אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קביעת המתודולוגיה הראויה לחישוב עמלת סליקה צולבת למנפיקי כרטיסי אשראי

קביעת המתודולוגיה הראויה לחישוב עמלת סליקה צולבת למנפיקי כרטיסי אשראי

תאריך פרסום : 04/09/2006 | גרסת הדפסה
ה"ע
בית דין להגבלים עסקיים
4630-01
31/08/2006
בפני השופט:
מ' שידלובסקי-אור

- נגד -
התובע:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. לאומי קארד בע"מ
3. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
4. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
5. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
6. VISA INTERNATIONAL SERVICE ASSOCIATION

עו"ד ישראל קנטור ואח'
עו"ד יובל לוי
עו"ד פישר בכר חן ושות'אח'
עו"ד יוסי לוי ושות'
הנתבע:
1. הממונה על ההגבלים העסקיים
2. סופר פארם (ישראל) בע"מ
3. אייס רשתות שיווק מוצרכי צריכה בע"מ
4. תשלובת כיתן בע"מ
5. גולף כיתן בתי אופנה בע"מ
6. שופרסל בע"מ

עו"ד א' בנבנג'י
עו"ד וינשטוק-זקלר ושות'
עו"ד א' לבנון ואח'
עו"ד גולדפרב ושות'
עו"ד רון גזית ושות'
החלטה
 

ה ח ל ט ה

1.       עניינה של החלטה זו הוא בשאלה, מהי המתודולוגיה הראויה לקביעת גובה העמלה הצולבת המשתלמת למנפיקי כרטיסי אשראי מסוג ויזה עבור סליקתם, והאם יש מקום לקבוע שיעורים שונים של עמלה עבור קטגוריות שונות של בתי עסק.

החלטה זו ניתנת במסגרת בקשה שהגישו המבקשים, לאישור הסכם ביניהם בו תיאמו את שיעור העמלה הצולבת עבור בתי העסק השונים. המבקשים הם בנקים וחברות אשראי המנפיקים וסולקים כרטיסי ויזה מכל הסוגים.

הרקע לבקשה

2.       כרטיס אשראי מוגדר בסעיף 1 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו - 1986 כ"לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק ללא תשלום מיידי של התמורה." כרטיס האשראי הנו למעשה אמצעי תשלום, המונפק במשותף על-ידי חברות כרטיסי האשראי והבנקים, ללקוחות. כרטיס האשראי מאפשר למחזיק בו לרכוש בבית עסק המכיר באותו כרטיס, טובין ושירותים, ומשמש אמצעי תשלום אלטרנטיבי למזומן ושיקים. השימוש בכרטיס האשראי מתאפשר בהתקיים מערכת כרטיסי אשראי, המהווה מסגרת מוסכמת על צרכנים ובתי עסק, ומאפשרת ביצוע עיסקאות לרכישת מוצרים ושירותים, הן כאשר קיים מפגש פיזי בין הקונה למוכר (ברכישה פיזית בבית העסק) והן כאשר אין מפגש פיזי בין הקונה למוכר, כגון בעיסקאות טלפוניות או עיסקאות באמצעות האינטרנט.

3.       מערכת כרטיסי האשראי משמשת להעברת מידע רלוונטי בין המשתמשים בה לשם הסדרת התשלומים עבור העסקאות בין צרכנים לבתי עסק אשר תמורתן שולמה בכרטיס האשראי. מערכת כרטיסי האשראי מסוג ויזה מורכבת ממנפיק - שהוא מוסד פיננסי המנפיק ללקוחותיו כרטיסי אשראי; לקוח - מחזיק הכרטיס; בית עסק המכבד את כרטיס האשראי, והסולק - אשר הוא המוסד הפיננסי באמצעותו מקבל בית העסק את התשלום. הלקוח משלם למנפיק בגין הנפקת הכרטיס. לעתים, המנפיק מנפיק את כרטיס האשראי ללקוח ללא תמורה, ובלבד שייעשה בו שימוש לרכישת מוצרים בסכום מסוים. בית העסק קשור בקשר חוזי קבוע עם הסולק. במסגרת זו מתחייב הסולק, כנגד עמלה, לזכות את בית העסק הקשור עמו באופן מובטח מראש, בתמורה המגיעה לבית העסק בגין העיסקאות שביצעו אצלו הלקוחות המחזיקים בכרטיס אשראי מאותו מותג. העמלה אותה גובה הסולק עבור מתן שירותי הסליקה לבית העסק, היא עמלת בית עסק. הסולק מצדו משלם למנפיק עמלת מנפיק, הקרויה אף עמלה צולבת (interchange fee - IF). עמלה זו מגולמת בעמלת בית העסק שגובה הסולק. כלומר, עמלת בית העסק מורכבת מעמלת הסליקה ומעמלת המנפיק.

