צרום נ' ענבר שרותי רכב א.ב בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לפינוי מושכר.

ביום 22/1/09 נכרת חוזה שכירות בין התובע לבין הנתבעת. (להלן – "החוזה")

התובע הוא הבעלים של אולם בקומת קרקע ברח' נחום טברסקי 14, תל אביב (להלן – "המושכר"). התובע השכיר לנתבעת את המושכר לתקופה של שלוש שנים, מיום 1/2/09 עד 31/1/12, לצורך הפעלת מוסך במקום. ניתנה לשוכרת אופציה להאריך את תקופת השכירות לשתי תקופות נוספות בנות 12 חודש כל אחת, אך המשכיר רשאי להודיע עד 90 יום לפני תום שנת השכירות השלישית על רצונו להפסיק את השכירות ואם עשה כן מתבטלת תקופת האופציה.

הנתבע ערב לכל התחייבויות הנתבעת על פי הסכם השכירות.

התובע טוען כי הנתבעים הפרו את חוזה השכירות, באופן הבא:

א.הנתבעים לא הוציאו רישיון עסק למושכר, וזאת בניגוד לסעיפים 2.4 ו-8 של החוזה.

ב.הנתבעים לא ביטחו את המושכר על פי הוראות ס' 13 לחוזה, שהפרתו נקבעה בס' 16.1 כהפרה יסודית.

ג.הנתבעים לא הוציאו חשבוניות עצמיות בגין תשלום מע"מ, כמתחייב מהוראות ס' 10.5 של החוזה, שהפרתו נקבעה בס' 16.1 כהפרה יסודית.

ד.הנתבעים לא שילמו במועד את חובותיהם לעירייה ולחב' חשמל, וזאת בניגוד לס' 12.2 של החוזה, שהפרתו נקבעה בס' 16.1 כהפרה יסודית.

ה.הנתבעים לא סיפקו לתובע ערבות בנקאית או שטר ערבות, וזאת בניגוד לס' 15 של החוזה, שהפרתו נקבעה בס' 16.1 כהפרה יסודית.

ו.הנתבעים ביצעו שינויים במושכר, ובנו מתקן להרמת מכוניות ותנור לצביעת מכוניות בחצר הנכס, מעבר לקו הבניין, וזאת בניגוד לס' 7.4 של ההסכם, תוך הסגת גבול, ולאא קבלת ההיתרים הנדרשים.

ז.הנתבעים גרמו נזקים לחדר המדרגות של הנכס ולגג הנכס, וגרמו לרטיבות קשה לקירות האולם התת קרקעי, כתוצאה מפעילותם במושכר. הנתבעים בנו משטח וסככה בחזית הבניין לצורך רחיצת מכוניות והם חוסמים את המעבר להולכים במדרכה ואת הגישה לנכס. כל אלה, ללא הסכמת התובע וללא קבלת רישיון. הנתבעים עושים שימוש שלא כדין בגג המושכר לצורך אחסון חלקי מכוניות, והם חוסמים את הכניסה לאולם התת קרקעי של הנכס ואת הכניסה לחדר המדרגות. לטענת התובע, כשנתבקשו הנתבעים לתקן את ההפרות איימו עליו שיישרפו את הבניין.

ח.הנתבעים אחרו פעם אחר פעם בתשלום דמי השכירות, למרות פניות התובע אליהם. דמי שכירות לחודשים פברואר עד מאי 2009 שולמו באיחור וכן דמי השכירות לחודשים ינואר עד מרץ 2010. על פי ס' 10 של החוזה דמי השכירות לשנת 2009 אמורים להשתלם בכל 1 לחודש עבור כל חודש מראש, ודמי השכירות לשנת 2010 אמורים להשתלם עבור כל חודשיים מראש, מיום 1/1/10 ואילך.

לטענת התובע, הואיל והנתבעים לא תקנו את ההפרות למרות התראות חוזרות ונשנות, ובהן התראות בכתב, הודיע התובע על כוונתו לבטל את ההסכם במכתב של באת כוחו, מיום 11/2/10.

הנתבעים מכחישים את האמור בכתב התביעה ומבקשים לדחותה, מחמת שלא הפרו את החוזה. הנתבעים טוענים כי יש למחוק את התביעה נגד הנתבע 2 מחמת היעדר יריבות בינו לבין התובע, ובהעדר עילה להרמת מסך בין הנתבע 2 לבין החברה שבבעלותו, הנתבעת 1.

הנתבעים טוענים כי התובע הוא "נוכל מקצועי" ומפנים לפסק דין שניתן בעניינו, וממנו עולה כי בעבר השכיר נכס שלמפעיליו לא ניתן רישיון עסק מחמת חריגות בנייה שנעשו על ידי התובע. עוד טוענים הנתבעים כי התובע גורם נזק לנתבעים ובגין מעשיו הוגשה נגדו תלונה במשטרה על הסגת גבול ועל גרימת נזק בזדון לכלי רכב שחנו ליד הנכס והיו בטיפול אצל הנתבעת.

בהתייחס לטענות התובע טוענים הנתבעים כדלקמן:

א.התובע, במטרה להונות את הנתבעים, הסתיר מהם קיומו של צו הריסה מתאריך 4/2/64 שניתן בעניינו של המושכר, וכן עיקולים והערות אזהרה של עיריית תל אביב ורשויות המס שרשומים על הנכס בלשכת רישום המקרקעין. היות הנכס מיועד להריסה היא שמנעה קבלת רישיון להפעלת העסק מעיריית תל אביב.

ב.התובע היה מעורב בכל הליכי התאמת הנכס לשימוש הנתבעים ולא טען דבר לאורך כל מהלך השיפוצים. ההסכם נחתם רק ביום 30/3/10 (במועד חתימת הערבים על כתב הערבות), למרות שהתאריך על החוזה הוא 22/1/09.