אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערר המדינה על ההחלטה שלא לדון בהארכת מעצר ללא נוכחות המשיב

קבלת ערר המדינה על ההחלטה שלא לדון בהארכת מעצר ללא נוכחות המשיב

תאריך פרסום : 17/01/2008 | גרסת הדפסה

בש"פ
בית המשפט העליון
8473-07
10/10/2007
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד יעל שרף
הנתבע:
פלוני
עו"ד מ' רבאח
עו"ד ד' הלוי
עו"ד ר' זועבי
החלטה

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דחה את בקשת המדינה לקיים דיון בערר שהגיש המשיב על הארכת מעצרו, שלא בנוכחותו.

רקע עובדתי, הליכים קודמים וטענות הצדדים

1.        המשיב נעצר ביום 5.10.07 בחשד למעורבות בעבירות בטחון. בבקשה להוצאת צו מעצר, תחת הכותרת פרטי העבירה צוין: "השתייכות לארגון בלתי חוקי ופעילות במסגרתו ביחד עם אחרים". בסעיף האישום יוחסה למשיב חברות בהתאגדות בלתי חוקית, עבירה לפי תקנה 85(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945. ביום 7.10.07 האריך בית משפט השלום את מעצרו של המשיב לצרכי חקירה עד ליום 17.10.07. ביום 8.10.07 ערר המשיב על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. מיד לאחר הגשת הערר, פנתה המדינה לבית המשפט המחוזי בבקשה לקיים את הדיון בערר ללא נוכחות המשיב, בהתאם להוראת סעיף 5(2) לחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו - 2006 (להלן: חוק הוראת השעה). אל הבקשה צורף אישורו של ראש מחלקת חוקרים בשירות הביטחון הכללי (שהינו "גורם מאשר" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הוראת השעה), לפיו לאחר ששקל את הנסיבות שוכנע כי הפסקת החקירה לצורך הבאת העצור לפני שופט עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה. ביום 9.10.07 נערך דיון בבקשה במעמד נציגי המדינה ובא-כוח המשיב, במהלכו הוגש לבית המשפט דין וחשבון חסוי הכולל נימוקים מפורטים לבקשה. בית המשפט דחה את הבקשה והורה כי הדיון בערר יתקיים בנוכחות המשיב. וכך, בין היתר, נקבע בהחלטה:

"כידוע, הכלל הוא כי דיון בערר יתקיים נוכחות החשוד ... הוראה זו, כך נקבע, מבטאת עקרון יסוד לפיו זכאי חשוד להליך הוגן שיאפשר לו להשמיע את דברו ולהתגונן כראוי נגד הטענות המועלות נגדו ... ביחס לעצורים בעבירת ביטחון קיים חריג לכלל המצוי בהוראת סעיף 5(2) לחוק ... לטענת ב"כ  העורר יש לפרש הוראה זו באופן המקנה לבית המשפט סמכות להורות על שמיעת הערר, בהעדר החשוד, רק מקום בו מדובר בהפסקת חקירה שמטרתה המיידית היא מניעת קיפוח חיי אדם. אין בידי לקבל פרשנות זו שאינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק. והשווה לעניין זה את הוראת סע' 5(1) לחוק לעומת הוראת סע' 5(2) לחוק. יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בדו"ח החסוי שצורף לבקשה, לא שוכנעתי כי הפסקת החקירה, אך לצורך התייצבותו של העורר לדיון בערר, עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה. לאור זאת אני מורה כי הדיון מחר יתקיים בנוכחות העורר".

הדיון בערר בבית המשפט המחוזי, בנוכחות המשיב, נקבע להיום בשעה 15.00.

2.        על החלטה זו עררה המדינה לפני. הדיון בערר התקיים היום במעמד באי כוח הצדדים, הגורם המאשר וגורמי בטחון אחרים. בסעיף 5(3) לחוק הוראת השעה נקבע כי "הוראות סעיף 15(ג) עד (ח) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בשאלת נוכחות העצור בהליכים כאמור בסעיף זה". לשון אחר - החומר הנוגע לבקשת המעצר או מידע שעליו מתבססת הבקשה מועמד לעיון השופט בלבד. הצדדים הסכימו כי בנוסף לחומר הכתוב שהוצג אקבל הבהרות, ככל שיידרש, מהגורם החוקר, במעמד צד אחד בלבד. עוד הוסכם כי בעקבות הדיון במעמד צד אחד, יוכל בית המשפט להביא לידיעת באי כוח המשיב פרפראזה כללית המתייחסת למעשים המיוחסים לו, שלא יהא בה לחשוף מידע חסוי שיפגע בחקירה. שמעתי הסברים מפורטים מנציגי המדינה, שסקרו את התשתית העובדתית והראייתית הצריכה לעניין ואת הפגיעה שתגרם לחקירה אם תידרש התייצבותו של המשיב לדיון בבית המשפט המחוזי. לאחר הדיון במעמד צד אחד, חודש הדיון במעמד שני הצדדים. הודעתי לבאי כוח המשיב כי לפי החשד, היה המשיב מעורב בפעילות צבאית עדכנית בארגון טרור, בדרגת חומרה גבוהה. לאחר שפרפראזה זו הובאה לידיעת הצדדים, השלימו הם את טיעוניהם לפני.

