אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערעור נגד ק. משטרה ומשטרת ישראל וחיובם בפצוי משפחה בגין הסגת גבול, ומעצרי שווא תוך שמוש בכוחניות

קבלת ערעור נגד ק. משטרה ומשטרת ישראל וחיובם בפצוי משפחה בגין הסגת גבול, ומעצרי שווא תוך שמוש בכוחניות

תאריך פרסום : 07/04/2011 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת
6115-12-10,50212-11-10,23390-01-11
06/04/2011
בפני השופט:
1. סגן הנשיא אברהם אברהם
2. יונתן אברהם
3. דני צרפתי


- נגד -
התובע:
מוטי חריב ואח'
הנתבע:
יחיא שמחי ואח'
פסק-דין

משפחות חריב ושמחי מתגוררות בשכנות בעיר בית שאן. בתיהן (הפרטיים) שוכנים על שני מגרשים צמודים. בין המשפחות נתגלע סכסוך מר סביב קו הגבול שבין המגרשים, כאשר משפחת חריב טוענת, כי קו הגבול צריך שיעבור כשני מטרים בתוך מגרשה של משפחת שמחי, לכל אורכו.

קו גבול זה קיים היה משך שנים ארוכות. מחלוקת קיימת אודות השאלה, האם הגיעו המשפחות לידי הסכמה כי קו הגבול יועתק, לפי דרישתה של משפחת חריב. כך או אחרת נהיר לנו, כי הסכמה, גם אם היתה כזו, חדלה מלהתקיים בנקודת זמן כלשהי, שאז החליטו בני משפחת חריב ליטול את החוק לידיהם, ולהעתיק את קו הגבול במו ידיהם, בלא שיפנו קודם לכן לבית המשפט, קו גבול שכאמור קיים היה משך שנים רבות.

כאן המקום לומר, כי מוטי חריב הוא קצין משטרה, ולעובדה זו חשיבות רבה בסיפור המעשה, המתחולל במחצית השניה של שנת 2004. בחודש אוקטובר 2004 הרסו בני משפחת חריב את הגדר שחצצה בין המגרשים, באמתלה כי הם מבקשים לחבר את ביתם (שהיה אותה עת בהקמה) לרשת הביוב. בחודש דצמבר של אותה שנה אירע האירוע, שבגינו נתכנסנו בערעור זה, שאז החליטה משפחת חריב לעשות מעשה, וזימנה פועלים לשם העתקת קו הגבול שבין המגרשים, משמע הקמת גדר במקום בו לדעתה צריך שיעבור קו הגבול. הפועלים החלו עושים במלאכה, כשבני משפחת חריב לצידם, מוטי חריב מנצח על מלאכתם, ואשתו מתעדת בצילום וידאו את כל המתרחש. נוסף על מוטי חריב ואשתו מצויים היו במקום שוטרים שלא במדים, ככל הנראה חבריו של חריב, שסייעו לו בעבודות שונות בביתו.

בני משפחת שמחי, ובהם יחיא ואשתו סולטנה הישישים, הבחינו בדבר הזזתו של קו הגבול, והחלו מנסים למנוע את הקמת הגדר. למקום זומנה ניידת משטרה. אלא שהגעת השוטרים לא זו בלבד שלא עצרה את הקמת הגדר, כי אם אפשרה את המשך ההקמה בחסות השוטרים, כשבמהלך כל אותו אירוע, שנמשך דקות ארוכות, בעלי המקצוע של חריב עמלים בהקמת הגדר, שמחי הישיש מנסה לעצור, בכוחו המוגבל יש לומר, את הקמת הגדר, אלא שהגדר הלכה וקמה. בתוך כך התעלפה גב ' שמחי הישישה, ואמבולנס הוזעק למקום. משהגיעה ניידת המשטרה שיסו בני משפחת חריב את השוטרים בבני משפחת שמחי בטענות שווא, כאילו שמחי הישיש ניסה לתקוף אותם בסכין כשהם מכנים אותו "רוצח", ומוטי חריב מורה לשוטרים לעצור את בני משפחת שמחי. ציווי זה לא נפל על אוזניים ערלות, והשוטרים אכן החליטו לעצור את בני משפחת שמחי, ובתוכם יחיא שמחי הישיש, שני בניו ונכדו, כביכול משום שתקפו שוטרים, והכל תוך שימוש בלתי מוצדק בכוח.

