קאליש נ' פרעם ואח'

פסק דין

מבוא

1. לפני תביעת התובע, יליד 27.1.90, לפיצויים בגין נזקי גוף שאירעו לו בתאונת דרכים מתאריך 14.5.07, כנוסע בטרקטורון מסוג "טומקאר" מס' רישוי 91-330-57 (להלן: "הרכב"), בשטח פתוח בכפר סבא. הרכב בוטח כדין על ידי הנתבעת 2 והיה נהוג במועד התאונה על ידי הנתבע 1. התובענה הוגשה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

2. אין חולק בין הצדדים, בדבר חבות הנתבעים לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שאירעו לו בתאונת הדרכים, אך קמה מחלוקת בכל הקשור עם שיעור הפיצוי.

מומחים רפואיים

3. בתיק זה מונו פרופ' סלעי משה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדי וד"ר גיא אור כמומחה בתחום הפסיכיאטרי. המומחים לא נחקרו אודות חוות דעתם ולפיכך יש לקבל את חוות הדעת ככתבן וכלשונן.

4. בתחום האורטופדי מצא מומחה ביהמ"ש כי כתוצאה מהתאונה פונה התובע לבי"ח "מאיר" ומשם לבי"ח "שיבא" עקב פגיעה בכף יד שמאל שכללה מעיכה עם קטיעה תת שלמה של אצבעות 2-5 ביד. התובע טופל ע"י קיבוע השברים וכן שתלי ורידים לכלי הדם הפגועים ביד ובנוסף שתל עור ולאחר מכן טופל בפיזיותרפיה וכן בריפוי בעיסוק.

עקב כויצה של המרווח בין האגודל לאצבע 2 עבר התובע בחודש נובמבר 2007 ניתוח לשחרור המרווח. במועד כתיבת חוות הדעת (19.12.08) נמצא כי אינו מקבל טיפול אורטופדי נוסף, למעט כפפת JOBST וכך גם עולה מרישומי המרפאה ולפיכך נראה כי המצב סופי.

בבדיקה נמצא כי קיים עיוות צורה בולט ביד שמאל עם קיצור ועיוות בצורת Clawing באצבעות 4 ו- 5 ביד שמאל, כמו גם צלקות נרחבות בצד הגבי עם שתל עור, חלקן רגישות למגע. מעבר לכך קיים קשיון נוח באצבעות 2,3,4 ו-5 עם קושי בקפיצת אגרוף וביצועPinch קיימת גם ירידת תחושה בפיזור אולינרי בכף היד באזור הגבי וההיפוטנרי, כמו גם ירידת כוח גס ועדין בכף היד 3-4/5.

מעבר לכך, תנועות שורש כף היד שמורות כמו גם תפקוד האגודל שמור.

בדיקות הדמיה העלו כי מדובר במצב לאחר איחוי טוב לשברים פתוחים במסרקים 2-5.

לפיכך הסיק המומחה, כי התובע סבל מפגיעת מעיכה עם שברים פתוחים ביד שמאל בעצמות המסרק עם מצב של קטיעה כמעט שלמה, בעיקר באצבעות 3,4 ו- 5 שעברו איחוי מחדש, Replantation ושחזור גרמי וכלי הדם. השברים התאחו ובמועד כתיבת חוות הדעת התובע מתפקד בצורה מגבלתית ביד תוך שימוש ב- Tricks כדי "לחפות" על קשיון האצבעות. כמו כן עבר ניתוח לשחרור המרווח בין האצבעות, האגודל והאינדקס עם שיפור חלקי בלבד, ונותר בסיכומו של יום עם מצב קבוע של קשיון באצבעות וצלקות מכערות ביד.

לפיכך העריך את נכות התובע בשיעור של: 10% לפי סעיף 75(1)ב לתקנות הביטוח הלאומי: "עקב צלקות מכערות ומכאיבות"; 7% לפי סעיף 44(3) לתקנות "עקב קשיון נוח אצבע 2", ולבסוף 5% לכל אחת מהאצבעות 3,4,5 לפי סעיף 44(4) לקובץ התקנות "עקב קשיון נוח בכל אחת מהן".

בשאלות הבהרה שהופנו לפרופ' סלעי ב- 1.3.09 צוין, כי בעקבות בדיקות EMG שעבר התובע קיימת גם פגיעה עצבית. בתשובה לשאלות ההבהרה מצא המומחה כי יש להוסיף על הנכויות שציין בחוות דעתו ובעקבות הפגיעה העצבית 5% לפי סעיף 31(4)א1 לתקנות "עקב שיתוק בצורה קלה מאד בעצב המדיאני"; וכן 5% נוספים לפי סעיף 31(5)א2 "עקב שיתוק בצורה קלה של העצב האולינרי".

שקלול הנכויות מעלה, כי לתובע 35.77% נכות רפואית אורטופדית.

5. בתחום הפסיכיאטרי ומבלי להאריך יתר על המידה מפאת פרטיותו של התובע, מצא מומחה ביהמ"ש ד"ר גיא אור בחוות דעתו מתאריך 11.7.10, כי לתובע אין תחלואה נפשית קודמת לתאונה. התובע עבר כתוצאה מן התאונה ניתוחים אורטופדים לשיקום המנשך אך נותר סובל מלקות משמעותית בתפקוד היד, כאבים וצלקות, כאשר בהיבט הנפשי פיתח לאחר התאונה תסמינים המתאימים להפרעת דחק בתר חבלתית (שחזור, הימנעות ויתר ערות ודריכות), ביחד עם תסמינים של הפרעת הסתגלות בשל הלקות הגופנית (דכדוך, ירידה בדימוי העצמי).

התובע קיבל טיפול פסיכו תרפויטי לפיו חל שיפור בתסמיני הדיכאון והחרדה, אולם מתיאור התובע ביחד עם ממצאי הבדיקה, עדיין קיימים תסמינים נפשיים פעילים וממשיים ולרבות קשר סיבתי בין התאונה להפרעות אלה באופן ברור, כאשר תוארו מעבר לתפקוד תקין בכל הקשור עם היות התובע עובד, מתעתד ללמוד ומצוי בקשר זוגי, גם קשיים בתפקודו בעבודה, בתפקוד החברתי, הזוגי והמשפחתי ולפיכך מצא את התובע כמי שסובל מנכות נפשית בשיעור של 10% עפ"י סעיף 34ב לתקנות המל"ל, ללא צפי לשינוי משמעותי, ולכן כנכות צמיתה ואף העריך כי יהיה זקוק לכ- 50 פגישות טיפול פסיכותרפויטי בעיתות משבר לשם מניעת החמרת מצבו, בעלות של 400 ₪ לפגישה פרטית.

לפיכך, סך כל נכותו הרפואית של התובע עומדת על 42.2%.

נכות תפקודית

6. נחלקו הצדדים בדבר נכותו התפקודית של התובע.