קאסם נ' גבועה ואח'

החלטה

1.החלטתי זו עניינה הוצאות ושכר טרחת עו"ד להם עתר הנתבע מס' 1 בישיבה שהתקיימה ביום 28.1.2010.

2.התובע הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975. בכתב תביעתו, טען התובע, כי הוא נפגע בהיותו נוסע ברכב 69-738-02 שהיה נהוג על ידי הנתבע מס' 1 וכי הנתבעות 2 ו- 3 אחראיות לפצותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בהיותן מבטחות השימוש ברכב הנ"ל.

3.בכתב הגנתן, טענו הנתבעות 2 ו-3 , כי לא הנתבע מס' 1 הוא שנהג ברכב, כי אם התובע עצמו, שאינו בעל רישיון נהיגה ולפיכך, דין התביעה להדחות כנגד הנתבעות 2 ו- 3.

4.לאור טענת הנתבעות 2 ו- 3 הנ"ל, והואיל והנתבע מס' 1 נותר ללא ייצוג, נאלץ הוא לשכור שירותיו של עו"ד ולהגיש הן כתב הגנה והן הודעה לצד ג' כנגד הנתבעת מס' 2 .

5.בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 28.1.2010 הודיעה ב"כ הנתבעת מס' 2 , כי היא נוטלת ייצוג הנתבע מס' 1 הואיל ומרשתה מודה בחבות.

6.הנתבע מס' 1 טען, כי כפירת הנתבעת מס' 2 בחבותה לפצות את התובע בגין נזקיו מן התאונה וטענתה, לפיה הנתבע מס' 1 לא נהג ברכב, גרמה לנתבע מס' 1 לשכור שירותיו של עו"ד ולהגיש כתב הגנה והודעת צד ג'. לפיכך- הוא עתר לפסוק לטובתו הוצאות ושכ"ט עו"ד. מאידך, בתשובה שהגישה הנתבעת מס' 2 טענה, כי היא הודתה בחבות בשלב מוקדם, וכי כפירתה בשאלת החבות נבעה מן העובדה, כי לא היה בפניה תיק המשטרה וכאשר הגיע לידיה תיק זה, ולאחר עיון בו, הודיעה לבית המשפט כי היא מודה בחבותה לפצות את התובע בגין נזקיו שנגרמו, ככל שנגרמו, מן התאונה.

7.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שקלתי טענות הנתבע מס' 1 מחד וטענות הנתבעת מס' 2 – מאידך ולאור השלב בו הודיעה הנתבעת מס' 2 על הודאתה בחבות לפיצוי לפי החוק; ומשסברתי, כי לא היה מקום בנסיבות העניין להגיש הודעה לצד ג', אני מחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לנתבע מס' 1 את הוצאותיו ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ כולל מע"מ. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא יכן ישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ו שבט תש"ע, 10 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.