השתלשלות עניינים זו הולידה תביעה שהגישו בני משפחת שמחי נגד בני משפחת חריב, נגד שוטרים שהיו במקום (בין במדים ובין שלא במדים) ונגד משטרת ישראל, בעילות מעילות שונות. הם באו בטרוניה על הסגת גבולם, וביקשו כי יפוצו על הסגת הגבול. הם טענו לעקירת עצים ושאר פגיעה בקניינם, כתוצאה מן הפלישה למגרש. הם טענו, כי המשטרה לא קיימה אחר מחויבותה לסייע בידיהם לשמור על חזקתם בקרקע, והרי לשם כך היא זומנה. הם טענו כנגד השוטרים והמשטרה, כי עצרו אותם מעצר שווא, שגרם להם נזק. לבסוף הם טענו לעדויות שקר של משפחת חריב והשוטרים, עדויות שניתנו במהלך חקירת האירוע.

עוד יש לומר, כי בעקבות האירוע הוגשו תלונות הדדיות, בין היתר למח"ש, תלונות שנגנזו סופו של יום, משמע לא נסתיימו בהגשת כתבי אישום.

בית המשפט קמא קיבל, בעיקרו של דבר, את עמדתה של משפחת שמחי וקבע, כי בני משפחת חריב הסיגו את גבולם של בני משפחת שמחי, ואין זה משנה אם בדיעבד הסתבר (בהליך אחר שנתקיים בין הניצים), כי קו הגבול אכן צריך היה שיעבור במקום שחריב טענו לו, שכן קו גבול זה קיים היה משך שנים רבות, ואם רצו חריב לשנותו - היה עליהם לפנות לבית המשפט, ולא לעשות דין לעצמם, כשם שעשו. על פגיעה זו בחזקתם של שמחי בקרקע המריבה פסק השופט קמא למשפחת שמחי פיצויים בסך 10,000 ש "ח.

ועוד קבע השופט קמא, כי מעצרו של שמחי הישיש היה מעצר שווא, כיוון שזה ביקש להגן, לפי זכותו שבדין, על חזקתו במקרקעין מפני פלישה טריה, ולא היה כל מקום למעצרו. כתוצאה מכך חויבו מקצת השוטרים שנטלו חלק במעשה, כמו גם משטרת ישראל, בפיצויים בסך של 15,000 ש"ח. עם זאת דחה השופט קמא את תביעת הפיצויים של שאר בני משפחת שמחי שנעצרו, כשהוא מטעים זאת בכך, שלא עמדה זכות להגן על החזקה, שכן הם אינם בעלי הזכות בקרקע.

נוסף על כך נדחתה התביעה, ככל שנגעה לעדויות שקר, בלא שנתבררה הטענה בדבר אמירת שקר לגופה, כי אם משום שעדות השקר אין בה כדי להוליד עילת תביעה למשפחת שמחי. כמו כן נדחתה התביעה ככל שנגעה לעקירת העצים שבשטח המריבה, משום שלא הוכחה העקירה.

על פסק דין זה של בית משפט השלום ערערו כל שלוש קבוצות בעלי הדין, משמע בני משפחת שמחי, בני משפחת חריב, והשוטרים ומשטרת ישראל. בעיקרם מבקשים הערעורים את התערבותנו בממצאים עובדתיים שנקבעו בבית המשפט קמא. נאמר כאן ומייד, אין בכוונתנו להתערב באיזו מבין הקביעות העובדתיות שיצאו מלפני בית המשפט קמא, קביעות שנסמכו על ניתוח מקיף של כלל הראיות (הרבות, יש לומר, ובהן שורה ארוכה של עדים). אין זו דרכנו, כערכאת הערעור, לעשות כן, למעט מקרים היוצאים מגדר הרגיל, לא כל שכן כאשר הממצאים נתמכים היטב בראיות, ובהן עדויות, שהשופט קמא יכול היה להתרשם מהן. יתר על כן, צפיה בסרט הוידאו שתיעד את האירוע כולו מאששת היטב את הקביעות הללו.

ממצאיו של השופט קמא ייוותרו, אפוא, על כנן. אנו מוצאים, עם זאת, להוסיף על שנפסק בבית משפט השלום שתיים. האחת - את התרשמותנו שלנו, שלא לומר הזעזוע העמוק שחשנו, נוכח הצפיה בסרט הוידאו, והשניה - התערבותנו במסקנות אחדות של השופט קמא, ובתוך כך נוסיף קביעות מספר, אותן יכולנו לקבוע על יסוד הצפיה בסרט הוידאו. על כך נוסיף את הערתנו אודות הטיפול הלא-מספק לכאורה שזכה לו האירוע בידי גורמי האכיפה, ובהם מח"ש.

