אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערר לפיו ישוחרר העורר למעצר בית ללא איזוק אלקטרוני

קבלת ערר לפיו ישוחרר העורר למעצר בית ללא איזוק אלקטרוני

תאריך פרסום : 05/02/2008 | גרסת הדפסה

בש"פ
בית המשפט העליון
674-08
04/02/2008
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
אילן עינב
עו"ד א' מוסקוביץ
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ז' אריאלי
החלטה

           זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא י' כהן) שהורה כי שחרורו של העורר למעצר בית בקהילה טיפולית יתאפשר, בין היתר, רק באמצעות איזוק אלקטרוני.

1.        נגד העורר ואדם נוסף (להלן: הנאשמים) הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, ניסיון להונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה.

           על-פי עובדות כתב האישום - הכולל 25 אישומים, מהם מיוחסים 18 לעורר - במהלך החודשים מאי עד ספטמבר 2007 קשרו הנאשמים קשר לגנוב כרטיסי אשראי ממבקרים שונים שהגיעו לאתרי הקייקים בצפון הארץ (להלן: המבקרים), ולמשוך באמצעותם כספים ממכשירי כספומט. על-פי המיוחס להם, לשם מימוש הקשר, פרצו הנאשמים במועדים שונים למכוניותיהם של המבקרים בחניונים הסמוכים לאתרי הקייקים, בשעה שאלו היו בעיצומו של השייט, וגנבו מתוכן כרטיסי אשראי שהושארו בהן. או אז, התקשרו הנאשמים ממכשיר הטלפון הנייד שהושאר ברכב אליו פרצו אל מכשיר הטלפון שלהם, במטרה להתוודע למספר הטלפון של בעל כרטיס האשראי אותו גנבו. לאחר זמן מה התקשרו הנאשמים לבעל כרטיס האשראי, התחזו לנציגי חברת האשראי ובאמתלות שונות קיבלו ממנו את מספר הקוד הסודי של הכרטיס. באמצעות כרטיסי האשראי הגנובים והקוד הסודי שלהם הצליחו הנאשמים למשוך סכומי כסף גבוהים ממכשירי כספומט שונים. במקרים אחרים ניסו הנאשמים למשוך כספים ממכשירי כספומט ללא הצלחה.

           העורר הודה בעובדות כתב האישום ובעבירות המיוחסות לו.

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים נגדם.

           לבקשת בא כוח העורר, הורה בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופטת כ' רוטפלד-האפט) על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של העורר. מהתסקיר עלה כי העורר גרוש ואב לילד בן 12 הנמצא במשמורת אמו. עוד עלה כי העורר הוא מהמר כפייתי, אשר נהג במשך השנים להמר במסגרות הימורים שונות. התמכרות זו והזדקקותו של העורר לכסף, כך סבר שירות המבחן, הן שהובילו אותו למעשים פליליים. עברו של העורר כולל מספר הרשעות שבגינן ריצה מספר מאסרים, אך בשל העדר מסלול טיפולי מתאים לא שולב העורר במסגרת לגמילה מהימורים בעת שהייתו בכלא. יחד עם זאת, לאחר שחרורו טופל העורר בעמותת "אפשר" ברמת גן. חרף שיתוף הפעולה מצד העורר, הטיפול לא עלה יפה. שירות המבחן התרשם כי העורר מודע לכך כי התמכרותו להימורים מהווה את הרקע לכשלים המתמשכים בחייו והעריך כי רמת הסיכון להישנות מעשים לא חוקיים מצד העורר הינה פונקציה של טיפול בסוגית ההתמכרות. לאור האמור, המליץ שירות המבחן לבחון את התאמתו של העורר לקהילה הטיפולית "הדרך" שנמצאת באזור הצפון. קהילה זו, כך צויין, ערוכה לטפל במהמרים כפייתים והיא כוללת טיפול סגור למשך 8 חודשים בפיקוח מלא של צוות הקהילה.

            לאחר שהעורר עבר בהצלחה את הליכי המיון שנערכו לו במטרה לבחון התאמתו לקהילה הטיפולית "הדרך", הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר משלים. בתסקיר זה המליץ שירות המבחן כי במידה ובית המשפט יחליט על שחרור העורר למעצר בית מלא בקהילה הטיפולית בתנאים מגבילים, יוטל עליו צו פיקוח לתקופה של 6 חודשים. בנוסף, צויין כי העורר יוכל להשתלב בקהילה הטיפולית החל מיום 6.1.08, הוא היום שנקבע לקליטתו בקהילה.

