צפריר ניר נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב(הפול)

פסק דין

התאונה, הנכויות והמחלוקות

1.התובע, יליד 1955, נפגע בתאונה ברוכבו על אופנוע ביום 8.2.03 ובתביעה זו תובע הוא את נזקיו מהמבטחת (הנתבעת) בעילות הפלת"ד.

הצדדים נחלקו בתחילה אם חלה על תאונה זו החבות עפ"י הפלת"ד, כטענת התובע, או שמא המדובר בתאונה שהתרחשה תוך כדי ארוע מרוץ תחרותי – שאינו מזכה את התובע בפיצוי.

ביום 28.9.05 הגיעו הצדדים להסכם פשרה בענין החבות ולפיו, "מכל סכום שייפסק לתובע, בין בפשרה ובין בפסק דין, תנוכה מחצית, וזאת כתמורה הולמת להסכמתה של הנתבעת להכיר בכיסוי הביטוחי והנתבע יהיה זכאי אך ורק למחצית מנזקיו כפי שיוכחו בבית המשפט...".

הסכם זה של הצדדים קיבל באותו היום (28.9.05) תוקף של פסק דין חלקי, ובהתאם לכך יוחדו ההליכים לשאלת גובה הנזק בלבד.

תביעה זו נותבה למותבי במחצית 2009 לאחר עיכוב מיותר וממושך במותבים קודמים ואין לי אלא להביע צערי על העיכוב שנגרם עד לתום בירור התביעה ומתן פסק הדין.

2.התובע שירת שנים רבות בתפקידים בכירים במשטרה וכיהן בין היתר כמפקד הימ"מ, מפקד מרחב לכיש, מפקד מג"ב ירושלים וראש מחלקת הדרכה במטא"ר בדרגת תת ניצב.

בחודש ינואר 2001 הוא פרש לגמלאות.

התאונה נשוא תביעה זו התרחשה קצת יותר משנתיים לאחר פרישתו לגמלאות משירותו במשטרה.

משכורתו במשטרה ערב צאתו לפנסיה היתה גבוהה משילוש השכר הממוצע ומאז פרישתו מקבל הוא את תשלומי הפנסיה (העולים גם הם על שילוש השכר).

בחודש יולי 2008 חזר התובע לעבוד בשירות המשטרה, בחוזה מיוחד, כראש אגף אבטחה ברשות להגנת עדים, ושכרו החודשי עולה על שילוש השכר הממוצע.

3.ביום התאונה הובהל התובע לביה"ח סורוקה שם אובחן שבר פריקה של ירך ימין, שבר של דורבן אחורי של האצטובולום ושברים באגן. הוא שוחרר מביה"ח ב- 19.2.03 והחל בהליכי שיקום.

בעת אשפוז נוסף ב- 31.12.03, להוצאת המקבעים בפרק הירך, אובחן נמק של צוואר הירך. באשפוז ניתוחי נוסף במרץ 2004 הוחלף מפרק הירך. כתוצאה מניתוחים נוספים אלה שותק העצב הסכיאטי ונגרמה לתובע צניחת כף הרגל (drop foot).

4.המומחה הרפואי בתחום האורטופדיה פרופ' תום הלל, קבע בחוות דעתו את שיעורי הנכות הרפואית הצמיתה כדלהלן:

החלפת מפרק הירך – 20%.

שיתוק העצב הסכיאטי וצניחת כף הרגל – 25%.

המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגיה (פרופ' א. רכס) קבע נכות צמיתה של 10%, בגין "תסמונת מוחית לאחר חבלה".

נכותו הרפואית המשוקללת של התובע, עפ"י חוות דעת אלה, מסתכמת איפוא ב- 46%.

ב"כ הנתבעת חקר בחקירה נגדית את המומחה בתחום האורטופדי, ולטענתו המסקנה המתבקשת מחקירה זו הינה כי הוא טעה והפריז בקביעת שיעור הנכות.