ובכן צפיה בסרט הוידאו הותירה אותנו פעורי פה. צפינו בנטילה כוחנית של החוק לידיים מצד מי שמשמש קצין לא זוטר במשטרת ישראל, שבחר לשנות את קו הגבול שבין חלקתו לחלקת שכנו בכוח הזרוע, בלא שיפנה קודם לכן לבית משפט, ואין זה משנה כלל ועיקר, אם סופו של יום נמצא, כי קו הגבול אכן צריך היה שיעבור במקום אחר. אנו מדברים על קו גבול, גם אם שגוי, שהיה כשם שהיה משך שנים, ובכגון דא על מי שמבקש לשנותו לפנות לבית המשפט, ולא ליטול את החוק לידיו, ולעשות דין לעצמו. התנהלות זו מקבלת משנה חומרה כשהיא נעשית בידי קצין משטרה, המנצל את מרותו ועושה שימוש בשוטרים על מנת לאכוף את צרכיו הפרטיים.

סרט הוידאו משרטט תמונה עגומה מאין כמותה אודות התנהגות כוחנית של בני משפחת חריב, תוך שימוש בשפה מתגרה, בוטה ופוגענית (כגון כינויים של בני משפחת שמחי "רוצחים", "כלבים " וכד'), כשהם משסים ממש את השוטרים (במדים) שהגיעו למקום כנגד בני משפחת שמחי. כך מצינו, כי בני משפחת חריב, ובראשם הקצין מוטי חריב, משסים את השוטרים בישיש שמחי, כשמוטי חריב מורה להם לעוצרו, כשהוא מציין בפניהם כי שמחי ניסה לתקוף אותו בסכין, דבר שלא היה ולא נברא, והכל על רקע קריאות "רוצח" הבאות מצד משפחת חריב. אגב אותו סכין, ששימשה (ועדיין משמשת בערעור) את השוטרים ואת משטרת ישראל כאמתלה למעצרו של שמחי הישיש, אנו מדברים על סכין ביתית קטנה שנטל שמחי, על מנת לקרוע את החוט שמתחו עובדיו של חריב כשלב ראשון בהקמתה של הגדר. צפיה בסרט מעלה בבירור, כי לא זו בלבד ששמחי לא עשה כל שימוש מאיים או תוקף בסכין כלפי איש, כי אם איש גם לא חש מאוים ממנה, כפי שניתן לראות גם מתגובותיהם של השוטרים, שנעו באדישות ובאטימות לתלונות ולפניות מצד משפחת שמחי. עם זאת שימשה הסכין כגורם משסה מצד חריב, שכשהגיעו השוטרים צעקו וחזרו וצעקו לעבר השוטרים, כי שמחי תוקף אותם בסכין, דברים שלא היו ולא נבראו.

עוד יש לומר, כי היה זה שמחי הישיש שזימן את השוטרים למקום, מן הסתם על מנת שיסייעו בידו לעצור את נטילת החוק לידיים מצד משפחת חריב, שלא לומר לסייע בידו לשמור על חזקתו בקרקע, עד כי יחליט בדבר בית משפט מוסמך. אלא שהשוטרים שהגיעו למקום לא ראו כך את תפקידם, ולא זו בלבד שלא הורו לחריב ולעובדיו לעצור את העבודה, כי אם מנעו משמחי "להפריע" למהלך העבודה. בסרט נראה שמחי אומר, כי רק בית המשפט צריך שיכריע בסכסוך הגבול, אלא שהשוטרים במדים מבטלים את דבריו ומרחיקים אותו, על מנת שלא "יפריע " לעובדיו של חריב להמשיך בעבודתם. אחד השוטרים מגדיל ואומר לשמחי, כי אין בידו סמכות לעצור את העבודה ("לי אין זכות להגיד להם שיפסיקו"). כאמור מעלה, במהלך כל האירוע ממשיכים עובדיו של חריב בהקמת הגדר, וכשהשוטרים במדים מגיעים למקום נמשכת העבודה בחסותם ממש, כשהם מרחיקים את שמחי, במקום שיסייעו בידו לשמור על חזקתו בקרקע, ואף אומרים לו כי אין הם מוסמכים לעצור את העבודה המתבצעת.