3.        בית משפט השלום בנצרת (כבוד השופטת כ' רוטפלד-האפט) נתן דעתו לעמדה הרווחת בפסיקה לפיה החלטה באשר להליך גמילה מקומה בשלב גזירת העונש, אולם סבר כי ענייננו נכנס בגדר אותם מקרים חריגים בהם יש לאפשר לנאשם להתחיל בהליך גמילה עוד בהיותו במעצר. זאת, הואיל וחלופת המעצר שהוצעה, הקהילה הטיפולית "הדרך", מאיינת את מסוכנותו של העורר, באשר מדובר בקהילה סגורה בה יהיה העורר נתון בפיקוח גורמי טיפול אובייקטיבים, מהם ניתן לצפות כי יודיעו לבית המשפט באורח מיידי על כל הפרה בתנאי השחרור. לכך הוסיף בית המשפט את העובדה כי העורר הביע נכונות לטפל בבעיית התמכרותו אף בטרם מעצרו ושיתף פעולה עם גורמים שונים ואת העובדה שהעורר הודה בתיק העיקרי, כאשר הוא מודע לכך שהטיפול אינו מבטיח לו כל הקלה בעונש. לאור האמור, הורה בית משפט השלום על שחרורו של העורר למעצר בית מלא בקהילה הטיפולית "הדרך". כן הורה בית המשפט כי העורר יהיה נתון בפיקוח של שירות המבחן למשך 6 חודשים מיום שחרורו, וכי הקהילה תדווח מיידית על כל הפרה מצד העורר. בנוסף חוייב העורר בהפקדת סך 10,000 ש"ח להבטחת תנאי שחרורו.

4.        המדינה הגישה ערר על החלטה זו בטענה כי "מסוכנותו הרכושית" של העורר מחייבת את מעצרו. בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא י' כהן) קבע כי על אף שמבחינה פורמאלית מצויים אנו בשלב הליך המעצר, הרי שנוכח הודאתו של העורר במיוחס לו, מבחינה מהותית השלב הוא מתקדם יותר. בית המשפט חזר על קביעתו של בית משפט השלום לפיה כוונותיו של העורר לעבור הליך גמילה הן אמיתיות וכנות ואינן נובעות מרצונו להתחמק ממאסר. זאת, בין היתר, נוכח ההערכות שעלו מתסקירי שירות המבחן, נוכח ניסיונות העורר לעבור הליך גמילה בעבר, ונוכח העובדה כי קיים נגד העורר עונש מאסר על תנאי חב הפעלה שיוביל למאסרו, אף אם הטיפול יעלה יפה. לאור האמור, דחה בית המשפט את הערר, והורה כי העורר ישוחרר למעצר בית מלא בקהילה הטיפולית "הדרך", כפי שקבע בית משפט השלום. יחד עם זאת, נוכח אופיין של העבירות המיוחסות לעורר ועברו הפלילי, ובהתחשב בעובדה שהקהילה הטיפולית האמורה אינה מגודרת ובכוח האדם המינימאלי השוהה בה בשעות הלילה, קבע בית המשפט כי יש להגביר את פיקוח הרשויות על העורר באמצעות שני תנאים נוספים: הארכת צו פיקוח המעצר למשך כל תקופת שהייתו במוסד הגמילה ואיזוק אלקטרוני.

5.        החלטת בית המשפט המחוזי הובאה לידיעתו של מנהל הקהילה הטיפולית "הדרך". במכתב מיום 8.1.08 התחייב מנהל הקהילה כי העורר ישהה בקהילה בתנאי מעצר בית מלאים וכי כל הפרה של התנאים תדווח ישירות לבית המשפט. עם זאת, הודיע מנהל הקהילה כי העורר לא יוכל לשהות בקהילה עם איזוק אלקטרוני.

           בעקבות ההודעה האמורה הגיש העורר בקשה לבית המשפט המחוזי לבטל את האיזוק האלקטרוני כתנאי לשהותו בקהילה. בית המשפט דחה את הבקשה.

6.        על החלטה זו מוגש הערר שלפניי. לטענת העורר, קביעת בית המשפט המחוזי כי בנסיבות המקרה יש לאפשר לו למצות את המסגרת הטיפולית המוצעת לו כבר עתה, אך מנגד, כי יש להתנות את שחרורו באיזוק אלקטרוני, יוצרת מצב אבסורדי, לפיו "אותה יד שהתירה לעורר לעבור את ההליך הטיפולי, היא זו שמעכבת כעת את העברתו לקהילה". לדבריו, עצם העובדה כי בית המשפט התיר את שחרורו למעצר בית מבטאת את האמון שניתן בו, ומשנמצא כי חלופת המעצר שהוצעה מאיינת את מסוכנותו, יש לוותר על האיזוק האלקטרוני.

