אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבלת ערעור המדינה על קולת העונש והחמרה בענישתו של קבלן, שכרה סלעים לשימוש קבלני ללא היתר

קבלת ערעור המדינה על קולת העונש והחמרה בענישתו של קבלן, שכרה סלעים לשימוש קבלני ללא היתר

תאריך פרסום : 11/03/2010 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
13594-05-09
11/03/2010
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל ועדה מקומית לתכנון ובניה
הנתבע:
נאזם סנעאללה
פסק-דין

בפניי ערעור המאשימה על גזר דינו של בית משפט השלום בקריות אשר הרשיע את המשיב בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, עבירה של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר, עבירות בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה. על פי עובדות כתב האישום ביצע המערער באדמות כיסרא עבודות של חציבה על חפירה, מילוי ושינוי פני הקרקע, באופן שבו באמצעות משאית וכלי מכני כבד ביצע את החפירה בשטח של כ- 2,000 מ"ר וזאת, ללא קבלת היתר ובמטרה להוצאת האבן שלא למטרה חקלאית.

מדובר בפעילות של חפירה והוצאת סלעים מהקרקע, כאשר הסלעים הועברו מהמקרקעין, ככל הנראה כדי לשמש לאחרים למטרות בנייה. לעניין טיב הסלעים שהוצאו ניתן לראות בצילומים שהוצגו לבית משפט קמא וסומנו ת/1 עד ת/9.

בית משפט השלום, אשר שמע את טענות הצדדים, ציין כי העבודות בוצעו על ידי המשיב כקבלן. עוד ציין, כי בהמשך הושב מצב המקרקעין לקדמותו כך שהמשיב תיקן את הנזק אשר גרם בפעולות הכרייה והחציבה הבלתי חוקיות נשוא כתב האישום. בהתחשב בכל האמור לעיל, וכן בהתחשב בגילו של המשיב, גזר עליו קנס כספי בסך 20,000 ש"ח שישולם ב- 40 תשלומים חודשיים רציפים וכן, חייב אותו לחתום על התחייבות כספית בסך 30,000 ש"ח ולשלם כפל אגרה בסך 880 ש"ח.

הערעור מופנה כנגד קולת העונש. המערערת טוענת כי מדובר בעבירה כלכלית ובנסיבות אלו, היה מקום לגזור על המשיב עונש חמור בהרבה, אשר יביא לידי ביטוי את הרווח הכלכלי אשר נעשה על ידי המשיב באופן שבו העונש שייגזר יהפוך את העבירה לבלתי כדאית. לעניין זה הוצגו גם פסקי דין שעניינם עבירות של שימוש במקרקעין לצרכים מסחריים, שם נפסקו קנסות גבוהים כדי להפוך את העבירה הכלכלית לבלתי כדאית.

למען הסדר יצוין, כי לא עלה בידי המאשימה להציג בפניי פסקי דין שעניינם עבירות של שימוש במקרקעין בדרך של חציבה או כרייה בלתי חוקית, זאת ככל שהדבר נוגע לרמת הענישה.

בא כוח המשיב עותר לדחות את הערעור. לטענתו, מדובר באדם מבוגר אשר חי מקצבת הכנסה ואף נגרמו לו נזקים בעת ביצוע העבודות שהן העבירה נשוא כתב האישום. עוד מציין הוא כי המשיב פעל להחזרת מצב המקרקעין לקדמותו וככל שהדבר נדרש להרתיעו, הרי שהמשיב לא יחזור לבצע עוד עבירות מסוג זה.

לאחר שבחנתי את החומר שהוצג לבית משפט קמא, סבור אני כי הערעור בדין יסודו.

הלכה היא כי בעבירות כלכליות על בית המשפט לגזור עונש שיהפוך את העבירה הכלכלית לבלתי כדאית. רק ענישה ההופכת עבירה שנעשתה לשם רווח כלכלי לבלתי כדאית היא ענישה מרתיעה, והרתעה צריכה להיות לא רק כלפי הנאשם הספציפי אלא כלפי כלל הציבור. מכאן, שכאשר בא בית משפט לגזור את הדין בעבירה כלכלית, עליו להתייחס לנתונים כלכליים המובאים בפניי ועל התביעה לדאוג להביא נתונים כאמור כדי לתמוך בראיות לעניין הרווח הכלכלי, או הנזק הכספי שנגרם לחברה מביצוע העבירה, את טיעוניה לעונש.

