקשה כגון דא צירוף חוות דעת מומחה לדין הזר הרלוונטי .

4.      בהחלטתי מיום 22/10/07 דחיתי את בקשת האב  הנ"ל לדחיית התביעה על הסף תוך שהתרתי לבן  לתקן הפגם על ידי צירוף חוות דעת מומחה כנ"ל. על פי החלטתי הנ"ל, הוגשה ביום 29/11/07, חוות דעת מומחה לדין הזר ערוכה על ידי עו"ד אדווין פרידמן (להלן: "המומחה"/"עו"ד פרידמן").

5.      בהחלטתי בדיון ביום 06/05/08, התרתי כי תצהירו של האב התומך בתגובתו לבקשה ישמש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

6.      בדיון הנ"ל נחקרו המומחה והאב חקירה נגדית וב"כ הצדדים סיכמו בע"פ. בתום הדיון הצעתי לצדדים הצעת פשרה וניתנה להם לבקשתם ארכה למתן תשובה שהוארכה כמבוקש מספר פעמים  עד אשר הודיעו הצדדים בהודעות נפרדות ביום 10.7.08 ,  כי המו"מ ביניהם לא הבשיל לכדי הסכם ונתבקשתי להכריע בתובענה לגופה.

טענות המשיב

7.      בתגובתו לבקשה כפר האב בהתקיימות התנאים הנדרשים לאכיפת פסק החוץ הקבועים בסע' 3 לחוק : הוא כפר בסמכותו של בית המשפט אשר נתן את פסק החוץ ; לא הודה כי פסק החוץ לא ניתן עוד לערעור ואף כפר בכך שפסק החוץ הוא בר ביצוע במדינה בה ניתן (סע' 5 לכתב התגובה ).

8.      עוד מוסיף האב וטוען, כי עומדות לו ההגנות שלהלן הקבועות בסע' 6 לחוק: הגנה לפי סע' 6 (א) (1) לפיה פסק הדין נשוא הבקשה הושג במרמה; הגנה לפי סע' 6 (א) (2) לפיה לא ניתנה לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני מתן פסק החוץ;  הגנה לפי סע' 6 (א) (5) לפיה בעת הגשת התביעה נשוא הפסק, היה משפט תלוי ועומד בין הצדדים בפני בית משפט זה  (ס' 7 לכתב התגובה ).

דיון

9.      פסק דין שניתן במדינה זרה אינו מוכר כשלעצמו במדינה אחרת בה עותרים לאכיפתו או להכרה בו. על מנת שניתן יהא לעשות כן, נדרש קיומו של הליך מוקדם - הליך שעניינו קליטת פסק הדין על ידי המדינה הקולטת על פי דיניה המקומיים (ע"א 423/63 רוזנבאום נ' גולי, פ"ד יח (2) 374 ; ע"א 970/93 היועמ"ש נ' אגם, פ"ד מט (1) 561).

10. הליך של אכיפת פסק חוץ נועד להעמיד לרשותו של נושה שעניינו נדון והוכרע במדינה זרה את כלי האכיפה של המדינה בה מצוי החייב או שבה מצויים נכסי  החייב (ס' ו' פסברג פסקים זרים במשפט הישראלי- הדיון והגיונו (1996)עמ' 20).

11. בדונו בבקשה לאכיפת פסק חוץ, אין בית המשפט משמש כערכאת ערעור על הערכאה הזרה אשר הוציאה מתחתיה את הפסק ; הוא אינו בודק את נכונותו של הפסק הזר ואינו בוחן את נימוקי הפסק לגופם (ע"א 221/78 עובדיה נ' כהן, פ"ד לג (1) 293 ).

מן הכלל אל הפרט:

12. כאמור לעיל, משתית האב את התנגדותו לסעד האכיפה המבוקש על שני סעיפי חוק: הוא טוען כי לא מתקיימים התנאים הנדרשים לשם אכיפת פסק חוץ על פי סע' 3 לחוק וכן כי עומדות לו שלוש מן ההגנות מפני אכיפת פסק חוץ המפורטות בסע' 6 לחוק.

האם מתקיימים בענייננו תנאי סע' 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ?

13. סע' זה קובע שלושה תנאים מצטברים אשר בהתקיימם רשאי בית המשפט בישראל להכריז על פסק חוץ כבר אכיפה בישראל, והם: הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתיתו; הפסק אינו ניתן עוד לערעור; החיוב שבפסק ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל ותוכנו אינו סותר את תקנת הציבור.

14. נטל ההוכחה בדבר התקיימות שלושת התנאים הנ"ל מוטל על כתפי הצד העותר לאכיפת הפסק ועליו לעשות כן על ידי צירוף תצהיר לבקשת האכיפה המאשר את העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מן התנאים הקבועים בסע' 3 (ראה תקנה 354 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). לצורך כך, על התצהיר לעמוד בסטנדרטים גבוהים של הוכחת הדין הזר וללבוש צורה של חוות דעת בנוגע לאותו דין זר ולתחולתו על המקרה הנדון.

15. כאמור לעיל, הבן צירף חוות דעת מומחה לדין האמריקאי; מסקנתו של המומחה, עו"ד פרידמן בחוות דעתו היא כי פסק החוץ מקיים אחר שלושת התנאים המפורטים בסע' 3 לעיל ומשום כך עומד הוא  בדרישות החוק לאכיפת פסקי חוץ.

16. המומחה קבע בחוות דעתו כי בית המשפט אשר נתן את הפסק, ביהמ"ש האזרחי במחוז קווינס שבמדינת בניו- יורק, אכן היה הערכאה המוסמכת עניינית ומקומית, ליתן הפסק הואיל והתביעה היתה כספית ומשום כך, מצויה בסמכותו של ה- Supreme Court . כן קבע  המומחה, כי פסק החוץ הינו חלוט ולא ניתן עוד לערעור שכן חלפו 30 יום מן היום שהאב קיבל לידיו העתק של פסק הדין שזהו פרק הזמן בו היתה לו האפשרות  להגיש ערעור על פסק הדין, ברם לא עשה כן.  עוד ציין המומחה כי פסק החוץ ניתן לאכיפה במדינת ניו-יורק הואיל וניתן לאכוף פסק דין כספי כנגד רכוש החייב בהתאם לפרוצדורה המתוארת בתקנות 5101 ו- 5201 לתקנות סדר הדין האזרחי האמריקאי.