קבלת עתירה והוראה למתן רישיון עסק עקב פגיעה בחופש העיסוק

1.         בפניי עתירה מינהלית, שעניינה רישוי עסק של מכירת חלפים משומשים וסחר בכלי רכב לאחר תאונות ( "העסק"), על פי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 ( "חוק הרישוי"), שאותו מפעילה העותרת באיזור התעשיה של העיר נשר. בעתירה מבקשת העותרת כי בית המשפט יורה למשיבים לקיים החלטה של המשיבה 2 (" ועדת הרישוי") מיום 19.12.07 ( "החלטת ועדת הרישוי") (נספח ט"ז לתשובת המשיבה), שלפיה יינתן לעותרים רישיון עסק בכפוף לתנאים מסוימים, אשר העותרת טוענת כי עמדה בהם. עוד מבקשת העותרת כי יבוטל אחד מהתנאים, היינו קירוי חלק (שגודלו כשבע מאות מטר מרובע) של מגרש שבו מתנהל עסקה של העותרת ואשר במילויו - ביחד עם התנאים האחרים - הותנה מתן הרישיון.

רקע עובדתי

2.         כנדרש על פי חוק הרישוי ועל פי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשנ"ה-1995 ( "צו הרישוי") הגישה העותרת, ביום 05.12.2005, טופס בקשה לקבלת רישיון עסק ( "הבקשה") לעיריית נשר ( "העירייה") (נספח א' לתשובת המשיבים). מן הבקשה עולה כי העותרת תיארה את העסק כ"מגרש חלקי חילוף משומשים, קנייה ומכירת רכבים לאחר תאונה, מכירת חלקים משומשים". לאחר הגשת הבקשה הפנתה אותה העירייה למשטרת ישראל ( "המשטרה") על מנת לקבל אישור כנדרש בצו. מטופס ההפניה (נספח "ב" לעתירה) נראה שהעירייה סיווגה את העסק לפי פריט 8.7 א' של צו הרישוי. עוד עולה מטופס ההפניה כי המשטרה התנגדה למתן הרישיון ובשל כך לא יכלה העותרת לקבלו.

3.         מן הנטען על ידי הצדדים, כמו גם מן המסמכים שצורפו הן לעתירה והן לתשובת המשיבים, עולה כי במהלך שנת 2006 התקיימו מספר פגישות בין נציגי העותרת לבין ממלאי תפקידים בעירייה. עניינן של פגישות אלה היה התנאים שהוצבו בפני העותרת, ואשר מילוים נדרש לצורך הסכמת המשיבים להעניק את הרישיון. פגישה מעין זו התקיימה ביום 2.7.06 וסיכומה תועד בכתב יד (נספח ג'(2) לעתירה). מעיון במסמך זה, הנושא את הכותרת "סיכום פגישה" עולה כי ח' וייסלברג, מנהל מחלקת רישוי ופיקוח בעירייה ( "וייסלברג"), מסר לנציגי העותרת שהשתתפו בפגישה את הדרישה, שלדבריו מקורה בדרישת מהנדס העיר, להקמת "גדר בגובה של חמישה מטר, בצבע כחול, שמטרתה הסתרת תכולת המגרש מכיוון רחוב בר יהודה ורחוב התעשייה". דרישה נוספת שהעלה וייסלברג באותה פגישה היתה קירוי של חלק מן המגרש. בעניין זה מסר וייסלברג כי עם סיום התקנת הגדר לשביעות רצון העירייה, "בהתאם לתכניות שיאושרו, נתחיל את הטיפול בקירוי חלק מן המגרש". עוד נאמר באותו מסמך כי הוא מחייב אישור של המשיב מס' 1 ( "ראש העיר"). מסמך זה, ודומים לו, משמשים בסיס לטענת המשיבים בדבר התנערות העותרת מהסכמים שעשתה ומההתחייבויות שנטלה על עצמה, ולכך אייחד דברים בחלק אחר של פסק דין זה.

4.         בחלוף כחודשיים, ומשלא עמדה העותרת בתנאים שנקבעו, הודיע היועץ המשפטי של העירייה כי אם בתוך שלושים יום לא תשלים העותרת את ביצוע הגידור והקירוי "תראה עצמה עיריית נשר משוחררת מההסכם מה-2.7.06 ותנקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה" (נספח ג'(1) לעתירה). בחלוף כחודש נוסף הודיע ראש העיר לעותרת כי המשטרה מתנגדת למתן הרישיון ובהתאם לכך הורה על צו הפסקה מינהלי (נספח ה' לעתירה).

5.         העותרת הגישה לבית משפט השלום בחיפה (ב"ש 4886/06) בקשה לביטול צו ההפסקה המינהלי, ובית המשפט האריך מעת לעת, לבקשת הצדדים, את מועד כניסתו של הצו לתוקף, שבסופו של דבר נכנס לתוקף ביום 15.1.07.

6.         כל העת הזו התקיימו פגישות בין הצדדים ונערכו סיכומים שונים באשר לביצוע דרישות הגידור והקירוי שהועלו על ידי וייסלברג בפגישת 2.7.06 הנ"ל. כך, למשל, הוסכם בין בא כוחה (אז) של העותרת ובין היועץ המשפטי של העירייה על ארכה ביישום ההבנות מיום 2.7.06 (נספח ו' לתשובת המשיבים), שעליה נמסרה הודעה לבית המשפט השלום בחיפה ביום 12.12.06 בתיק ב"ש 4846/06 הנ"ל.

