אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צ.ש. עבודות מתכת בע"מ נ' יונתן סטוארט אהרונין

צ.ש. עבודות מתכת בע"מ נ' יונתן סטוארט אהרונין

תאריך פרסום : 27/08/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
21009-08
26/08/2010
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
צ.ש. עבודות מתכת בע"מ
הנתבע:
יונתן סטוארט אהרונין
פסק-דין

פסק דין

תיק זה תחילתו בבקשה לביצוע שיק שהגישה התובעת נגד הנתבע בלשכת ההוצאה לפועל. המדובר בשיק על סך 12,500 ₪ שמשך הנתבע ונתן לתובעת כחלק מתמורה עבודות מסגרות שהוזמנו על ידי הנתבע אצל התובעת.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר, שנתמכה בתצהיר של שותפו – ברנרד פרל, ובה נטען כי כאשר התובעת הגיעה להתקין את הסורגים שהוזמנו התברר כי התובעת הכינה סורגים מברזל בעובי 12 מ"מ במקום 14 מ"מ עליהם סוכם. כמו כן התובעת לא סיפקה סורגים עם "בטן" כפי שסוכם אלא סורגים חלקים. וכן, הסורגים לא נצבעו כמקשה אחת בתנור אלא נצבעו במברשת וחלקם נצבעו במקום ההרכבה, בניגוד למוסכם. לפי הנטען בהתנגדות, כאשר הפועלים של הנתבע ראו שהתובעת הגיעה עם מוצר שלא הוזמן, הם ביקשו מהפועלים של התובעת שלא להרכיב אותם. ולאחר מכן משהתברר שהם הורכבו, מר פרל ביקש לפרק את מה שהורכב אך התובעת לא עשתה כן. עוד נטען בהתנגדות כי התובעת לא יכלה לעמוד בלו"ז שהוסכם איתה, כיון שהיו עוד עבודות של סגירת מרפסת שטרם החלו. התובעת הסכימה לפצות רק על הפרש המחיר בין ברזל בעובי 12 מ"מ ל- 14 מ"מ ולהתקין במקום ה"בטן" מתקן לעציצים, אך הנתבע סרב והוציא מכתב לביטול העסקה. הנתבע נאלץ, לדבריו, לפרק את הסורגים שהרכיבה התובעת ולהזמין אחרים. הסורגים של התובעת נמצאים במחסן של הנתבע כאבן שאין לה הופכין.

בהסכמת הצדדים נתנה כב' הרשמת (כתוארה אז) אבמן מולר רשות להתגונן וההליך הועבר לפסים של דיון מהיר.

מטעם התובע נותר תצהיר של מר יצחק פנחס שניתן בתמיכה לתביעה ומטעם הנתבע צורפו, בנוסף לתצהיר נוסף של מר פרל, גם תצהירים של מנהל העבודה מטעם הנתבע מר עדנאן יוסף עסילה וכן חו"ד של מסגר, מר דוויאת מוחמד.

כל צד חזר על טענותיו כאשר המומחה מטעם הנתבע העיד שהסורג שהוצג בפניו, ונאמר לו שהוא סופק על ידי התובעת, הוא בעובי 12 מ"מ ואינו צבוע בתנור אלא במברשת ואף אינו מגלוון בגלוון חם לאחר היצור, אלא נעשה שימוש בחלקים מגלוונים שרותכו ביניהם זה לזה כאשר ישנם חלקים שאינם מגולוונים כלל וצבועים במברשת.

מר עדנאן העיד כי הוא היה נוכח בעת ביצוע ההזמנה כאשר דובר על ברזל בעובי 14 מ"מ, ו"בטן" הוא היה בזמן ההתקנה וביקש מעובדי התובעת לא להתקין ומאוחר יותר שמע שמר פנחס אומר למר פרל שהוא טעה בענין עובי הברזל ואף ביקש לפצות על כך.

מטעם התובעת נתן, כאמור, תצהיר של מר פנחס שהכחיש כי דובר על ברזל בעובי 14 מ"מ. לדבריו, אין זכר לכך בהזמנה כי הדבר לא סוכם. לטענתו התקן הוא 10 מ"מ והוא סיפק 12 מ"מ. כמו"כ, לטענתו, לא סוכם על כך שהסורגים יהיו עם "בטן". אמנם בתחילה הנתבע ביקש זאת אך לאחר שהוסבר לו שבקומת קרקע לא בטיחותי לעשות זאת, הוא הבין וויתר על ה"בטן". לדבריו, הוא הסכים לתת פיצוי בגין העובי הנטען רק כיון שמדובר בסכום קטן של כמה מאות שקלים וכדי לשמור על יחסי עבודה תקינים. מר פנחס טען עוד כי הנתבע או שותפו מר פרל הזמינו אצלו עבודות גם לפני העבודה נשוא תיק זה וגם לאחריה והדבר מלמד על שביעות רצונם. לא זו בלבד אלא שאת הסורגים נשוא תיק זה הם ראו במפעל והיו מרוצים מהם. לדבריו, לא היתה לו בעיה לספק את כל ההזמנה במועד. מר פנחס טען שניתן לבצע צביעה או בתנור או בצבע המרייט, ואז לא ניתן לעשות זאת בתנור. הנתבע ושותפו בחרו בצבע המרייט לכן לא נעשתה צביעה בתנור. לדבריו, לא ניתן לעשות גלוון חם לסורגים גדולים שאינם יכולים להיכנס לאמבטיה לצורך הטבלתם כמקשה אחת, לכן מקובל לגלוון את הברזל ולצבוע בנקודות הריתוך.

