זוהי החלטה שעניינה קביעת סדר הבאת הראיות וקביעת נטל השכנוע בתיק זה טרם מתן צו להגשת תצהירים ולישיבת הוכחות, וזאת בהתאם להחלטת בית-משפט זה (כב' השופטת אסתר בוהדנה) מיום 2.7.2007 (ראה: עמוד 6 שורות 7-6 לפרוטוקול) . יצוין, כי בין הצדדים התנהלו הליכי גישור מחוץ לכותלי בית-המשפט באמצעות יחידת הסיוע, אשר לא צלחו, ולפיכך תיק זה אמור להיקבע לישיבת הוכחות .
הרקע העובדתי וטענות הצדדים
:
1. בתאריך 30.10.2004 הגיש המבקש באמצעות עו"ד ===== ===== [להלן :
" עו"ד ======"]
בקשת קיום צוואה של אמו המנוחה, הגברת ====== ז"ל [להלן: "
המנוחה"ו/או "
המצווה"]. אשר הלכה לבית עולמה ביום ===== - בקשה אותה הגיש במשרדי "הרשם לענייני ירושה בחיפה והצפון" לאחר שהמנוחה הלכה לבית עולמה ביום ====== . בתאריך ====== הוגשה על ידי המתנגדת, אשר הינה בתה של המנוחה, בקשה להארכת מועד מועד להתנגדות לצו קיום הצוואה. בתאריך ===== הגישה המתנגדת את בקשת ההתנגדות לצו קיום הצוואה שמספרה בקשה מספר ==== תיק מספר ===== - בקשת התנגדות אשר הועברה לבית-המשפט לענייני משפחה בנצרת על פי החלטת כב' הרשמת לענייני ירושה בנצרת, הגברת בר-עוז מיום 11.12.2005. בתאריך זה אף הוגשה הודעה לבית-המשפט מטעם היועץ-המשפטי לממשלה (עו"ד נ.לבנת) לפיו יש לקיים דיון לגופו של עניין במקרה וכי היועץ המשפטי לממשלה מוצא מקום להתערב בהליכים הצריכים לתיק זה. בתאריך 4.4.2006 הורה בית-המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' הרשמת אבו-אסעד אוסילה), בהסכמת הצדדים, למחלוקת להעביר תיק זה לבית-המשפט דכאן .
2. המתנגדת עותרת לביטול הצו לביטול הצוואה בהדגישה, כי המנוחה סבלה בשנותיה האחרונות מבעיות בריאות קשות ביותר, וכי לאור בעיותיה הרפואיות הקשות הצליח המבקש בסיועו של עו"ד ===== להשפיע על אמו באופן בלתי הוגן, במרמה בזדון וכך החתימה במחטף על גבי צוואה המזכה אותו במלוא ירושתה תוך שהינו מנצל את מצבה הבריאותי הקשה של אמו ומנשלה מחלקה בעיזבון המנוחה. במסגרת בקשת ההתנגדות ציינה המתנגדת, כי המבקש שמר ברשותו עותק אחד של הצוואה ועותק אחר נשמר בחזקתו של עו"ד ===== וכי עו"ד ===== העביר לרשותה עותק מן הצוואה רק ביום 27.10.2005. עוד מפרטת המתנגדת בסיכומיה לעניין סדר הבאת ונטלי ההוכחה מיום 10.9.2007, כי על פניו, עולים מעיון בצוואה פגמים בולטים הפוגמים בכשרותה ובפרט תוספת מאוחרת להדפסת המשך , אשר ערוכה בכתב יד ולצידה אף מוטבעת חותמת משרדו וחתימתו של עו"ד ===== ואשר אינה מאומתת על ידי העדים ===== ו==== ו/או על ידי המנוחה - תוספת שזו לשונה :"
צוואה זו הוקראה בוכחות (כך במקור הערה שלי מ.נדל) העדים הנ"ל על ידי הח"מ בשפה העברית ===== ===== עורך-דין מס' רשיון =====" . עוד מדגישה המתנגדת במסגרת סיכומיה , כי פגם מרכזי נוסף העולה מן הצוואה הוא השוני בחתימות ידה של המנוחה בין העמוד הראשון לבין העמוד השני - דבר המעלה חשד לזיוף חתימתה של המנוחה על גבי הצוואה .
