קביעת משמורת לאב ושינוי הסדרי ראיה עם האם לשיקול דעת פקידת הסעד

לפני תובענה שהגיש אב כנגד אם בתו בעניין משמורת הקטינה.

רקע עובדתי

1.         בנה"ז נישאו זל"ז כדמו"י ביום 16.2.88.

2.         מנישואיהם נולדו להם ארבעת הקטינים: הבכור יליד 22.5.90; בת ילידת 4.2.94; בן יליד 17.2.98; הקטינה נשוא התביעה שבפני ילידת 9.12.02. 

3.         האישה עו"ד; הבעל מהנדס מחשבים בעל תואר שני, עוסק בתחום המחשבים.

4.         ההליכים המשפטיים בין בני הזוג החלו בפני ביום 8.3.05 ובמהלך השנים הוגשו כ - 10 תביעות בנושאים שונים; אלימות במשפחה, תביעות רכושיות, פרוק שיתוף במקרקעין, מזונות, משמורת קטינים והסדרי ראיה .

5.         התובע עזב את הבית ביום 10.3.05 והצדדים הגיעו להסכם גירושין והתגרשו ביום 1.2.2007. 

6.         במסגרת ההליכים הוגשו אינספור תסקירים. הראשון, הוגש ביום 25.5.05 במסגרת תיק אלימות במשפחה.

בתסקיר שהוגש במסגרת תביעות המשמורת ההדדיות (תמ"ש 12454/05, תמ"ש 12452/05), תארה פקידת הסעד לסדרי דין, הגב' תלמה מודן, את המשפחה, כדלקמן:

" ... לפנינו שילוב של ילדים המושפעים מצד אחד מחוויות וזיכרונות קשים מהתנהגות אביהם בבית במשך שנים, ומצד שני, מהשפעה וחשיפה מצד האם והסבים למידע רב מידי על הקונפליקט שבין ההורים. סירובם המופגן והמוצהר של שלושת הילדים (7, 11, 15) לקשר עם אביהם הינו תוצאה של שילוב שני הגורמים הנ"ל.

... אנו מודאגים מאוד ממצבם הפיזי, הרגשי, התפקודי והחברתי של הילדים. להערכתנו, הם נמצאים בסיכון גבוה, שהוא פועל יוצא מהתפקוד ההורי הלקוי של שני ההורים וממערכת היחסים הפתולוגית ביניהם. לאור האמור לעיל המלצותינו לכב' ביהמ"ש, בשלב זה, בנושא הסדרי הראיה, הן כדלקמן: הבת א.(התובעת 4 - ההדגשה שלי ע.מ.) תיפגש עם אביה.. במסגרת מרכז הקשר. הילדים התובע 1 2 3  יעברו תהליך טיפולי שיסייע להם במצוקתם הנוכחית ובמטרה לחדש את הקשר עם אביהם..."

כבר אז ההתרשמות של פקידת הסעד וביהמ"ש היתה, כי קיימת קואליציה של האם והילדים הגדולים נגד האב וכדי לאפשר לבן הצעיר לפעול בניגוד להסכמות במשפחה ולפגוש את האב מבלי להיות מנודה על ידי אחיו, הוזמנו הילדים לביהמ"ש, והועבר המסר כי המפגשים בין הבן הצעיר לאב יתקיימו על פי החלטות ביהמ"ש, על פי טובתו של הקטין ולא בהכרח על פי רצונו, כפי שהובעה באותה פגישה.

לאחר המפגש עם הילדים, ניתנה ביום 14.6.05 החלטה בה צוין בסעיף 8 : "...יש להתחיל לאלתר במפגשים עם הבת הקטנה ולצרף לאחר מכן את הילדים הגדולים וזאת במטרה למנוע את התפתחות התסמונת ניכור הורי".

            התרשמותי מהמשפחה הובעה בהחלטה מיום 6.3.06 בסעיף 3 : "במקרה שלפנינו ישנם 4 ילדים קטנים אשר הפכו להיות חללים של ההליכים של הוריהם, תפקידו של בית המשפט להגן עליהם עד כמה שניתן".

7.         למרות המאמצים הרבים שנעשו על ידי כל הגורמים המטפלים, המאמצים נשאו פרי רק לגבי שני הילדים הצעירים; הבן אוניר והבת אידית.

8.         הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן אוניר ומאז הקשר עמו נותק.

9.         א., נשוא התובענה שבפני,  הינה היחידה שנשמר הקשר בינה לבין האב משך כל השנים והתביעה הנוכחית מתייחסת לבקשתה, שהוגשה באמצעות אביה, לעבור למשמורת האב.

            לטענת התובע, הקטינה פנתה אליו אינספור פעמים וטענה בפניו כי היא בודדה בבית האם, היחידה שאינה בקואליציה של האם והילדים נגד האב. היא סובלת מאלימות פיסית ואף התעמרות רגשית. היא מרגישה בודדה מושפלת ומנודה.

10.       בכתב ההגנה טוענת האם, כי הדברים שהקטינה אומרת אינם נכונים, הקטינה מוסתת על ידי האב, היא במצוקה וזקוקה לטיפול לאלתר. העברת המשמורת, לטענתה, תיצור ניכור הורי כלפי האם ותגרום לקטינה נזק שאינו בר תיקון.