מר פרל חזר על טענותיו לגבי ההזמנה ל- 14 מ"מ וסורגים עם "בטן" וכן לענין הצביעה והגלוון. כמו"כ מזר על טענותיו לענין אי היכולת לסיים את ההזמנה כולה במועד.

בתום החקירות סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב לאחר שהנתבע ביקש מס' ארכות וחלקם אף באיחור ולכך ינתן, כפי שנקבע בהחלטות קודמות, משקל בקביעת ההוצאות בתיק זה.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי הנתבע היה רשאי לבטל את העסקה וממילא לבטל גם את השיקים שניתנו תמורתה ואלה הנימוקים.

אני מקבל את טענות הנתבע לפיהן סוכם מראש על ברזל בעובי 14 מ"מ וכן שהם, או חלקם, יהיו עם "בטן", ולא בעובי 12 מ"מ וישירים. הנימוקים לכך הם:

א. הנתבע ועובדיו לא הסכימו לאפשר את ההרכבה מיד כאשר הגיעו הסורגים והם ראו שהעובי שלהם 12 מ"מ והם ישרים. הדבר מלמד שלא מדובר בענין שהומצא לצורך ניהול הדיון אלא כך הוסכם בפועל.

ב. העובדה שהתובעת הסכימה לפצות על השוני בעובי והסכימה להתקין על חשבונה מחזיק לעציצים מלמדת שאף היא ידעה שהוסכם אחרת ממה שסופק, שאם לא כן מדוע עליה לתת פיצוי??

ג. מיד לאחר ההתקנה יצא מכתב הביטול שצורף לתצהירו של מר פרל דבר שיכול אף הוא ללמד על כנות הטענה ונכונותה.

ד. העובדה שהסורגים פורקו על ידי הנתבע והורכבו במקומם סורגים אחרים בעובי 14 מ"מ מלמדת שאכן זה היה רצון הנתבע.

לאור כל אמור ומאחר והסחורה שסופקה היתה שונה באופן מהותי מזו שהוזמנה היה הנתבע זכאי להודיע על ביטול ההסכם וזאת בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק המכר התשכ"ח – 1968 בגין אי התאמה, הנתבע אכן שלח מכתב, תוך יומיים מההתקנה, והודיע על בטול ההסכם ומשכך היה על התובעת לקחת בחזרה את הסורגים ולהחזיר את השיקים. משלא נלקחו הסורגים היה הנתבע רשאי להסירם, כפי שעשה בפועל. למעשה הנתבע לא נהנה כלל מעבודת התובעת ומהמוצר שסיפקה לו ולפיכך אין סיבה לחייב אותו בתשלום כלשהו.

בנוסף לאמור, אני מקבל גם את טענת הנתבע לפיה, התובעת לא היתה מסוגלת לעמוד בלוח הזמנים שהוסכם בין הצדדים. למעשה העד מטעם התובעת לא התייחס לנושא זה ומכל מקום לא המציא ראיה כלשהי לפיה יתרת ההזמנה היתה מוכנה כבר או היתה יכולה להיות מסופקת במועד, וזאת למרות שידע שחלק מטענות הנתבע הן שהוא לא יכל לעמוד בלוח הזמנים. הדבר נטען על ידי הנתבע כבר במכתב הביטול וכן לאחר מכן בהתנגדות ובתצהיריו.

בנוסף לאמור יש לציין שהעדות מטעם התובעת לגבי מה שסוכם היתה עדות יחידה של מי שהוא למעשה בעל הדין, בעוד שמטעם הנתבעת הומצאה, בנוסף לעדות של מר פרל שהוא שותף של הנתבע, גם עדות של מנהל העבודה שהיה נוכח הן בזמן ביצוע ההזמנה והן בזמן האספקה ושמע את מה שסוכם וראה את מה שסופק בפועל. לפיכך, יש להעדיף את גרסת הנתבע לגבי המוסכם וממילא יש לקבוע שהוא היה זכאי לבטל את העסקה, כפי שעשה בפועל.

עוד יש לציין שבהזמנה נכתב בפירוש שהסחורה שתסופק תהיה צבועה בתנור במפעל התובעת ובעדויות התברר כי לתובעת אין כלל תנור צביעה במפעל וכן התברר שהסחורה שסופקה לא נצבעה בתנור אלא בצבע המרייט ללא תנור. אמנם העד מטעם התובעת ניסה לתת לכך הסבר ואולם ההסבר שנתן, לפיו מדובר או בהמרייט או בתנור, נוגד את הכתוב במפורש בהזמנה שהוא עצמו כתב. העולה מהאמור הוא כי גם בענין זה המוצר שסופק אינו מתאים לזה שעליו הוסכם וממילא הנתבע היה רשאי לבטל את העסקה, כמי שעשה בפועל, ומשכך אין עליו לשלם את השיק שניתן בגין אותה עסקה. יש לזכור שמדובר בשיק שניתן בין צדדים קרובים ולפיכך כל טענה שיכולה להיטען לגבי עסקת היסוד ניתן לטעון גם נגד השטר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