3. כמו כן, טענה ב"כ המתנגדת במסגרת "תגובה דחופה לטיעוני התובע" אותה הגישה לתיק בית-המשפט ביום 28.10.2007 מבלי שזו נתמכת בתצהיר ומבלי לקבל היתר לכך מבית-המשפט בהתאם ללשון תקנות 258ו' ו - 258י' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, כי מסיכומי התגובה של המבקש עולה לכאורה, שהתובע מחזיק בשתי צוואות מקוריות של המנוחה וכי ככל הנראה, המבקש הגיש במשרדי הרשם לענייני ירושה בנצרת צוואה שונה מן הצוואה אשר הוגשה לבית-המשפט. לאור הקובץ לדלעיל גורסת המתנגדת , כי יש להעביר את נטל הראיות וכן את נטל השכנוע לפתחו של המבקש .
נטל הראיה לעניין השפעה בלתי הוגנת בהליך של התנגדות לקיום צוואה בעדים
:
4. ההליך בו אנו עסקינן הינו מסוג של "צוואה בעדים" /"צוואה בכתב" . קיומו של מצווה וקיומו של הכתב הינם שני תנאים אשר בלעדיהם אין לנו צוואה בכתב.נ שתי הדרישות הללו מהוות מרכיבי יסוד אשר בהעדרם אין המסמך את קיומו מבוקש, עונה על ההגדרה הבסיסית של צוואה כזו.
5. סעיף 20 לחוק הירושה, התשכ"ה 1965, (להלן: "חוק הירושה") מפרט את הדרישות והתנאים לצוואה בקובעו כהאי לישנא :
"צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו: העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על-פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור" .
6. דרישות צוואה בעדים הן איפוא: כתב, ציון תאריך, חתימה ביד המצווה בפני שני עדים, הצהרת המצווה בפני העדים כי זו צוואתו, אישור העדים באותו מעמד בחתימת ידם על-פני הצוואה כי המצווה הצהיר וחתם כאמור.ו חשיבות רבה נודעת לקיום מדויק של ההוראות הפורמאליות שבסעיף 20 לחוק הירושה, שכן יש בכך כדי להעמיד את המצווה על רצינות המעמד, ועל הצורך כי צוואתו תשקף את גמירות דעתו (ראה:ע"א 851/79
בנדל נ' בנדל
פד"י לה(3) 101,107.) ההקפדה על קיום דרישות החוק לגבי הצוואה יוצרת הנחה בדבר אמיתותה של הצוואהב(ראה:ד"נ 40/80
קניג נ' כהן
פד"י לו(3), 701,730) .
7. על מנת להוכיח, כי הופעלה על המנוחה השפעה בלתי הוגנת אזי על בעל הדין הנתבע (בענייננו-המתנגדת) להוכיח, כי התקיימה תלות מקיפה ויסודית של המצווה בנהנה, ובמקרה שכזה יעבור נטל ההוכחה אל התובע (בענייניו- המבקש) על מנת להראות, כי על אף התלות שהוכחה לא הופעלה השפעה בלתי הוגנת על המנוחה (ראה: ע"א 190/68
סוטיצקי נ' קלינבורט
פ"ד כב(2) 139, 138; ע"א 423/75
בן נון נ' ריכטר ואח'
פ"ד לא(1) 372)) .
8. כאשר הצוואה מקיימת את כל הדרישות והתנאים של סעיף 20 לחוק הירושה, ואין חולק על אמיתותה, הרי היא תקפה לכל דבר. עם זאת עשויה הצוואה להיות פגומה בשני מישורים: האחד-משעולה ספק באשר לאמיתותה של הצוואה, והשני - משעולה פגם או חוסר בצורתה.בענייננו, המדובר בשלב טרומי ביותר של ההתדיינות ולפיכך, בית-המשפט יבחן האם במקרה דנן מתקיימות הדרישות הנ"ל. לאחר שמיעת הראיות בתיק ולאחר חקירת עדי הצדדים ובפרט את עורך הצוואה, עו"ד =====, ושני העדים החתומים על גבי הצוואה .
נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות לעניין טענת זיוף חתימת המצווה
:
9. נטל הבאת הראיות הוא "חובה נלווית". הטפלה במהותה לחובה העיקרית כאשרגחובה זו מבטאת נטל קל יותר, ובאה להבהיר על מי מהצדדים, בשלב מסוים זה או אחר של המשפט, רובצת החובה להציג את ראיותיו ולכן בשלב טרומי זה אין להיזקק להכרעה בעניין המצריך ליבון והכרעה משפטית ועובדתית מעמיקה ביותר. מאידך גיסא, טענת זיוף חתימה על גבי צוואה הינה טענה אותה יש לטעון במפורש כאשר הנטל להוכיחה הינו כבד ביותר ומוטל על הטוען טענת זיוף, (ראה פסיקת בית-המשפט למשפחה בת"א (כב' השופטת ורדה פלאוט) בעניין תע 104281/04
עזבון המנוח אברמוביץ' ברוניסלבה ז"ל ואח' נ' האגודה למלחמה בסרטן ואח' מיום 22.10.2007) .
10. מן הכלל אל הפרט, במקרה דנן, המתנגדת לא הגישה לתיק בית-המשפט חוות-דעת שבמומחיות של מומחה לאימות חתימות יד /גרפולוג ואף לא טענה בסיכומיה ו/או בתגובה לסיכומי המבקש, כי היא ו/או באת כוחה, עו"ד ===== =====, הגישו תלונה במשטרת ישראל כנגד המבקש ו/או כנגד עו"ד =====. אף לא צורפה לבקשת ההתנגדות לבקשת צו קיום הצוואה כל תיעוד המלמד על נקיטת צעד כגון דא - פעולה אלמנטרית המצופה מבעל דין הטוען טענות כבדות משקל כאלה .
11. יתירה מזאת, ייחוס מעשה פלילי בהליך אזרחי מוטל על התובע ב"מידת הוכחה מוגברת" ואין די בנטל ההוכחה הרגיל הדרוש בהליכים אזרחיים כפי קביעותיו של בית-המשפט העליון בעניין ע"א 260/82
סלומון נ' אמונה,
פ"ד ל"ח (4) 253 (סעיף 3 לפסה"ד) בו נקבע כי:
"...אכן, הנוסחאות 'שכנוע במידה הנעלה מספק סביר' - הוא קנה-המידה הפלילי - ו'שכנוע לפי מאזן האפשרויות' - הוא קנה-המידה האזרחי - אינן נוסחאות מדעיות או מדוייקות, כי אם אך מבחנים נוחים או מעשיים. מה שנדרש, כרגיל, מאת בא כוח הקטגוריה הוא להוכיח עובדות המצביעות בכיוון אשמת הנאשם במידה המגיעה לכדי אפשרות הקרובה עד מאד לאמת או (
HIGH PROBABILITY
), ומה שנדרש מבעל דין, שעליו הטיל החוק את עול השכנוע במשפט אזרחי, הוא להוכיח עובדות מהן עולה גירסתו כאפשרות קרובה, לאו דווקא קרובה עד מאד; ובדרך כלל יספיק הדבר, שהגירסה, העולה מאותן העובדות, היא יותר קרובה לאמת מזו העולה מהעובדות שהוכחו על ידי הצד שכנגד...ועד כאן תיאור נטל הראיה הרגיל, בהליך פלילי מזה ובאזרחי מזה. אולם, כמוסבר בהמשך (שם), אף אחד משני המבחנים אינו מבחן החלטי, "ובתחום כל אחד מהם עלולה להשתנות מידת ההוכחה הדרושה ממקרה למקרה, הכל לפי רצינות הענין השנוי במחלוקת".נ רמת ההוכחה תלויה ברצינות מושא הדיון. אך טבעי הוא, שבית משפט, היושב לדין בהליך אזרחי, ידרוש הוכחה יותר קרובה לוודאות מן המבחן הרגיל, אם מיוחסת לבעל דין מירמה ולא (למשל) רשלנות גרידא...".ב
12. מאחר ובשלב טרומי זה לא הוכח, כי המבקש ו/או שלוחו (עו"ד =====) זייפו את חתימת המנוחה, על פי אמות המידה הנדרשות בפסיקת בית-המשפט העליון, אזי הנני קובע, כי נטל ההוכחה לעניין זיוף חתימת המנוחה רובץ לפיתחה של המתנגדת. המתנגדת תגיש תצהיריה תוך 45 ימים מיום קבלת החלטה זו לרבות חוות-דעת שבמומחיות (באם תחפוץ בהגשתן). והמבקש יגיש תצהיריו 45 ימים לאחר מכן. הוצאות בקשה זו תובאנה בחשבון במסגרת פסה"ד על פי תוצאת פסה"ד.
תז' - בהתאם.
ק.מ. ליום 17.02.08 בשעה 09.30 .
ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ח (4 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.