קאסם נ' אמל אבו

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל, מ' ברטהולץ, מיום 19.4.12, בה נדחתה בקשת המערער, החייב בתיק ההוצל"פ 10-99765-10-04, לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן נגדו, לצורך יציאתו להשתלמות מקצועית בסין בתאריכים 28.4.12 עד 20.5.12.

רקע וטענות המערער:

מההחלטה נשוא הערעור עולה, כי כנגד המערער תלוי ועומד תיק איחוד בהוצאה לפועל, במסגרתו מאוחדים 4 תיקים שסכום החוב הכולל הוא מעל 1.3 מיליון ₪, וכי במסגרת תיק האיחוד ניתן צו תשלומים לתשלום על סך 300 ₪ בכל חודש.

ביום 3.10.10 ביקש המערער לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ לתקופה בה הוא נדרש לנסוע לחו"ל במסגרת עבודתו. כבוד הרשמת שרקאווי (כתוארה אז), קיבלה את הבקשה תוך הצבת תנאים מקדמיים, בין היתר, הפקדת עירבון בסך 4,000 ₪. לטענת המערער, לאחר שחזר מחו"ל הוא שכח לעדכן את לשכת ההוצל"פ בדבר חזרתו ולכן חולט העירבון בסך 4,000 ₪. לטענתו, הוא סבר לתומו כי עם חילוט העירבון הוא יהיה פטור מן התשלום החודשי לפי גובה העירבון דבר שהוביל להצטברות חוב פיגורים בגובה סך 3,900 ₪.

3.ביום 18.4.12 הגיש המערער בקשה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, על מנת שיוכל להשתתף בהדרכה בסין במסגרת עבודתו. בד בבד, הגיש המערער בקשה לזקוף את סכום העירבון אשר חולט לזכות הפיגורים בתיק.

4.כבוד הרשמת מירי ברטהולץ, בהחלטתה מיום 19.4.12, דחתה את הבקשה בציינה, כי יש בהגשת הבקשות משום עזות מצח, שכן לא זו בלבד שנוצר חוב פיגורים נוסף אלא שהחייב מבקש כי סכום זה יקוזז מתשלום שכבר שילם בתיק וכבר נזקף לזכותו. במסגרת זו הטילה כבוד הרשמת על החייב הגבלות מכוח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, בכפוף למשלוח התראה כחוק. כמו כן, קבעה כבוד הרשמת ביחס לבקשה לצאת מהארץ, כי העובדה, כי החייב עובד ולמרות זאת אינו טורח לשלם את התשלומים שנקבעו לו, מקוממת. עוד הוסיפה, כי לא שוכנעה בנחיצות הנסיעה ולכן נדחתה הבקשה. כבוד הרשמת קבעה בנוסף, כי החייב יפנה לקבלת שאלון ויגיש דיווח עדכני בלווית מסמכים עד ליום 1.6.12 שאם לא כן, יועלה צו התשלומים לסך 2,000 ₪ לחודש.

5.לטענת המערער, החלטת כבוד הרשמת בטעות יסודה, שכן הוא שילם את התשלום החודשי באופן סדיר והפיגור נוצר בשל סברה בתום לב כי העירבון שחולט בא במקום התשלום החודשי. כמו כן, טוען המערער כי קיימת לו זכות לצאת את הארץ ולשוב כל עוד אין כל חשש לעזיבה ממושכת או השתקעות בחו"ל. כבוד הרשמת דחתה את הבקשה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ מנימוק שאין כל צורך בנסיעה. קביעה המנוגדת לחוק היסוד ולמערכת האיזונים, אשר נקבעו בחוק ההוצאה לפועל.

6.אשר על כן, מבקש המערער לקבל את הערעור, לבטל את החלטת כבוד הרשמת ולהתיר למערער לצאת הארץ לחו"ל ולהשאיר את התשלום החודשי על כנו. המשיבים לערעור לא הגישו תגובה לערעור בהתאם להחלטתי.

דיון והכרעה:

7.לאחר שבחנתי את טענות המערער וההחלטה, סבורני כי אין מקום להתערבותי בהחלטת כב' הרשמת.

8.מהנתונים שבתיק עולה, כי נגד החייב קיים תיק איחוד על חובות בהיקף כספי ניכר. עוד עולה, כי קיים חוב פיגורים בתשלומים שהוטלו על המערער, כאשר לפי האמור בהחלטת כב' הרשמת התשלום האחרון בתיק שולם בחודש דצמבר 2010, וערובה שניתנה במסגרת ביטול זמני קודם של צו עיכוב היציאה מהארץ נגדו – חולטה. טענות המערער כי חזר ארצה במועד, וכי הפיגור בתשלומים נעשה בעקבות טעות בתום-לב מצידו, לא נתמכו בנתונים הוא מסמכים כלשהם, ומכל מקום הן מעוררות לכל הפחות תמיהה ממשית, שכן היה עליו לפנות ללשכת ההוצאה לפועל ולברר את מצב הדברים לאשורם, בטרם החליט שלא לקיים צו תשלומים שניתן נגדו. בנתונים אלה, סבורני כי החלטת כב' הרשמת שלא לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ נגד המערער, הינה החלטה סבירה שאין להתערב בה.

9.אוסיף ואציין, כי ככל שהמערער יפעל לסילוק חוב הפיגורים שהצטבר בתיק, וישוב ויפנה לכב' רשמת ההוצאה לפועל בבקשה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ, תוך הנחת ערובות מתאימות, ניתן יהיה לשוב ולשקול העניין לגופו.

10.בסעיף 20 לכתב הערעור מבקש מלבד להתיר לו לצאת את הארץ גם להשאיר את התשלום החודשי אותו הוא משלך במסגרת תיק האיחוד בסך 300 ₪. לעניין זה יצויין, כי כותרת הערעור מתייחסת לעניין צו עיכוב היציאה מן הארץ, וכך גם נימוקי הערעור. מכל מקום, עולה מהחלטת כב' הרשמת כי בשלב זה היא הורתה למערער לענות על השאלון, וכי טרם ניתנה החלטה אופרטיבית בעניין שינוי צו התשלומים. משכך, אינני רואה מקום להתערב בעניין זה.

11.אשר על כן הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ב, 10 מאי 2012, בהעדר הצדדים.