7.        בדיון שנערך בפניי טען בא-כוח המדינה כי הקהילה הטיפולית האמורה ממוקמת בין בתי ישוב, ללא גדרות, כאשר המטופלים משתכנים בכעשרה בתים שונים ברחבי הישוב, וכאשר בלילה נמצא עימם מדריך אחד בלבד ששוהה בחדר המדריכים. בא-כוח המדינה מסר כי בשיחה שערך התובע עם מנהל קהילת "הדרך" ביום 27.12.07, הביע האחרון התנגדות נחרצת להגעת משטרה לשטח הקהילה לשם פיקוח על העורר ואף מסר כי אם המשטרה תעשה כן, ידאג שהעורר יורחק מן הקהילה. מכאן, לשיטת המדינה כי אין כל דרך להבטיח שהעורר לא יימלט מהקהילה ולכן לא ניתן לוותר על התנאי של איזוק אלקטרוני.

8.        לאחר שקראתי את הודעת הערר והאזנתי לטענות הצדדים בדיון שנערך בפניי מצאתי כי דין הערר להתקבל. בפסיקתנו התגבשה עם השנים ההלכה לפיה ככלל, שלב המעצר עד תום ההליכים אינו השלב המתאים להשתלבות בטיפולי גמילה. חריגה מכלל זה תיתכן מקום בו הנאשם החל בהליך גמילה עוד לפני שביצע את העבירה שבגינה נעצר; כאשר פוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה הוא גבוה; וכאשר יש בהליך מעין זה כדי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן הנאשם (ראו לדוגמה: בש"פ 625/07 חסדאי נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 14.2.07); בש"פ 6738/07 ניטי נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 26.8.07)).

           הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי מצאו כי ענייננו נכנס בגדר המקרים החריגים בהם יש להורות על שילובו של נאשם בהליך גמילה כבר בשלב המעצר, כשקבעו כי רצונו של העורר לעבור הליך טיפולי הוא כן ואמיתי ותמכו קביעה זו, בין היתר, בתסקיר שירות המבחן, בשיתוף הפעולה מצד העורר בהליכי טיפול קודמים ובהתרשמותם כי הוא אינו עושה זאת במטרה להתחמק ממאסר. על בסיס זאת מצאו שתי הערכאות - לאחר איזון השיקולים השונים ובחינת נסיבות המקרה - כי יש לאפשר לעורר למצות את המסגרת הטיפולית המוצעת לו כבר בשלב זה. למסקנה זו שותפה גם אני.

           נוכח מסקנה זו, כמו גם נוכח עמדת בית המשפט המחוזי כי בטיפול סגור ואינטנסיבי, כפי שמוצע עתה, סיכויו לשיקום הם גבוהים, יש טעם בטענת העורר כי התניית השחרור באיזוק אלקטרוני מסכלת מניה וביה את שחרורו. ההנחה שניצבה בבסיס קביעותיהם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, לפיהן יש לשחרר את העורר לחלופת מעצר בקהילה טיפולית, היא שניתן ליתן בו אמון. בנסיבות אלו, אני סבורה כי התנאים המגבילים שהוטלו על העורר בהחלטת בית משפט השלום, בתוספת הארכת תקופת צו הפיקוח ובצירוף ההבטחות שניתנו על-ידי מנהל הקהילה במכתבו מיום ה- 8.1.08, מאפשרים להסיר את המגבלה בדבר האיזוק האלקטרוני. יחד עם זאת, על מנת ליצור איזון הולם בין השיקולים השונים וכדי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת ממנו, אני מורה כי כתנאי נוסף לשחרורו, ימציא העורר לבית המשפט השלום בנצרת ערבות צד ג' על סך 10,000 ש"ח.

           לאור האמור, הערר מתקבל. התנאי שהוסף בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיו ישהה עורר בקהילה באיזוק אלקטרוני מבוטל. למען הסר ספק, מובהר בזאת, כי כל הפרה של תנאי השחרור שנקבעו תגרור ביטולה של החלופה וכליאתו של העורר מאחורי סורג ובריח. עד ליום קליטתו בקהילה הטיפולית "הדרך" יוותר העורר במעצר.

           ניתנה היום, כ"ח בשבט תשס"ח (4.2.08).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