          תיארנו לעיל מערכת בת ארבעה מרכיבים. זוהי מערכת כרטיסי הויזה שעניינה נדון כאן.

4.       מקובל להבחין בין שני סוגים של מערכות כרטיסי אשראי: מערכות סגורות (כמו מערכת הישראכארט), בהן קיימת זהות בין המנפיק לסולק. דהיינו למותג כרטיס האשראי יש מנפיק יחיד, אשר הוא גם סולק יחיד. ומערכות פתוחות, בהן לכל מותג של כרטיס אשראי יש מספר מנפיקים ומספר סולקים, כמו כרטיסי הויזה.

          משמעות המערכת הפתוחה - כמו בענייננו, כאשר קיימים מספר מנפיקים ומספר סולקים - היא, שעשוי להתעורר צורך בשיתוף פעולה הסכמי בין חברות כרטיסי אשראי שונות על מנת להסדיר מצבים בהם חברה אחת נדרשת לסלוק עסקאות אשר בוצעו באמצעות כרטיס אשר הונפק על-ידי חברה שנייה. בין השאר, חברות האשראי נוהגות לקבוע עמלה צולבת המשמשת להעברת כספים מתחום הסליקה לתחום ההנפקה, ולהיפך. כמו-כן הן נוהגות להסדיר את החיבור ההדדי של מערכות המידע שלהן.

נציין כאן, כי כאשר הסליקה נעשית על-ידי הגוף שהוא גם המנפיק, נקראת סליקה זו on us, ומשתלמים בין החברות תשלומי איזון קבועים ולא עמלת סליקה צולבת. החלטתנו איננה מתייחס לעיסקאות אלה.

5.       הסכם סליקה צולבת, כמו זה נשוא הדיון, מבטיח קישוריות מלאות בין כל אחד מהמנפיקים לבין הסולקים של כרטיסים מסוג מסוים. קישוריות אלה נדרשות לסולק על מנת שיוכל לסלוק עבור בית העסק את כל העסקאות שבוצעו בכרטיס של אותו מותג. ההסכם מאפשר איפוא לסולק לסלוק עסקאות ששולמו באמצעות כרטיסים של כמה מנפיקים. הן אלה הקשורים אליו בקשר של בעלות, דהיינו כשהמנפיק והסולק נמנים על אותה קבוצה, והן אלה שהונפקו על-ידי גורמים אחרים. דהיינו, בקשר שבין הסולק לבית העסק, יכול הסולק להתחייב כלפי בית העסק לסלוק את כל העסקאות אשר בוצעו אצלו בכרטיסי ויזה.

6.       עד לשנת 1996 נסלקו עסקאות ששולמו באמצעות כרטיסי ויזה על-ידי חברת כרטיסי אשראי לישראל (כ.א.ל.), אשר הייתה בבעלות בנק לאומי ובנק דיסקונט. בשנת 1996, הפך הבנק הבינלאומי לחבר בויזה בינלאומית וקיבל רשיון להנפיק ולסלוק כרטיסי ויזה בישראל, ובעקבות כך הוקמה חברת אלפא קארד. מערכת הויזה הפכה להיות למערכת פתוחה והסכם הסליקה הצולבת בין חברות הויזה קיבל פטור מהממונה. לאחר מספר שנים כשלה אלפא קארד. בנק דיסקונט רכש מבנק לאומי את חלקו בחברת כ.א.ל, אשר נשלטת כיום על-ידי בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי. בנק לאומי מצדו הקים חברת כרטיסי אשראי חדשה - לאומי-קארד ורכש את התשתית התפעולית של אלפא קארד.

מבנה הבעלות בחברות כרטיסי האשראי של ויזה הוא כדלקמן:

 


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