צ'קצ'קוב נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

החלטה

ביום 10.7.11, בדיון בנוכחות ב"כ החייב, לאחר שהסתבר שהחייב מגיש דוחות שאינם נגונים על הכנסותיו והוצאותיו, ניתנה לחייב אפשרות להגיש עד 31.7.11 טיעון בשאלה מדוע לא תבוטל פשיטת הרגל עקב אי הגשת דוחות אמת תקופה ארוכה, המהווה ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל. החייב לא הגיש טעם עד 31.7.11, ולכן ביום 10.8.11 בוטלה פשיטת הרגל.

אתמול הגיש החייב בקשה לביטול ההחלטה מיום 10.8.11 בטענה שהוא התבקש להגיש דוחות מתוקנים עד 31.7.11 והם היו מוכנים ביום 29.7.11, אבל לא הוגשו מכיוון שב"כ החייב נאלץ ללות את אביו בבית החולים רמב"ם במשך כ- 9 ימים עקב מחלותיו. ביום 11.8.11 נפטר דודו והוא נאלץ לסגור את משרדו.

הוגשה תגובת החייב לביטול פשיטת הרגל בה נטען על ידי ב"כ החייב, שהחייב סבר שעליו להגיש את הדוחות לפני הדיון (עקב חוסר שיתוף פעולה עם בא כוחו הקודם), ומעולם לא התבקש להגיש דוחות ולא ידע על כך. לטענתו הנאמנה לא הסבה את תשומת ליבו לכך שאינו מגיש דוחות.

אני דוחה את הטענה שהחייב התבקש להגיש דוחות מתוקנים עד 31.7.11. כפי שנאמר במפורש, הוא התבקש לתת טעם מדוע לא תבוטל פשיטת הרגל.

אני דוחה את הטענה כאילו פטירת דודו של ב"כ החייב ביום 11.8.11 רלבנטית לאי מתן טעם מדוע לא תבוטל פשיטת הרגל עד יום 31.7.11.

אני דוחה את הטענה שמחלתו של אבי ב"כ המבקש היא שגרמה לחייב שלא ליתן טעם מדוע לא תבוטל פשיטת הרגל. כאמור בטענתו של ב"כ החייב, הדוחות היו מוכנים ביום 29.7.11. כמובן, שהיה צורך במתן טעם ולאו דווקא בדוחות מתוקנים. לא ידוע ממתי עד מתי היו אותם כ- 9 ימים שבהם לטענת ב"כ החייב הוא ליווה את אביו בבית החולים. ב"כ החייב לא צירף כל ראיה על כך ולא פירט תאריכים. אם אותם כ-9 ימים החלו ביום 29.7.11, הם הסתיימו ביום 7.8.11, וניתן היה להגיש לפני החלטתי מיום 10.8.11. אם החלו לפני 31.7.11, הם הסתיימו לפני שנתתי החלטתי. אם ליווי ב"כ החייב את אביו החל לאחר 31.7.11, הרי שהם לא מצדיקים אי הגשת הטיעון עד 31.7.11.

אני דוחה את טענת החייב שסבר שעליו להגיש את דוחותיו לפני הדיון הקודם. עובדה שלא הגיש דוחות אמת לפני הדיון הקודם. אני דוחה את טענת החייב שבא כוחו הקודם אשם במידה כלשהיא בכך שהוא לא הגיש דוחות תקופה ארוכה, אף שהצטווה על כך שצו הכינוס. אני דוחה את טענת החייב, כאילו תפקיד הנאמנה להזכיר לו את חובותיו, ואם לא הזכירה לו, הרי הוא פטור.

מבדיקת הדוחות עצמם עולה שהחייב עדיין אינו נותן דוחות אמיתיים, וככל שיש בהם אמת, הם מבטאים התנהגות שאינה הולמת מי שחייב כספים רבים לנושיו. בעקבות החלטתי הקודמת, נתן החייב בדוחותיו סכומים שאינם עגולים, אבל גם הם אינם משקפים הוצאה אמיתית וסבירה. כך, לגבי כלכלה, טוען החייב שכל חודשיים הוא מוציא בדיוק 4,828 ₪, בטענה שהוא קונה בשוק. באחד הדוחות גילה בעצמו שמדובר ב"ממוצע". לא יכול להיות שבכל חודש, ארוך או קצר, חגים וחופשות או חודש עבודה, חורף או קיץ, ההוצאה לכלכלה זהה. אני דוחה את הטענה שאין קבלות עקב קניות בשוק. אכן, קשה לקבל קבלות בשוק, אבל הקונה יכול לעשות לעצמו פירוט, וההוצאה שלו לא תהיה אף פעם זהה. כלומר הסכום משקף הערכה. כמו כן, לא מובן מה קונה החייב בשוק, שכן קניותיו בחנויות כוללות פירות וירקות וחומרי ניקוי.

כמו כן, החייב טוען שכמעט כל חודשיים, ארוכים כקצרים, הוא ואשתו מוציאים 1,891 ₪ עבור סיגריות. אף בהנחה שניתן היה להצדיק העלאת כספם של הנושים בעשן, אין ראיות להוצאה כזו, ולפי הקבלות שהוצגו נראה שסכומים אלה כלולים בסכומי הכלכלה. בנוסף על כך, החייב מצהיר על הוצאה של 800 ₪ בדיוק כל חודשיים עבור הלבשה לאשתו, חולת הלופוס הקשה. להוצאה כזו אין ראיות ואין הצדקה, כל עוד החייב חייב כספים לנושיו.

בנוסף על כך, כעולה מהדוחות שהגיש החייב, למרות ההוצאות המופרזות והבלתי סבירות, החייב לא שילם תשלומיו ופיגוריו, למרות שהכנסותיו עלו הרבה על הוצאות, המוערכות והמופרזות. כך בחודשים יולי אוגוסט כנגד הכנסות של 26,386 ₪ היו הוצאות של 19,354 ₪, כולל תשלום 6,000 ₪ לכונ"ר. כך בחודשים ספטמבר אוקטובר 2010 כנגד הכנסות של 22,924 ₪ היו הוצאות של 17,479 ₪ כולל תשלום 4,500 ₪ לכונ"ר. כך בחודשים נובמבר דצמבר 2010, כנגד הכנסות של 20,803 ₪ הצליחו החייב ואשתו להוציא 14,780 ₪ בלבד, כולל תשלום חודשי אחד בלבד לכונ"ר, ולא שילמו את יתרת פיגוריהם מההפרש של 6,000 ₪. כך בחודשים מרץ אפריל 2011, כנגד הכנסות של 16,731 ₪ הוציאו החייב ואשתו 13,711 ₪, ולא שילמו את התשלומים לכונ"ר בסך 3,000 ₪ שנועדו לאותם חודשים, למרות שהיה בידם עודף הכנסות שאיפשר זאת. לא הנאמנה ולא בא כוחו הקודם של החייב אחראי להתנהלות זו.

על פי כל האמור לעיל, אין הצדקה לביטול החלטתי מיום 10.8.11, ואני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"א, 15 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.