אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קאלותי מרואן ואח' נ' ח'אלד תופיק סמאן ואח'

קאלותי מרואן ואח' נ' ח'אלד תופיק סמאן ואח'

תאריך פרסום : 10/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
11963-08,13696-08
06/10/2011
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
קאלותי ואח'
הנתבע:
ח'אלד תופיק סמאן
החלטה

בא-כוח התובע: עו"ד מוחמד סייד-אחמד

בא-כוח הנתבע: עו"ד מנחם בלום

החלטה

בפסק-דין מיום 31.7.2011 חויב התובע לשלם לנתבע סך של כ-400,000 ₪ (הסכומים בפסק הדין הם במטבע זר, וטרם נחתמה פסיקתה שבה ייקבעו הסכומים בשקלים וישוערכו ליום מתן פסק הדין).

על-פי הודעת התובע וכעולה מבקשתו, בכוונתו להגיש ערעור על פסק הדין, ומכאן בקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין. לאחר בחינת טענות התובע ותגובת הנתבע, אני סבורה שיהיה זה נכון להורות לתובע להפקיד שני-שליש מהסכום שנפסק בקופת בית המשפט עד אשר יינתן פסק-דין בערעור, ואילו את השליש הנותר ישלם כבר עכשיו לנתבע.

2.        לטענת התובע סיכויי הערעור גבוהים וכן יש חשש שאם יתקבל הערעור, לא יוכל להיפרע מהנתבע. כך בשל העובדה שלטענתו, מצבו הכספי של הנתבע אינו איתן ומאחר שעיקר עסקיו אינו בארץ, אלא בסין. לפיכך לטענתו, וישנו חשש שאם התובע יזכה בערעורו, לא יוכל להיפרע מהנתבע ולקבל את בחזרה את כספו.

 

הנתבע מבקש את דחיית הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין. טענתו העיקרית היא, שהתובע לא הצביע על טעם כלשהו המצדיק לחרוג מן הכלל שלפיו, אין לעכב את ביצועו של פסק-דין, למעט במקרים חריגים, שהמקרה הנדון אינו נמנה עימם.

 

3.        לאחר בחינת טענות הצדדים ולאור הכלל שלפיו אין מעכבים את ביצועו של פסק-דין אלא בהתקיים חריגים שספק אם הוכח שהם מתקיימים במקרה הנדון, הגעתי לכלל מסקנה שאין מקום להיעתר לבקשה במלואה, ולהורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין. יחד עם זאת, נראה שיש מקום להורות כאמור מעלה.

 

תצהירו של התובע, שצורף בתמיכה לבקשה, הוא לקוני ונסמך בעיקר על שמועות ועל מסקנות מהראיות שנשמעו, ואילו הנתבע, לא צירף כל תצהיר לתמיכה בטענותיו. מכל מקום, לנוכח הראיות שהובאו במהלך המשפט, העובדה שמשפחת הנתבע חיה בישראל ושהוא יבואן המנהל עסקים גם בישראל, ספק בעיני אם יש מקום לחשש שאם אמנם יזכה התובע בערעורו, הוא לא יוכל להיפרע מהנתבע.

 

4.        בעניין זה, ראו למשל, את פסק-דינו של כבוד השופט י' דנציגר שניתן לאחרונה בע"א 2577/11 גואל אברהמי נ' קנדאל פיתוח בע"מ (מיום 9.6.2011). בפסק-דינו זה, דחה בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין שהתייחס לסכום גבוה בהרבה (כ-2,100,000 ₪), שבו חויב אדם פרטי בתשלום לחברה. כך נאמר בעניין זה שם (בפסקאות 7-6):

 

"דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. כידוע, הכלל הוא כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו עם מתן פסק הדין (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ההכרעה האם יש לחרוג מכלל זה תעשה על יסוד בחינת סיכויי הערעור ומאזן הנוחות [ראו למשל: ע"א 9351/07 הועדה המקומית לתכנון ולבניה מצפה אפק נ' נגל (23.12.2007)]. כאשר מדובר בעיכוב ביצוע של חיוב כספי הנטייה תהיה שלא לעכב את ביצועו אלא אם בית המשפט שוכנע כי ככל שלא יעוכב ביצועו ייגרם למערער נזק בלתי הפיך מאחר שאם יזכה בערעור לא יוכל הוא לגבות את כספו, מאחר שהדבר יחייב מימוש נכסים בהם יש למערער עניין מיוחד כגון דירת מגורים, או מאחר שתשלום סכום הכסף עלול לפגוע במצבו הכלכלי של המערער באופן אנוש עד כי אף אם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו [ראו למשל: ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון (26.11.2009) והאסמכתאות הנזכרות שם; ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (24.2.2010); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 676-675 (מהדורה עשירית, 2009) (להלן: גורן)].

 

יישומם של עקרונות אלו על המקרה שלפני, אף מבלי שאדרש לסיכויי הערעור, מוביל לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. בפתח הדברים יצויין כי אין מקום להחיל מבחנים שונים על מקרה זה נוכח גובה הסכום בו חוייב המבקש ובשל היותו אדם פרטי להבדיל מתאגיד. לשני עניינים אלו ניתן משקל במסגרת בחינתו של מאזן הנוחות ובמסגרת הדיון בשאלת גרימתו של נזק בלתי הפיך כתוצאה מביצוע החיוב הכספי. כל מקרה ונסיבותיו הוא. יהיו מקרים בהם חיובו של אדם בסכום הנמוך מן הסכום מושא בקשה זו עלול לגרום לו לנזק בלתי הפיך ויהיו מקרים בהם חוסנו הכלכלי של אדם מלמד כי אף אם הוא יחוייב בתשלום סכום גבוה מן הסכום מושא הליך זה אין בכך כדי לגרום לו לנזק בלתי הפיך (ראו: גורן, בעמ' 676)".

 

5.        באותו עניין קבע בית המשפט כאמור, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור. באשר לחשש שאם המערער יזכה בערעורו עשוי להיות מצב שלא יוכל להיפרע מהמשיבה, קבע בית המשפט כי הדבר בא על פתרונו בכך שבית המשפט הורה על הפקדת הסכום שנפסק בנאמנות בידי בא-כוחה של המשיבה (ראו שם, בפסקה 7). נראה שגם בענייננו ניתן מענה לחשש זה בכך שהתובע יפקיד שני-שליש מהסכום שנפסק בקופת בית המשפט, וזאת עד מתן פסק הדין בערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