           המדינה טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו ונסיבות המקרה מצדיקות היעתרות לבקשה, בהתאם לאמת המידה הקבועה בסעיף 5(2) לחוק הוראת השעה. המדינה מבססת את טיעונה על החומר המודיעיני החסוי שהוצג לפני במעמד צד אחד. המדינה מדגישה בנוסף כי המשיב מיוצג על ידי עורך-דין, וכי כאשר האריך בית משפט השלום את מעצרו של המשיב (ביום 7.10.07) הוא נכח בדיון. באי-כוח המשיב מתנגדים לבקשה וטוענים כי אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה הדיון יתנהל בנוכחות המשיב. באי-כוח המשיב מדגישים כי המשיב אמנם מיוצג על ידם, אך מכיוון שנמנעת פגישתו עם עורך דין, בהתאם לסמכות שבסעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: חוק המעצרים), הייצוג אינו אפקטיבי. עוד נטען כי חוק הוראת השעה הוא בלתי חוקתי, ולחלופין, כי יש לפרש את הוראותיו, בהשראת הוראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בצורה שתצמצם את הפגיעה בזכויות החשוד. באופן קונקרטי גורסים באי-כוח המשיב כי את הוראת סעיף 5(2) לחוק הוראת שעה יש לפרש באופן שתהא לו תחולה רק מקום בו קיים חשש כי הפסקת החקירה לשם הבאת העצור לבית המשפט תוביל לפגיעה ישירה בחיי אדם.

3.        להשלמת הרקע העובדתי אציין, כי במקביל להליך המתנהל בעניינו של המשיב, מתנהל הליך נוסף בבית המשפט השלום בירושלים בענייננו של חשוד נוסף, אשר היה צד לפרשה הנדונה בענייננו (להלן: האחר). בית משפט השלום בירושלים הורה על מעצרו של האחר ועל החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בירושלים. גם בגדרי אותו הליך ביקשה המדינה כי הדיון בערר יתקיים ללא נוכחות האחר. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת א' אפעל-גבאי) קיבל את הבקשה וציין כי שוכנע שהבאת האחר לדיון בערר עלולה לפגוע בחקירה "פגיעה ממשית ביותר". בהמשך להחלטה זו החליט בית המשפט לדחות את הערר בעניין המעצר לגופו (ב"ש 10068/07, החלטה מיום 10.10.07).

           המשך הדיון בעררו של המשיב בבית המשפט המחוזי (כב' השופטת ג' כנפי - שטייניץ) יתקיים, כאמור, היום לאחר ההכרעה בערר זה.

דיון והכרעה

4.        חוק הוראת השעה התקבל בכנסת ביום 26.6.06, ותוקפו נקבע לשמונה עשרה חודשים מיום פרסומו - 29.6.06 (סעיף 10 לחוק). החוק כולל מנגנון דיווח לכנסת בדבר יישומו (סעיף 8). סעיף 2 לחוק קובע כי בתקופת תוקפו יחולו על מעצרו של חשוד בביצוע עבירת ביטחון (כהגדרתה בסעיף 1 לחוק) הוראות חוק המעצרים, בשינויים המפורטים בו. סעיף 3 לחוק הוראת השעה קובע כי ניתן להשהות את הבאתו של עצור בעבירת ביטחון לפני שופט, וסעיף 4 לחוק קובע את פרקי הזמן המרביים למעצר חשוד בעבירת ביטחון עובר להגשת כתב האישום נגדו, החורגים מאלה הקבועים בחוק המעצרים. לענייננו, רלוונטית הוראת סעיף 5 לחוק הוראת שעה שעניינה בנוכחות עצור בדיונים בעניינו, וזו לשונה:

דיון שלא בנוכחות עצור בעבירת ביטחון

5. הוראות סעיפים 16(2) ו-57 לחוק המעצרים, לענין נוכחותו של עצור בדיונים כאמור באותם סעיפים, יחולו לגבי נוכחות עצור בעבירת ביטחון בתקופת המעצר כאמור בסעיף 4(1), בשינויים אלה:

(1) ציווה בית המשפט, בנוכחות עצור בעבירת ביטחון, על מעצרו לתקופה הקצרה מ-20 ימים, רשאי בית המשפט, שלא בנוכחות העצור, להאריך את מעצרו לתקופה שלא תעלה על יתרת התקופה שנותרה עד תום 20 ימים ממועד הדיון שהתקיים בנוכחותו, אם הוגשה לו בקשה לכך, באישור הגורם המאשר, והוא שוכנע כי הפסקת החקירה עלולה למנוע סיכול של עבירת ביטחון או סיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם;

(2)      בית המשפט רשאי להורות על דיון בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים או בערר לפי סעיף 53 לחוק האמור, שלא בנוכחות העצור, אם הוגשה לו בקשה לכך באישור הגורם המאשר, והוא שוכנע כי הפסקת החקירה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בחקירה;

(3) הוראות סעיף 15(ג) עד (ח) לחוק המעצרים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על דיון בשאלת נוכחות העצור בהליכים כאמור בסעיף זה;

(4) החלטת בית משפט שהתקבלה בדיון שהתקיים שלא בנוכחות העצור בעבירת ביטחון לפי סעיף זה, תובא לידיעת העצור בהקדם האפשרי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת נציג המדינה, אם שוכנע כי הדבר עלול למנוע סיכול של עבירת ביטחון או סיכול של מניעת פגיעה בחיי אדם".

סעיפים 5(1) ו-5(2) לחוק הוראת השעה מאפשרים לקיים דיון בעניין מעצרו של חשוד מבלי שהוא יהיה נוכח בו. בכך נפגעת זכותו של החשוד להיות נוכח בדיונים בבית משפט בעניין מעצרו, המעוגנת בסעיפים 16(2) ו-57 לחוק המעצרים. על זכות זו נאמרו הדברים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