במקרה שבפני מדובר בעבירה של כריית סלעים לשם שימוש קבלני. לבית משפט השלום הוצגו שתי חוות דעת מקצועיות. חוות דעת ת/20 העריכה את כמות הסלעים וחומר הגלם שהפיק המשיב מהעבירה שבוצעה על ידו (יצוין כי באותו אתר פעלו יזמים שונים וחוות הדעת מתייחסת גם ליזמים נוספים). כפי שעולה מחוות הדעת, כמות חומר הגלם שנחצב על ידי המשיב עמדה על כ- 15,000 ממ"ע.

בנוסף, הוצגה לבית המשפט חוות דעת ת/19 שנערכה על ידי דר' אריה איתמר, ראש צוות הפיקוח וממלא מקום המפקח על המכרות. בחוות הדעת העריך דר' איתמר את סך הסלעים שהוצאו מהשטח כולו (ע"י כל היזמים שפעלו שם) בכ- 100,000 טון, שמחירם בשוק הבניה הוא כ- 30,000,000 ש"ח. כשמביאים בחשבון את כמות חומר הגלם שהוציא המשיב מהקרקע, ביחס לכמות חומר הגלם שהוצאה על ידי היזמים האחרים שפעלו באותו מתחם, זאת תוך שקלול הנתונים המתייחסים לכלל החלקות, עולה כי חלקו היחסי של המשיב היה בהוצאת סלעים שמחירם בשוק נעמד במאות אלפי שקלים ואף למעלה מזה. לעניין זה אציין כי ראוי היה שחוות הדעת תתייחס באופן ספציפי לכל אחד מהיזמים ותפרט את ההערכה הכלכלית לרווחיו הכספיים. עם זאת, בית המשפט במקרה זה יכול לבצע את ההערכה על בסיס חוות הדעת, הגם שהדבר לא נעשה על ידי המומחה, וזאת על פי הכמות היחסית של הסלעים שהוציא המשיב מהקרקע, ביחס לכמות הכוללת שהוצאה מהשטח ע"י כלל הקבלנים /יזמים שפעלו באתר.

כשמביאים בחשבון את הרווח הכספי העולה מחוות הדעת הנ"ל, המסקנה המתבקשת היא שהענישה כפי שגזר בית משפט קמא אינה מביאה לידי ביטוי את הרווח העצום שמפיק מי שמפר את הוראות החוק וכורה סלעים למטרה קבלנית, כפי שעשה המשיב. מכאן שהענישה כפי שגזר בית משפט קמא אינה מקיימת את התכלית של ההרתעה בעבירות כלכליות, בהתאם למדיניות הענישה הראויה על פי הנחיות בית המשפט העליון.

אשר על כן,סבור אני כי יש מקום להחמיר בדינו של המשיב באופן שיודע לו ולציבור כי בגין עבירות כלכליות מסוג זה ייגזרו עונשים מרתיעים, שיהפכו את הכרייה הבלתי חוקית לבלתי כדאית.

עם זאת, מביא בית המשפט בחשבון גם בשלב הערעור את השיקולים להקלה בעונש ובהם, בין היתר, העובדה שהמשיב החזיר את מצב המקרקעין לקדמותו ותיקן את הליקוי בשטח. עוד הביא בית המשפט בחשבון, את גילו של המשיב ואת יתר הנתונים שנזקפו לזכותו על ידי בית משפט קמא. בנוסף מביא בית המשפט בחשבון את ההלכה לפיה לא תמצא ערכאת הערעור את הדין עם הנאשם שבפניה.

בהביאי בחשבון כל אלו, אני מורה כי גזר דינו של בית משפט קמא יתוקן באופן שבו יעמוד הקנס אותו ישלם המשיב על סכום של 200,000 ש"ח במקום 20,000 ש"ח כפי שגזר בית משפט קמא. הקנס ישולם בתשלומים כפי שקבע בית משפט קמא, דהיינו, 40 תשלומים שווים ורצופים, שאם לא כן, יהיה על המשיב לרצות 12 חודשי מאסר תחתיו. כפי שקבע בית משפט קמא, אם לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי ויהיה על המשיב לרצות מאסר בהתאם.

עוד אני מורה, כי המשיב יחתום על התחייבות כספית בסכום של 300,000 ש"ח, במקום 30,000 ש"ח כפי שגזר בית משפט קמא, וזאת, להימנע מלעבור במשך 3 שנים עבירות בהן הורשע.

יתר חלקי גזר דינו של בית משפט קמא יישארו בעינם ללא שינוי.

פסק דין זה ניתן בהיעדר הצדדים וזאת הסכמתם. המזכירות תשלח עותק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום,  <כ"ה  אדר תש"ע>, <11 מרץ 2010>, בהעדר הצדדים.

<             [...]>

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