שטרנברג נ' מדינת ישראל

 בפני בקשה (שניה) להארכת תוקף בת 60 ימים של צו לסגירת בתי העסק "ספא 555" ו- "אושן ספא" המצויים ברחוב פלטין 3 בראשון לציון, וזאת מתוקף חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005 (להלן: החוק).

רקע והחלטות קודמות

א.הצו וערעור המשיב

1.בצו מיום 24.1.17 הורה ניצב מוטי כהן, מפקד מחוז מרכז של משטרת ישראל, על סגירת בתי עסק המשמשים מקום לשם זנות, הנמצאים ברחוב נפתלי פלטין 3 ראשון לציון – "ספא 555" חנויות 125, 126, 127 בקומת הקרקע, ו- "אושן ספא" חנות 328 בקומה העליונה (להלן בהתאמה: הצו ו- העסק).

2.המשיב ערער כנגד הוצאת צו הסגירה, טען כי הצו הוצא שלא בסמכות נוכח ליקויים בעריכת שימוע, טען שאין בסיס המקים חשד במידה הנדרשת לצו כאמור, הקושר את המשיב לידיעת בעלים של מקום או מחזיק בו על ביצוע עבירה במקום, וטען כי מידת הפגיעה הנגרמת למשיב עולה על מידת הנזק הנגרם לציבור כתוצאה מהחזקת המקום פתוח.

3.ביום 15.2.17 התקיים דיון בערעור המשיב והוצגו בפני חומרי חקירה אותם סימנתי גא/1 – גא/9.

בהחלטה מאותו היום קבעתי כי קם בסיס ראייתי במידה הנדרשת להוצאת הצו, הקושר את העסק לביצוע עבירות מסוג זנות וסרסרות. עוד קבעתי כי קם חשד סביר, ואף למעלה מכך, כי המשיב ידע על העבירות המבוצעות במקום, וכי ביצע בעצמו עבירות של החזקת וניהול מקום לשם זנות וסרסרות.

הובהר כי המשיב איננו חולק על העובדה כי הוא מחזיק העסק, מתפעל אותו בדרך של חתימה על חוזים מול נשים העובדות במקום, קבלת תשלום מהנשים עבור כל מפגש שלהן עם לקוחות, החלפת מגבות ופרסום העסק.

מחומרי החקירה עלה כי בעסק מועסקות נשים אשר מספקות שירותי עיסוי, אשר בחלקן הגדול מגיעים לכדי שירותי זנות. ללקוחות המגיעים למקום מוצעים שירותי מין. הודעות של לקוחות מאששות לכאורה את הטענה כי קיבלו בעסק שירותי מין, והודעות של עובדות מאששות לכאורה את הטענה כי סיפקו בעסק שירותי מין.

הפניתי למסמך גא/8, תמלול תרגיל חקירה, במסגרתו הובהר לשוטר שהגיע למקום כי במקום ניתנים שירותי מין בתשלום.

הפניתי למסמך גא/7, מודעת פרסום של העסק, המדברת בעד עצמה, וממנה עולה מפורשות החשד המבוסס כי המקום מספק שירותי זנות. וכאמור, המשיב איננו כופר בעובדה כי הוא זה שמפרסם את העסק.

הפניתי למסמכים גא/2 ו- גא/9, מהם עולה כי המשיב הוא בעל המקום, וכי העובדת משלמת לו אתנן בגין כל טיפול.

דחיתי את טענות המשיב באשר לאופן עריכת השימוע ואופן קבלת ההחלטה על ידי מפקד המחוז.

דחיתי את טענותיו של המשיב לפיהן לא ידע כי במקום מתבצעים מעשי זנות.

דחיתי את טענות המשיב באשר לנזק הנגרם לו כתוצאה מסגירת העסק, וקבעתי כי המדובר לכאורה בעבריין, המנהל עסק שבסיסו עברייני, מתפרנס לכאורה באופן קבוע מסרסור לזנות, וכי טענותיו לחופש העיסוק שקולות לבקשה לאפשר לו חופש להמשיך ולבצע עבירות על בסיס קבוע.

סופו של דיון, דחיתי את ערעור המשיב.

ב.בקשה ראשונה להארכת תוקף למשך 60 ימים