צמיגי מושון בע"מ נ' בנק הפועלים תל אביב סניף מרכזי 12600

פסק דין

בפניי ערעור אשר הגישה המערערת – חברת צמיגי מושון בע"מ, על פי סעיף 10 לחוק שקים ללא כיסוי.

הערעור מתייחס לשני שקים אשר סורבו ע"י המשיבה בהעדר כיסוי מספיק ביום 30.12.09 ע"ס 6,000 ₪ כל אחד.

שקים אלה סורבו על ידי הבנק המשיב ביום 31.12.09 עם יום ערך – 30.12.09.

מעיון בדפי החשבון שצרפה המערערת לתצהירה וכן על פי נספח ג' לתצהירה, עולה כי למועד הרלוונטי אושרה למערערת מסגרת אשראי בסך של 100,000 ₪ בלבד!.

לטענת המערערת, למקרה והיו מכובדים השקים נשוא הערעור, הייתה עומדת ביום ביתרת חובה של 112,204 ₪,- סעיף 6 ב' לערעור ולתצהיר שהוגש בתמיכה לו.

מנהל המערערת סומך את הערעור שהגישה על העובדה ,שלבד ממסגרת האשראי בסך 100,000 ₪ שהוקצתה לו ע"י הבנק המשיב, הרי שכאשר היה צורך בכך, נהג הבנק המשיב ליתן למערערת הלוואת גישור לחשבון למספר ימים כדי לפרוע שקים אלה. לתמיכה בזכאותו להלוואת הגישור הנדרשת, פרט מנהל המערערת את הבטוחות שהיו למערערת אצל הבנק המשיב .

ועוד טען בסעיף 5 ה' לתצהירו, כי לאחר שמימש הבנק את הבטוחות ולאחר שנכנסו כספים מחברות האשראי ( "בלשון עתיד") וכן נפרעו חלק מהשקים, נותר חשבון החברה ביתרת זכות – נספח ז' 1 לערעור המצביע כנראה על יתרת זכות. לענין זה צורפה אסמכתא בלתי קריאה לכן נבצר ממני להתייחס לטענה זו גופא.

אשר לעילת הערעור:

לטענת המערערת למקרה והיה סניף הבנק המשיב פתוח ביום שישי 1.1.10, היה עומד חשבונה ביתרת זכות כבר באותו יום ,למקרה והיה הבנק מממש בטוחות נזילות שהיו בידיו באותה עת. עוד טען, כי ביום א' הסמוך – יום העסקים הבא, נכנס לחשבון הבנק של המערערת סך של 16,000 ₪.

אדגיש בהקשר זה, כי לא באה בעניין זה כל טענה מטעם המערערת כי המחתה לבנק המשיב את כל הכספים שהגיעו לה מחברות האשראי, לא כל שכן כי הייתה וודאות מוחלטת למשיב בדבר הסכום שיופקד ביום א' הסמוך – ביום העסקים הבא שלאחר הסרוב!

מנהל המערערת מפרט את הרקע העובדתי עליו מושתת ערעור המערערת.

לגרסתו, ביום 31.12.09 בצהריים, כאשר שהה בעסק החברה ביחד עם רו"ח של החברה וערכו ספירת מלאי התקשרה אליו פקידת הבנק המשיב ושאלה אותו אם הוא בא להפקיד כספים לכיסוי השקים נשוא ערעור זה. לגרסתו בסעיף 9 לתצהירו "אמרתי לה שאני בספירת מלאי ושאלתי האם אני יכול להכנס ביום א'" השיחה התקיימה ביום חמישי, סניף הבנק סגור ביום ו). לגרסת מנהל המערערת "הסב את תשומת לב הפקידה כי צריך להכנס כסף לחשבון ביום א' הסמוך מחברות כרטיסי האשראי והיא השיבה לו : " אין בעיה תבוא ביום א'". מדבריה הסיק מנהל המערערת כי הבנק יתן לחברה הלוואת גישור כפי שנהג בעבר ובוודאי שלא יסרב לפרוע את השקים נשוא ערעור זה כך שחשבונה של החברה יוגבל. בסעיף 12 לתצהירו מצהיר הוא ,כי לא היה לו ספק שהבנק יתן למערערת הלוואה של מספר ימים שכן אמרה לו פקידת המשב "אין כל בעיה שיכנס לסניף ביום א'".

