צלניק נ' מחמוד(אסיר)

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית המבוססת על טענה בדבר מירמה בעסקת מכר רכב.

2.טענות התובע - בחודש אפריל 2010 פגש התובע בנתבע ומכר לו את רכבו. הנתבע הבטיח כי יעביר את התמורה בסך 14,000 ₪ לחשבון התובע בבנק, ככל הנראה בהעברה בנקאית (כדברי התובע – "מזומן לבנק"). התובע אכן ראה בחשבון הבנק שלו רישום בדבר כניסה של סכום זה אך לא הבחין בכך שמדובר היה ברישום של כניסת תקבול בשל הפקדת שיק. התובע מסר לנתבע את הרכב, תוך שהם מסכמים כי ייפגשו בעוד מספר ימים לבצע העברת בעלות ותוך הבטחה של הנתבע כי אם תהיה בעיה כלשהי עם התשלום הנתבע יחזיר לתובע את הרכב. בדיעבד התברר כי מדובר היה בשיק גנוב שהיה חתום בחותמת של עו"ד, ללא חתימה בצידה (יצויין כי עורכת הדין נתבעה תחילה כנתבעת מס' 2 ומשהתברר כי בעבר נפגעה בתאונת דרכים והשיק נגנב יחד עם מסמכים נוספים מהרכב הפגוע לאחר שהיא פונתה לקבלת טיפול רפואי – נדחתה בהסכמה התביעה כנגדה).

3.טענות הנתבע - הנתבע אינו מכחיש למעשה את מעורבותו בעסקת המכר. למעשה, הוא מאשר כי נשפט ומרצה כיום עונש מאסר בשל מירמה בקניה ומכירה של רכבים. טענת ההגנה היחידה שהוא מעלה הינה כי הוא פעל בהתאם להוראותיו של אדם בשם חסן אבו-נאשף, אשר העסיק אותו בעבודות שיפוצים. לדברי הנתבע, אבו נאשף זה היה מעוניין ברכישת הרכב עבור בתו, והוא גם זה שמסר בידי הנתבע את השיק והורה לו כיצד לנהוג בו. לדברי הנתבע, היו שיקים נוספים בהם עשה שימוש שלא כדין לפי דרישותיו של אותו אבו נאשף, גם בסכומים גבוהים בהרבה מן השיק נשוא התביעה. פרטיו של אבו נאשף זה –לא נמסרו ע"י מי מהצדדים.

4.דיון והכרעה – בנסיבות העניין, אין בדברי הנתבע ביחס למעורבותו של צד שלישי נוסף כדי להביא לדחיית הטענה כנגדו. הנתבע הודה כי הוא זה שעשה שימוש שלא כדין בשיק. כי הוא זה שהתקשר בזכרון הדברים מול התובע, כי הוא זה שחתום על זכרון הדברים. מעורבותו של צד ג', אשר ייתכן ושידל אותו לדבר ביצוע המעשים, אינה שוללת את האחריות האזרחית והחבות הכספית הנובעת מן המעשים, כשם שלא היה בה כדי לשלול את החבות במישור הפלילי.

5.הנזק – אין ספק כי התובע זכאי לקבל את תמורת מכר רכבו. בשים לב לכלל נסיבות העניין, הסכום של 6,000 ₪ הנתבע על ידו מעבר לסכום זה איננו בלתי סביר שכן הוא משקף את הנזק הבלתי מבוטל שנגרם לתובע מעבר לשווי הרכב, בדמות אובדן ימי עבודה, פניות למשטרת ישראל, נוכחות בדיונים, טרחה ואובדן זמן רב, וכן את הנזק הבלתי ממוני הניכר הנלווה לכל אלו וכן נובע מן המעשה עצמו.

6.הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 21,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.10 ועד היום. כמו כן ישלם הנתבע הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪. סכומים אלו ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

7.זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא לצדדים פסק דין זה בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, י' שבט תשע"א, 15 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.