ת"א
בית משפט השלום הרצליה
|
840-08-07
17/03/2013
|
בפני השופט:
חנה קלוגמן
|
- נגד - |
התובע:
צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ
|
הנתבע:
ציאור בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
התביעה שבפניי עניינה תביעה להשבת תשלומים ששולמו ביתר, לטענת התובעת, לנתבעת בין השנים 2000-2001 הנוגעים להיטלי דלק (להלן: "היטל דלק" או "רכיב הדלק") המשולמים לחברות התעופה.
הצדדים:
התובעת הינה חברה פרטית, העוסקת בין היתר ביבוא והפצה של כלי רכב אירופאיים בישראל (להלן: "התובעת").
במהלך השנים 1991-2004 נעזרה בשירותי השילוח הבינלאומי של הנתבעת, לצורך הטסת חלקי חילוף מגרמניה לישראל.
הנתבעת הינה חברה העוסקת באספקת שירותי שילוח בינלאומי ומתוקף עיסוקה זה נוצר הקשר העסקי עם התובעת (להלן: "הנתבעת").
רקע כללי:
כפי שצוין לעיל, התובעת הינה חברה העוסקת ביבוא ושיווק של כלי רכב המיוצרים באירופה ומתוקף עיסוקה זה היא מייבאת גם חלקי חילוף במשלוח אווירי.
בין השנים 1991 ועד שנת 2004 נתנה הנתבעת לתובעת שירותי שילוח בינלאומי, כאשר הנתבעת בצעה את עבודת המשלח, עבור התובעת, באופן הבא: המפעל בגרמניה העביר את הסחורה עד לשדה התעופה בעיר ליאז' בבלגיה והנתבעת תיאמה את הטסת הסחורה לישראל באמצעות חברת התעופה ק.א.ל. קרגו איירליינס (להלן: "ק.א.ל" או "חברת התעופה").
התביעה הנדונה עוסקת בחיובים שחייבה הנתבעת את התובעת בגין משלוחים שהגיעו מגרמניה לישראל באמצעות חברת התעופה ק.א.ל. כאשר עוסקים בחיובים יש להבחין בין שני סוגי תשלומים: האחד, דמי הובלה אווירית והשני, תשלום בעבור היטל דלק.
בפועל עבדו הצדדים בשיתוף עם חברת התעופה ק.א.ל, כך שק.א.ל הייתה מבצעת את המשלוחים עבור התובעת, מקבלת את שכרה מהמשלח, דהיינו הנתבעת, והנתבעת הייתה מחייבת את התובעת, כאשר בתוך החיוב הייתה כלולה גם העמלה שקבלה הנתבעת עבור שירותיה כמשלחת.
מהות המחלוקת שבין הצדדים בתיק זה מתייחסת לשאלה האם גביית היטלי הדלק בין השנים 2000-2001 בהם חויבה התובעת ע"י הנתבעת נעשתה כדין.
הצדדים עבדו יחד תקופה שנמשכה למעלה מ-14 שנים, אך לאחר שנפרדו דרכיהן, ערכה התובעת בדיקה בחיובים שחויבה ושילמה לנתבעת, ולטענתה, התברר לה שבפועל היא שילמה מעבר לחיובים שהיה על הנתבעת לחייב אותה, הן על פי הדין והן לאור המוסכם והנוהג שהיה בין הצדדים.
בעקבות גילוי זה, פנתה התובעת לנתבעת בדרישה להשבת כספים ששולמו ביתר, ולאחר שפנייתה נדחתה, הוגשה התביעה שבפני.
לטענת הנתבעת, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, כל החיובים נעשו כדין ודין התביעה להידחות. לא זו אף זו, הנתבעת מעלה טענת קיזוז לפיה באם התביעה תתקבל, יש לקזז מסכום חיובי היתר, הנטענים, את סכום הזיכויים שניתנו לתובעת בין השנים 2000-2001.
תמצית טענות התובעת:
חיובים ביתר:
המחלוקת שבין הצדדים התעוררה לאחר שהוטל היטל דלק על תשלומים עבור הובלה אווירית בשנת 2000. תשלום זה ייקר את ההובלה.
לטענת התובעת, דרך החישוב של היטל הדלק אותו חייבה הנתבעת את התובעת, הביא לתוצאה שהנתבעת חייבה את התובעת בתשלומים גבוהים יותר מאלה שעליהם הוסכם בין הצדדים, וכל זאת נעשה מתוך מטרה להטעות את התובעת ובניגוד לנהוג והמקובל בענף.
כעקרון, תשלום עבור הובלה ניתן לחשב לפי משקל בפועל ולפי משקל נפחי. במקרה הנוכחי, לטענת התובעת, היה על הנתבעת לבצע את החיוב לפי משקל בפועל, אך הלכה למעשה היא בצעה את החיוב לפי משקל נפחי ובכך הגדילה את החיוב בסכומים ניכרים ואת הרווח מכך שלשלה לכיסה.