מנהל המערערת הלין על כך שהפקידה "לא אמרה לו דבר וחצי דבר על כך שהבנק עומד שלא לכבד את השקים שנמשכו על החשבון" והכל תוך שימת דגש על העובדה שסרוב שקים אלה יביא להגבלת חשבון המערערת.

לתמיכה בטענות המערערת העיד רו"ח בן בסט, אשר שהה בעת ספירת המלאי ב- 31.12. באתר המערערת. רו"ח בן בסט העיד ברוב הגינותו כי לא שוחח עם נציג הבנק המשיב ב- 31.12 ולא שמע את תוכן השיחה בין מנהל המערערת לבין נציג הבנק שמעבר לקו. על תוכן השיחה נודע לו רק ממשה סולימן בעצמו. למעשה בפועל, הודה בחקירתו כי לא ידע לא את תוכן השיחה ולא עם מי דיבר משה סולימן בעת ספירת המלאי.

משה סולימן – מנהל המערערת נחקר גם הוא חקירה נגדית . לטענתו, הגם שקודם לתאריך סרוב השיקים נשוא הערעור סורבו 8 שיקים נוספים בין 1.3.09 ל- 10.11.09, טען כי לא היה ברור לו שהבנק לא יכבד את השקים הבאים. לגרסתו;" אם הייתה אומרת, הייתי קודם כל מפסיק לעבוד עם הבנק... היא אמרה לי שלא אדאג היא תסתכל על החשבון". בעמ' 2 לפרוטוקול שורות 19-20 אישר לשאלת ב"כ המשיב כי ב- 1.12.09 קיבל הלוואה לכיסוי יתרת חוב בגין שקים בסך של 25,000 ₪. כאשר נשאל אם באותו מעמד הובהר לו שהוא מקבל אשראי חד פעמי לכיסוי חריגה ולא תאושרנה חריגות נוספות, ענה: ולמעשה תוך התחמקות מתשובה , כי את ההלוואה המדוברת קיבל מפני ש"לאומי כארד היה צריך להכניס לו לחשבון 18,000 ₪" "אבל תראי כמה כסף היה צריך להכנס לבנק לאחר מכן". במשמע; שלטענת מנהל המערערת הייתה כנראה חובה על הבנק לקחת סיכונים שלא התכוון לקחת אותם תוך שהוא מקווה לכניסת כספים מחברות אשראי – אשר לא הייתה כל וודאות לבנק שאכן יכנסו. לא שיכנסו בפועל בוודאי שלא לעניין סכומם.

גרסת המשיב:

המשיב, בכתב התשובה לערעור הבהיר את התמונה לעניין מספרי השקים שסורבו ומועדי הסרוב. לשם הבהירות אפרט: ב- 1.3.09 סורבו 5 שקים לחשבונה של המבקשת בהעדר כיסוי! התראה בדבר החלת הגבלות על פי חוק שקים ללא כיסוי מיום 3.3.09 צורפה כנספח ב' לערעור. בין התאריכים 31.7.09 ועד 29.12.09, סורבו 3 שקים נוספים. ביום 30.12.09 סורבו שני השקים נשוא ערעור זה. סך כל סכומי השקים אשר סורבו בחשבונה של המערערת בהעדר כיסוי הסתכם ל- 80,850 ₪.

הבנק, מבסס את עילת סרוב השקים נשוא הערעור, בהסתמך על הוראת סעיף 1 להוראת שקים ללא כיסוי לפיה נקודת הזמן הרלוונטית לעניין סרוב הבנק לפרוע את השקים היא מועד הצגתו לפרעון.