צרחו נ' צ'רקוסוב ואח'

פסק דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

התובע, יליד 2.8.80, עותר לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו בשל מעורבותו בתאונת דרכים ביום 15.9.07 שעה שנהג בקטנוע מסוג פג'ו בעל מ.ר 28-052-56 (להלן: "הקטנוע"). הקטנוע עליו רכב התובע בעת התאונה לא היה מבוטח במועד הרלוונטי ועל כן התובענה הוגשה בעילה נזיקית.

במסגרת כתב התביעה טוען התובע, כי הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") נהגה ברכב סוזוקי סדן בעל מ.ר 83-807-05 (להלן:"הרכב הפוגע") בכיוון הנגדי לכיוון בו נהג וביצעה פניה חדה ופתאומית שמאלה, חסמה את נתיב נסיעתו וכתוצאה מכך הוא התנגש ברכב בעוצמה רבה. במקור הוגשה התביעה נגד הנתבעת וחברת הביטוח מנורה. בהמשך הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה במסגרתה ביקש למחוק את מנורה מכתב התביעה ולהוסיף את חברת הביטוח הכשרת היישוב (להלן: "הכשרת הישוב") כנתבעת נוספת מאחר וביטחה את הרכב הפוגע במועדים הרלוונטיים. כתב תביעה מתוקן הוגש בהתאם.

לטענת התובע, בעקבות התאונה הוא נפגע בצורה קשה והובהל באמצעות ניידת מד"א לחדר המיון בבית החולים "פוריה". בבית החולים אובחן, כי הוא סובל משבר פתוח של הטיביה והפיבולה בשליש האמצעי ואובחנו שברים בשיניים. התובע אושפז במחלקה האורטופדית עד ליום 20.9.07 ובמהלך תקופת אשפוזו עבר ניתוח לשחזור וקיבוע השבר. התובע טוען, כי בשל כאבים עזים הוא פנה לבית חולים פוריה ביום 6.10.07 ואושפז עד ליום 11.10.07 ובתקופת אשפוזו אובחן, כי הוא סובל מזיהום. התובע שוחרר לביתו והמשיך לקבל טיפול. עוד טוען התובע, כי ביום 27.2.08, במהלך אשפוז יום, הוצא הבורג הדיסטאלי של המסמר. התובע טוען, כי המשיך לסבול מכאבים ולאחר שנבדק נמצא, כי הזיהום חזר לרגלו ועל כן קיבל טיפול אנטיביוטי למשך חודש. התובע אושפז מיום 1.3.09 ועד ליום 3.3.09 ובמהלך אשפוזו עבר ניתוח להוצאת המסמר.

לטענת התובע, התאונה נשוא התובענה ארעה בשל רשלנות הנתבעת שנהגה בחוסר זהירות. לטענתו, הנתבעת התרשלה שעה שנהגה במהירות לא סבירה, לא האטה כמתחייב מנהג סביר המבקש לבצע פניה שמאלה, לא וידאה שהנתיב הנגדי פנוי טרם ביצעה את הפניה, נהגה בחוסר ערנות למתרחש בכביש, נהגה בקלות ראש ו/או בפזיזות ו/או ללא תשומת לב מספקת ולא נהגה כפי שנהג סביר היה נוהג בנסיבות המקרה. עוד טוען, כי הנתבעת הפרה חובה חקוקה ולא פעלה בהתאם לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

באשר להכשרת היישוב טוען התובע, כי עליה לפצותו מאחר וביטחה את הרכב הפוגע במועדים הרלוונטיים.

התובע ציין, כי בגין התאונה הוגש כתב אישום נגד הנתבעת והיא הודתה בעובדות כתב האישום. לטענתו, העבירות אשר יוחסו לנתבעת הן נהיגה בחוסר זהירות, אי מתן זכות קדימה בעת פנייה שמאלה, גרימת חבלות של ממש והתנהגות הגורמת נזק.

התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת רפואית בתחום האורטופדיה של ד"ר שי פריימן ולפיה נכותו הצמיתה בעקבות התאונה הינה בשיעור של 10%.

התובע טוען, כי עודנו סובל מכאבים והגבלה משמעותית ולטענתו הוא מוגבל באופן ניכר בביצוע פעולות יום יומיות. לטענתו, טרם התאונה הוא היה בריא בגופו ובנפשו, עבד בעבודה פיזית והשתכר היטב ומירב הסיכויים שאלמלא התאונה היה ממשיך בעבודתו עד לגיל הפרישה וכיום אין בידו לבצע עבודה זו בעקבות התאונה. התובע טוען, כי טרם התאונה עבד כמאבטח והשתכר סך של 8,937 ₪ ברוטו לחודש. לטענתו, בשל גילו, השכלתו, תחום עיסוקו ואופי הפגיעה הרי שנכותו התפקודית עולה על נכותו הרפואית.

התובע טוען, כי בעקבות התאונה הוא מוגבל בתפקודו ונזקק לעזרת צד ג' ועתיד להיזקק לה בעתיד. עוד טוען, כי הוא נזקק ועתיד להיזקק לטיפולים רפואיים ומעקב רפואי וייתכן שיאלץ לעבור ניתוחים נוספים בעתיד. התובע הוסיף, כי עליו לעבור טיפול שיניים שיקומי בעלות של כ- 11,000 ₪.

התובע עותר, כי בית המשפט יחייב את הנתבעות לפצותו בגין הפסד שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד, עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד וכאב וסבל.

הנתבעות מכחישות את טענות התובע באשר לנזקיו וקשר סיבתי בינם לבין התאונה נשוא התובענה. לטענתן, הנזקים הנטענים מוגזמים ומופרכים. בנוסף, מכחישות את טענותיו באשר לרשלנות הנתבעת וקשר סיבתי בינה לבין התרחשות התאונה. לחלופין טוענות, כי יש לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור ניכר. לבסוף טוענות, כי מכל סכום שייפסק לתובע, ככל שייפסק, יש לנכות סכום המגיע לו בהתאם לחוק.

הראיות

מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע. מטעם הנתבעות הוגשו תצהירים ודוחות מעקב של החוקרים מר עופר גלבוע (להלן: "גלבוע") ומר אילן ארזי (להלן: "ארזי"). המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף, הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

כאמור, התובע צירף חוות דעת של מומחה רפואי לפיה בעקבות התאונה נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 10% בתחום האורטופדי. ביום 15.5.11 הודיעו הנתבעות, כי קביעת המומחה מטעם התובע באשר לשיעור הנכות מקובלת עליהן.

דיון ומסקנות

בין הצדדים בתובענה שלפניי נתגלעה מחלוקת הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.

בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר עיון ושקילת מכלול העדויות והראיות מצאתי, כי דין התובענה להתקבל, כפי שיפורט.

שאלת האחריות