התרשמות נוספת שנציין מתוך הסרט נוגעת למעצרם של שני בניו ונכדו של שמחי. לאורך כל האירוע לא יכולנו לראות, כי השלושה עשו מעשה אלים כלשהו, בין באיום ובין בתקיפה, כלפי מי מן הנוכחים, לא כל שכן כלפי השוטרים במדים או שלא במדים. ואף על פי כן נעצרו השניים באמתלה של תקיפת שוטרים, אף שלא תקפו איזה מבין השוטרים, והכל תוך שימוש בכוח ואיזוק, אף שלא יכולנו לראות כל התנגדות מצידם. סערת רגשות מצידם בהחלט היתה, בעיקר משום מעצרו של אביהם הישיש, ומשום שאם המשפחה, הקשישה שמחי, התעלפה במהלך האירוע, והם נשמעים בסרט זועקים, כמי שדואגים לשלומה. אנו מוצאים את התנהגותם של השוטרים לחלוטין בלתי תקינה. לא זו בלבד שלא עשו השוטרים את התכלית שלשמה הם זומנו, משמע לצוות על הפסקת עבודת הפלישה הכוחנית מצד חריב, כי אם מנעו משמחי לממש את זכותו להגן על חזקתו בקרקע, ולבסוף אף הגדילו ועשו, כשעצרו את שמחי הישיש, את שני בניו ואת נכדו, בלא כל סיבה הנראית לעין. אל מול הכאב והזעקה של משפחת שמחי גילו השוטרים אטימות, תוך שהם מנצלים לרעה את מרותם, על מנת לנהוג בכוחניות כלפיה ולספק את שאיפות משפחת חריב. תמונת חוסר האונים, הכאב והעוול שהיו מנת חלקם של בני משפחת שמחי, ומנגד הכוחניות והשיסוי מצד משפחת חריב, כאשר השוטרים משתפים עמם פעולה, הינה תמונה קשה ועגומה.

זוהי התרשמותנו, אפוא, מסרט הוידאו. מתוך התרשמות זו, ושאר קביעות שקבע השופט קמא מן הבחינה העובדתית, אנו מוצאים לשנות ממסקנות אחדות אליהן הגיע השופט קמא, ולכך נידרש עתה.

אם כן, ככל שמדובר בהסגת הגבול, השופט קמא פסק למשפחת שמחי פיצוי שעמד על 10,000 ש"ח. את הפיצוי הוא הטיל על משפחת חריב לבדה. במסקנה זו אנו מבקשים להתערב, על מנת לחייב בפיצוי גם את השוטרים ואת משטרת ישראל, על שלא עשתה את חובתה כלפי האזרח שמחי, משמע לא ציוותה על הפסקת הפלישה הכוחנית מצד חריב, ואף מנעה, כאמור, משמחי לממש את זכותו להגן בכוח סביר על חזקתו בקרקע המריבה, קרקע בה הוא מחזיק מזה שנים. כיוון שכך, בפיצויים שנפסקו לטובת שמחי בגין הסגת הגבול יש לחייב את חריב ואת השוטרים והמשטרה יחד ולחוד.

אשר למעצר השווא: השופט קמא קבע, כי בניו ונכדו של שמחי אינם זכאים לפיצויים באב נזק זה, כיוון שאין הם בעלי הזכות בקרקע המריבה, ולכן אין בידיהם זכות, כזכות שעמדה לאביהם הקשיש, להגן על החזקה. במסקנה זו של בית המשפט קמא נפלה, כך סברנו, שגגה. ראשית, אף שהבית הוא ביתם של הזוג הישיש שמחי, הרי שבניהם ונכדם היו במקום, וסייעו לאביהם/סבם בהגנה על החזקה, ובכך הם פעלו כדין. שנית, והוא החשוב, לא יכולנו לראות כל טעם ראוי למעצרם של הללו. סרט הוידאו איננו מראה כל מעשה אסור שעשו השלושה, ודאי לא כזה המצדיק את מעצרם ואת האלימות שנלוותה לו. אין זאת, כי אם השוטרים עשו כמצוות קצין המשטרה חריב, שציווה עליהם לעצור את בני משפחת שמחי. לא תקיפת שוטרים היתה כאן, ולא כל מעשה אלים או מעשה אסור אחר המצדיק את המעצר. על כן, כך אנו סבורים, היה מקום לפסוק פיצויים לא רק עבור מעצרו של אבי המשפחה, כי אם גם לטובת בניו ונכדו, שנעצרו לשווא, ובצורה כוחנית.

השוטרים והמשטרה טענו, באוזנינו ובאוזני בית המשפט קמא, כי פעלו באורח סביר נוכח המציאות שהיתה בשטח, נוכח ההמולה, הקטטה שהתפתחה לטענתם בין בניצים. לשיטתם היה מעצרם של בני משפחת שמחי במקומו, נוכח העובדה ששמחי אחז בידו סכין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