7.         ביום 23.10.06 הגישה העירייה כתב אישום נגד העותרת ומנהלה (עמ"ק 1133/06 בבית משפט לעניינים מקומיים בקריות). בגדר אותו הליך הואשמו העותרת ומנהלה בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, ובנוסף ביקשה העירייה גם צו סגירה שיפוטי. הדיון בבקשה זו התקיים ביום 12.7.07 ובית המשפט החליט להיעתר לה, תוך שהוא דוחה את כניסתו לתוקף של הצו עד 15.9.07 (נספח ט' לתשובה). לאחר מכן נדחה מועד זה מעת לעת וביום 6.2.08 התקיים דיון בתיק פלילי וכעולה מן הפרוטוקול (נספח י"ב-1 לתשובת המשיבים), העותרת הודתה באישום המיוחס לה והורשעה על פי הודאתה. ביום 27.2.08 הוטל על העותרת קנס בסך 5,000 ש"ח ובית המשפט ציווה לסגור את עסקה ביום 15.6.08, אלא אם יהיה בידה רישיון עסק כדין (נספח "יב-2" לתשובת המשיבים).

8.         עוד קודם לדיון בבקשה לצו הסגירה השיפוטי, הגישה העותרת לבית משפט זה עתירה מינהלית נגד העירייה ונגד המשטרה (עת"מ 4040/07), שבגדרה היא עתרה לקבלת הסכמת המשטרה ולעיכוב כניסתו לתוקף של צו הסגירה המינהלי. בסופו של דבר חזרה בה העותרת מן העתירה והמשטרה הסירה את התנגדותה (בחודש מאי 2007) למתן רישיון, ומאותה עת נותרו, אפוא, רק התנאים שנדרשו מן העותרת, היינו הקמת הגדר וקירוי המגרש.

9.         ביום 17.5.07 התקיימה פגישה נוספת, שנטלו בה חלק נציגי העותרת ובכללם בעל המגרש וכן וייסלברג ומהנדס העיר. חלק מן הדברים שתועדו במסמך המסכם פגישה זו (נספח ח' לתשובה) הוכחשו על ידי בעל המקרקעין, שהשתתף גם הוא בפגישה, במכתב מיום 24.5.05 (נספח ט(1) לתשובה). למכתב זה השיב מהנדס העיר ביום 27.5.07 (נספח ט(2) לתשובה) ובתשובתו שב ופירט את הדרישות השונות מהעותרת ובהן אלה הנוגעות לגידור ולקירוי המגרש.

10.        ביום 5.7.07 שבה העותרת והגישה עתירה מינהלית נוספת (עת"מ 4227/07 - נספח ט' לעתירה). עתירה זו הופנתה נגד ראש העיר, נגד וייסלברג ונגד מהנדס העיר ובין השאר התבקשו בה הסעדים אשר לפיהם יורה בית המשפט לראש העיר ליתן לעותרת רישיון עסק קבוע (או זמני) וכי המשיבים יבטלו את התנאים של הקמת גדר וקירוי המגרש. בדיון שהתקיים ביום 21.11.07 חזרה בה העותרת מעתירתה, וזאת על יסוד הודעת בא כוח העירייה כי תינתן לעותרת זכות טיעון בפני רשות הרישוי, לא יאוחר מיום 20.12.07 (פרוטוקול הדיון - נספח יא(1) לתשובה).

11.        בקשר לכך ראוי לציין כי במהלך אותו דיון לא העלה בא כוח המשיבים בעתירה כל טענה שהעותרת אינה עומדת בתנאי רישוי כלשהם, זולת אלה שכונו בפיו 'תנאים נוספים שהוצבו בהסכמה'. עוד נטען כי לא ניתן לתת את הרישיון (בשל אי עמידה בדרישות שהעלה מהנדס העיר). גם ראש העיר השתתף בדיון ומן הפרוטוקול עולה שלדבריו, השיקול העומד מאחורי הצבת התנאים של גידור וקירוי הוא שיקול של תדמית היישוב שכן "ממול מתוכננת שכונה, מתוכנן איזור תעשייה חדש, הייטק..".

12.        דברים דומים, וביתר פירוט והרחבה, נשמעו מפיו של ראש העיר בישיבה של ועדת הרישוי  שהתקיימה ביום 5.12.07, שבה השתתפו נציגי העותרת ונכחו בה גם מהנדס העיר והיועץ המשפטי של העירייה (נספח י"ג לתשובה). גם באותה פגישה לא הועלה כל נימוק מטעם המשיבים, זולת חזות פני העיר, אשר בעטיו אין לתת לעותרת את הרישיון המבוקש. פגישה זו, כרבות שקדמו לה, הסתיימה בסיכום שלפיו "בעלי העסק יתאמו עם המהנדס שלהם יחד עם מהנדס העיר ביקור באתר וסיכום דברים משותף לפתרון הנושא".

13.        סופו של דבר הוא שביום 19.12.2007, לאחר סיור שנערך במקום אשר בו מתנהל העסק, התקיים דיון אצל המשיבה 2 בראשותו של ראש העיר שהוא גם יושב ראש ועדת הרישוי. בסופו של הדיון קיבלה ועדת הרישוי את ההחלטה הבאה:

"דוחים את המשך הדיון עד 13.1.08.

סוכם:

1.  הקמת קיר שסוכם בין מהנדס העיר לבין אדריכל הנוף מר דווירי מקובל בגובה 2.5  מ' + 1 מ' דקורטיבי.

2.  מר דווירי יחד עם מהנדס העיר יבדקו מה לטובת חזות העיר וימליצו על כך לועדה והמבקשת מתחייבת לבצע לפי הצורך הקיים והפיתוח של המקום.

3.  המבקשים יגישו תוכנית הגשה לועדה שתכלול הסדרי תנועה וקירוי בסדר גודל של שטח עד 700 מ"ר לאיחסון.