קארפ ואח' נ' מגורי-כהן

החלטה

לפני בקשת הנתבע ( להלן: "המבקש" ) שבית המשפט יורה, בהתאם לסמכותו הטבועה בחוק בתי המשפט[נוסח משולב], התשכ"ה-,1965 על מחיקת התביעה מחוסר סמכות עניינית ו/או העברת הדיון אל הערכאה המוסמכת. כן מתבקש , צירופו של עו"ד ישראל שפלר כמשיב נוסף , בשל היותו גורם מהותי וחיוני כהגדרת המבקש בנסיבות מקרה זה.

לטענת המבקש, דין התביעה לידון בפני בימ"ש של הפש"ר , בימ"ש מחוזי בת"א ולחילופין בימ"ש משפחה , שכן מדובר בתביעה שמאחוריה עומדת , הוגת ההליך, כהגדרתו, זוגתו לשעבר, הגב' רות נחמד. לדבריו, "מירב הזיקות מטות בבירור לעבר רות נחמד" שבעניינה מתנהל הלך פש"ר בבימ"ש מחוזי והיא זו שלשיטת המבקש, תהנה מתוצאות הליך זה.

טעם נוסף להעברת הדיון לבימ"ש מחוזי ת"א, לטענת המבקש, הוא טענת התובעים ( להלן: "המשיבים" ) בכתב התשובה שהגישו כי השותפות פורקה ולכן, לטענתו, נדרש בירור באם מלאו המשיבים את חובתם למצות את ההליכים כנגד השותפות בטרם תבעו את המבקש.

כן טוען המבקש, כי תביעת המשיבים בשלב זה מהווה חריגה מסדרי הדין לגבי קדימויות בתביעות נגד שותפויות בפירוק.

לחילופין, טוען המבקש, כי דין התביעה להיות מועברת לבית המשפט לענייני משפחה , כיוון שמדובר בסכסוך משפחתי רב מימדים ומשתתפים, סכסוך, "שרוחה וידה של רות נחמד מרחפת מעל התביעה" ולכן יש להביא בחשבון את שייכות דיני המשפחה כהגדרת המבקש לנסיבות העניין.

המבקש טוען בנוסף, כי מאזן הנוחות מטה את הכף לניהול התביעה בפני בית המשפט של הכינוס. העברת התיק נדרשת לנוכח הקשר ההדוק כהגדרתו בין רות נחמד, בת זוגו לשעבר של המבקש, ושותפה בשותפות סיגמור, לתביעה דנן. לדעת המבקש המניע להגשת התביעה הוא יצירת מסלול עוקף דיני פשיטת הרגל.

המבקש מוסיף וטוען, כי אזכור העובדה כי השותפות פורקה, בכתב התשובה, מכניס כהגדרתו את בימ"ש מחוזי לתמונה כהגדרתו.

המשיבים בתגובתם עותרים לדחיית הבקשה, וזאת משום שהבקשה איננה מפנה להוראות החוק והפסיקה שתומכים בטיעוניו. הם מפנים לס' 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, המגדיר בן משפחה וטוענים כי אף אחד מהמשיבים איננו נכנס להגדרה, וזאת משום שהמשיבים, אינם בני משפחה כהגדרת המונח בחוק ובפסיקת בית משפט העליון בע"מ 164/11 לפיה הגדרת "בן זוג" איננה כוללת פרשנות מרחיבה שכוללת בן זוג לשעבר.

באשר לדרישה להעברת הדיון לבית המשפט שדן בפש"ר של גב' רות נחמד מופרכת ואיננה מחזיקה מים כהגדרתם, וזאת מכיוון שהמשיבים לא היו מעולם שותפים של המבקש ולכן לא חלה בעניינם פקודת השותפויות (נוסח חדש) התשל"ה-1975 שדנה בקשר של אנשים שמנהלים ביחד עסק לפי סעיף ההגדרות של הפקודה.

