אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קבוצת אסם סחר,שותפות מוגבלת נ' צבי ואח'

קבוצת אסם סחר,שותפות מוגבלת נ' צבי ואח'

תאריך פרסום : 26/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום כפר סבא
42191-11-11
19/05/2013
בפני השופט:
צוריאל לרנר

- נגד -
התובע:
1. קבוצת אסם סחר
2. שותפות מוגבלת

הנתבע:
1. דאני צבי
2. רותי שתאת צבי

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית בסך 9,648 ₪, שעניינה חשבוניות שלא נפרעו, לטענת המשיבה. בדיון שהתקיים בפני היום, ויתרה המשיבה על חקירת המבקשים, והצדדים סיכמו טענותיהם.

על פי הבקשה, המבקש 1 היה בעלי עסק לממכר מזון, ובין השנים 2007 ל-2010 רכש מהמשיבה טובין, בתחילה בלא להיזקק לאשראי או מכירה בהקפה. לימים התחלף סוכן המשיבה, והסוכן החדש הציע לו אפשרות לשלם תשלומים במזומן ובפריסה ע"ח רכישות שבוצעו. באופן זה שילם המבקש 1 לסוכן סך כולל של 8,000 ₪, ב-8 תשלומים בסך 1,000 ₪ כל אחד, במזומן. כל נסיונותיו לקבל קבלות מאת הסוכן עלו בתוהו, ולימים הפסיק הסוכן לעבוד עבור המשיבה. רק אז קיבל המבקש 1 פניה ראשונה בטענה כי ישנן חשבוניות שלא שולמו – 2 חשבוניות משנת 2009, וחשבוניות שלישית משנת 2010 (לאחר הפסקה של כ-3 חודשים בין 2 החשבוניות הראשונות לזו האחרונה). טענותיו כי שילם לסוכן, כאמור, נפלו על אזניים ערלות.

ובאשר למבקשת 2 – הרי שהיא אחותו של המבקש 1, והיא עבדה כשכירה בבית העסק, וחתמה כערבה לחובותיו. לדבריה, עזבה את עבודתה בשנת 2008, ולא היתה מעורבת בעסק בעת הרכישות שנותרו לא משולמות. לדבריה, לא התכוונה לערוב לחובות ממשיים, בשל ההבנה כי ממילא הרכישות הן על בסיס מזומן, בלא מכירות בהקפה. לבד מכך, היא מצטרפת לטענות אחיה לגופו של עניין.

כאמור, המשיבה ויתרה על חקירה, והצדדים סיכמו טענותיהם. המבקשים עתרו ליתן להם רשות להתגונן על סמך טענותיהם, ואילו המשיבה טענה, בעיקר, לכך שהגרסה אינה מפורטת דיה, נעדרת מסמכים מאמתים, ובמקרה של המבקשת 2 אף מבוססת על תצהיר שבעיקרו הוא טענות משפטיות.

לאחר ששבתי ועיינתי בבקשות ובתצהירים, אני סבור שדין הבקשה להתקבל.

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...

"על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן.

"תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית-משפט זה לאמור: '...לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"...' (ע"א 594/85, בעמ' 722)..."

אמנם, הפן העובדתי בתצהירה של המבקשת 2 כשלעצמה אינו מגלה הגנה של ממש, באשר אין בעצם העובדה שעזבה את עסקו של המבקש 1 כדי להקנות לה הגנה, וטענתה כי מלכתחילה התכוונה לערוב רק לעסק שאינו מתנהל באשראי חלשה ביותר, וממילא לא מסתברת (שכן מה טעם יש בערב בכלל, אם אין כל כוונה לעשות שימוש באשראי כלשהו). המבקשת 2 אף מבקשת להאחז בהגנות שונות החלות על ערבים מכוח פרק א' של חוב הערבות, אם כי אעיר כי כתב הערבות כולל ויתור גורף על כל טענת הגנה שהיא. המשיבה לא התייחסה לנקודה זו בסיכום טענותיה, ודינה כמי שזנחה את הטענה; משכך, אני סבור כי כערבה אין המבקשת 2 נופלת מהמבקש 1, והיא זכאית לחסות תחת טענותיו.

למבקש 1 טענות הגנה הראויות להתברר. אמנם, על המבקש רשות להתגונן חובה לפרט "מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו", אולם לדרישת הפירוט רמות שונות, כפי שמתיישב עם נסיבות כל מקרה ומקרה. במקרה שבפנינו אמנם היה מקום לפרט מעט יותר באשר לנסיבות העמדת ההצעה על ידי הסוכן, ואופן קבלתה על ידי המבקש, דהיינו: מה שולם על חשבון מה, ומדוע, ואולי גם מתי; אולם גם אין מדובר בטענת פרעון סתמית, כפי שמבקשת המשיבה לטעון. המבקש 1 פורט את טענתו לתשלומים, מתייחס לתקופה בה נעשו, נוקב בשמו של הסוכן שקיבלם ומתאר – גם אם בלקוניות – את הרקע לכך. המבקש 1 גם מעלה בצדק תהיות באשר לחובות המסוימים שלא נפרעו – כולל הפער של מספר חודשים בין 2 החשבוניות הראשונות לשלישית. לא מתקבל על הדעת, לשיטתו, כי המשיבה היתה ממשיכה לספק סחורה, אילו סברה כי התשלומים עבור החשבוניות של שנת 2009 לא נפרעו ולא ייפרעו.

כאמור, ההגנה יכולה היתה להיכתב ביתר פירוט, ונכון יותר אם כך אכן היה, אולם כפי שהיא, עומדת ההגנה ברמת הפירוט המינימלית המספקת לשם הקמת הגנה "אפשרית, ולו רק בדוחק", כלשון בית המשפט העליון.

לפיכך, ניתנת בזה למבקשים רשות להתגונן, באופן שהתצהירים ישמשו כתב הגנה. הוצאות הבקשה והדיון, בסך של 900 ₪, תשולמנה לפי תוצאות ההליך העיקרי.

לאור סכום התביעה יידון התיק בסדר דין מהיר.

המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקשים.

מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום תביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת (אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

המבקשים יגישו השלמת מסמכים מטעמם, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקשים. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הנסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

תזכורת פנימית למזכירות ליום 15.7.2013 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