צ"א
בית משפט השלום חיפה
|
18352-06-14
22/09/2014
|
בפני השופטת:
מירב קלמפנר נבון
|
- נגד - |
מבקשים:
1. אגף המכס והמע"מ חקירות חיפה 2. יחידת תביעות להב 433
|
משיבים:
1. מוחמד אבו מוך 2. זואר אבו מוך 3. מהדי אבו מוך 4. מג'די אבו מוך 5. סאלווה אבו מוך 6. א.מ.צ. שמש בע"מ 7. א.מ.צ שמש (1990) בע"מ 8. הכביש הבטוח בע"מ 9. ליאן אבו מוך 10. ליאלי אבו מוך 11. ודיע מואסי 12. א.א.מ.ר. שירותים כללים בע"מ 13. מוחמד כיאל 14. אלקיאל בע"מ 15. אאוס סמארה 16. סמארה עבודות עפר ופיתוח בע"מ
|
החלטה |
לפני בקשת המבקשת להארכת תוקף ערבויות וצווי עיכוב יציאה מן הארץ כמו גם בקשה להארכת תוקף תפוסים במסגרתו של תיק זה עד ליום 26/11/14.
לצורך הבהרת התמונה יאמר בקצרה כבר בפתח הדברים כי המשיבים 1-10 הגישו מטעמם בקשה לשחרור תפוסים ו"לעיון חוזר". בדיון אשר נערך בפני היום ולאור העובדה כי אמש (21/9/14) הוגשו הודעות יידוע בהתאם להוראות ס. 60א לחסד"פ למשיבים, הרי שב"כ המשיבים הצהיר בפרוטוקול הדיון כי הוא אינו חוזר בו מהבקשה לעיון חוזר אלא שהוא אינו נזקק לה עוד ואין היא רלבנטית. עוד הבהיר ב"כ המשיבים כי הוא משיב לבקשת המבקשת להארכת תוקף הערבויות.
המבקשת טענה כי החקירה בעניינם של המשיבים החלה כבר בדצמבר האחרון ומדובר בחקירה מורכבת ובהיקף ניכר של פעולות חקירה אשר בוצעו. לטענת המבקשת החקירה הגיעה למצוי מסוים ולפיכך הוגשו למשיבים השונים הודעות בהתאם לס. 60 א לחסד"פ. עוד הבהירה המבקשת כי עם המשיבים מוחמד כיאל ובדיע מואסי הגיעה להסכמה בדבר הארכת תוקף הערבויות וצווי עיכוב היציאה מן הארץ עד ליום 26/11/14 , המשיב אנואר חאג' יחיא הסכים אף הוא להארכת תוקף הערבויות- בהתאם למזכרים אשר הוגשו לתיק בית המשפט ואילו המשיב מוחמד סמארה עתיד להגיש הסכמתו, בהתאם להודעת בא כוחו אשר התייצב לדיון בבית המשפט באיחור. המבקשת עתרה איפוא באשר למשיבים 1-10 כי יוארך תוקף הערבויות אשר ניתנו וצווי עיכוב היציאה מן הארץ עד ליום 26/11/14 כמו גם יוארך תוקפו של צו תפיסת רכוש אשר נתפס במסגרתו של תיק החקירה כנגד המשיבים.
עוד הדגישה המבקשת כי החשדות בגינם מתנהלת החקירה הינם בגין ביצוע עבירות חמורות על חוק מס ערך מוסף, חוק העונשין וחוק איסור הלבנת הון ולפיהם ביצעו המשיבים בין בעצמם ובין באמצעות חברות שונות שבבעלותם עבירות מס, עבירות מרמה, קשירת קשר לביצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכל זאת תוך ביצוע פעולות הלבנת הון מתוחכמות בהיקף של 200,000,000 ₪.
המשיבים פרשו יריעה רחבה ביותר ובה שלל טיעונים בבקשה אשר הוגשה מטעמם לעיון חוזר ולשחרור תפוסים, אלא שמרבית הטיעונים בבקשה כאמור מתייתרים אל נוכח הגשת ההודעות למשיבים בהתאם להוראות ס. 60א לחסד"פ וכן לאור העובדה כי הטענות כבר נטענו ונדונו בהליך אשר התקיים בין צדדים אלו בפני בית המשפט המחוזי בע"ח 16148-12-13. המשיבים מיקדו איפוא טיעוניהם בדיון אשר בפני בהיקף הרכוש אשר נתפס, אי המידתיות אשר בתפיסה והטענה כי אין עילת תפיסה אמיתית בהתאם לחוק איסור הלבנת הון ופקודת סדר הדין הפלילי.
אף כי אני סבורה כי טענות אלו נדונו בהרחבה בהליכים קודמים אשר התנהלו בין הצדדים בפני בית המשפט המחוזי וכי ככל שביקשו המשיבים למצות סעדיהם בעניין זה, הרי שהיה עליהם לפעול עם החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22/4/13 אשר הורתה על סיום הדיון בערר, הרי שאל נוכח טענת המשיבים כי כעת משהוגשו הודעות היידוע בהתאם להוראות ס. 60א לחסד"פ, תחמה המבקשת את טענותיה בנתונים מספריים אשר לא היו ידועים קודם לכן ולא היו יכולים להיות ידועים קודם לכן , אידרש לטענותיהם אלו של המשיבים כפי שנפרשו בפני בדיון אשר התנהל היום.
הטענה העיקרית אשר בפי המשיבים הינה כי הנתונים המספריים אשר פירטה המבקשת בהודעות הידוע עומדים על סכום הפחות מזה אשר עליו דיווחה קודם לכן כאשר פירטה בפני בית המשפט את חשדותיה באשר להיקף עבירותיהם הנטענות של המשיבים. לפיכך, כך טוענים המשיבים, על המבקשת לצמצם את בקשתה ובמסגרת צמצום זה להשיב לידי המשיבים חלק מן הערבויות או התפוסים אשר נתפסו. אלא שעיון בהחלטות בית המשפט המחוזי, אשר ניתנו בעניינם של הצדדים, מעלות כי המבקשת אינה תוחמת את היקף החשדות בהיקף הנטען בידי המשיבים. המבקשת הבהירה הבהר היטב כי החשדות באשר לעבירות הלבנת ההון מגיע לסך של למעלה מ 200,000,000 ₪ וזאת בנוסף לעבירות מס נטענות בסכומים של כ 40,000,000 ₪. לפיכך אין מקום לקבל את טענתם של המשיבים כי היקף הרכוש התפוס והערבויות המצויות בידי המבקשת עולה על היקף החשדות בעניינם של המשיבים. הנה כי כן קיים אינטרס ציבורי בהארכת המועד להחזקת הרכוש התפוס והערבויות אשר ניתנו בידי המשיבים שהרי קיים חשד שמקורם בעבירה ונבחנת האפשרות לחלטם בעתיד. הפסיקה כבר קבעה כי כאשר בית המשפט דן בבקשה להארכת החזקה בחפץ תפוס, על בית המשפט לאזן נכונה בין קניין הפרט לבין צרכי הציבור.
ראה בבש"פ 668/99 עובדיה נ. מדינת ישראל פ"ד נד (2) 464.
איזון נכון איפוא, מחייב העתרות לבקשת המבקשת.
באשר לטענת המשיבים בדבר מידתיות והיקף התפיסה. כאמור, תפיסה יכולה להתבצע לצורך מספר תכליות – מניעתית, ראייתית או תכלית של חילוט.
רע"פ 7600/08 אברם נ. מד"י ( ניתן ביום 7/4/09)