המשיבים טוענים כי בקשת המבקש לצירוף משיב,שכן לטענתם , הם שקובעים מי יופיע ברשימת התובעים ולא המבקש. לטענתם, המבקש איננו מסביר את הבסיס לצירוף עו"ד ישראל שפלר ולכן דינה להידחות.

בתשובתו מפנה המשיב לסעיפי כתב התביעה ולתצהירי גילוי המסמכים בהם נזכרת גב' רות נחמד וטוען, כי התביעה כנגד גב' רות נחמד , דינה להתברר בבימ"ש משפחה משום שמירב הזיקות והראיות כהגדרתו, מטעם המשיבים מעידות על מעורבותה של גב' רות נחמד במחלוקת שבין הצדדים. עוד נטען בתשובה, כי המשיבים לא הצליחו בתגובתם להפריך כהגדרת המבקש את שכן לא צרפו אסמכתא המעידה על פירוק השותפות, ברי, לשיטתו כי תחילה יש למצות את ההליכים כנגד השותפות לפי הוראת סעיף 46-47 לפקודת השותפויות שעניינם הסמכות לדון בפירוק שותפות.

לגבי צירוף המשיב, עו"ד שפלר, טוען המבקש כי ניתנו כהגדרתו ראיות ברורות למעורבות גב' רות נחמד בתביעה, כמו הזיקה לחובות יש טעם ממשי לצירוף כדי לאפשר לבימ"ש להכריע ביעלות ושלמות בשאלות הנידונות ולאפשר דיון בתיק הפש"ר של רות נחמד.

לגבי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה מפנה המבקש לסעיף ההגדרות.

עו"ד שפלר ( להלן: "המנהל המיוחד" ) טוען, כי כנגד גב' רות נחמד ניתן צו כינוס נכסים והוא מונה כמנהל מיוחד וכן שהוגשו תביעות חוב ע"י המשיבים כאן וכן ע"י בני משפחת המבקש. לגרסתו, מאחר והחייבת נמצאת בהליכי פש"ר, אין צורך בצירופה להליך. לטענת המנהל המיוחד, אם המבקש מנסה לעשות שימוש בחייבת לצרכיו , עליו לזמנה לעדות. עוד לטענתו, אין ממש בטענת המבקש, לפיה גב' רות נחמד מושכת בחוטים וכאשר יפסקו כספים לטובת המשיבים, אזי החייבת תקבלם ולא תעבירם לקופת הכינוס. לדברי המנהל כל סכום שיגבה במסגרת יופחת מסכום תביעות החוב שהגישו המשיבים בעניינה של גב' רות נחמד, החייבת בתיק הפש"ר. לכן, לשיטתו, אין צורך בצירופו להליך ומשאיר את הבקשה לעניין הסמכות המקומית לשיקול דעת בימ"ש.

דיון:

בקשת, המבקש להורות על מחיקת כתב התביעה ולחילופין להורות על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך, מבוססת על טענתו לפיה "מירב הזיקות מטות את הבירור לעבר רות נחמד", מי שמוגדרת ע"י המבקש, "הוגת ההליך" ובת זוגו לשעבר של המבקש. וזאת לאור טענת המשיבים בכתב התשובה כי השותפות פורקה.

בקשתו של המבקש הנוגעת לסמכות בית המשפט לענייני משפחה איננה מבוססת ואיננה מנומקת כלל, למעט הפניית הקורא להגדרת המונח "בני משפחה" בסעיף ההגדרות לחוק בית המשפט לענייני משפחה, הא ותו לא.

חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, סעיף 1(2) מסמיך את בית המשפט לדון "בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה":"תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן-משפחתו, או נגד עזבונו של בן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".

נקבע, כי בית המשפט למשפחה קונה סמכות בהתקיים שני תנאים , תנאי ראשון - שהתובענה האזרחית תוגש כנגד בן משפחה כהגדרתו בחוק והתנאי השני דורש שעילת התביעה היא סכסוך בתוך המשפחה.