ציון פסול חלל בכתובה

 הנדון: ציון פסול חלל בכתובה

רקע

העומד לפנינו נולד בשנת תשנ"ב. לאחר לידתו ביקשו הוריו להינשא כדת משה וישראל. דא עקא שאביו כהן ואמו גרושה. כשרות כהונתו של אביו נידונה בעבר. אם האב טענה שהוא חלל ומותר לשאת גרושה. בית הדין בתל אביב שדן בעניין זה בשנת תשנ"ח דחה דברי האם, קבע שאין פסול בכהונת בנה – אביו של [פלוני], אסר את נישואיו ופסק שהבן [פלוני] וכן אחיו [מ'] הם חללים לכל דיני תורה.

כעת הגיע הבן [פלוני] לפרק 'הנושא' ונשלח על ידי הרבנות המקומית לבית דיננו לשם היתר נישואין.

היתר הנישואין כשלעצמו הוא פשוט, שכן חלל מותר לבוא בקהל ואף לשאת בת כהן. אולם לכשיישא אישה תיפסל על ידו לכהונה כמבואר בשולחן ערוך (אבן העזר סימן ב סעיף ה בבית שמואל סימן ז ס"ק מג). כמו כן בניו שייוולדו לו הם חללים ופוסלים לכהונה ובנותיו חללות ופסולות לכהונה כמבואר בשולחן ערוך (אבן העזר סימן ח סעיף ב). כמו כן בנות בניו, בנות בני בניו וכו' עד סוף כל הדורות אסורות לכהונה.

נמצא אם כן שאם חלל זה ששם משפחתו "כהן" ישא אישה כדת משה וישראל, אפשר שייגרם מכשול ולא ייוודע שזרעו חללים כמוהו. הדבר נוגע לאיסור נישואין אך גם לקדושת הכהונה, שאפשר שתצא תקלה לעניין נשיאת כפיים וכיוצא בו. המכשלה ברורה וכל רישום לא יועיל למנוע נישואי בתו לכהן, שהרי כשתבוא בתו להינשא וכן בת בנו ועל זה הדרך, תביא את כתובת הוריה לעיון רושם הנישואין, יתברר כי הוריה נישאו כדת משה וישראל ולא יעלה על דעת אדם כי יש לפוסלה לכהן.

לצערנו, ראה ראינו מציאויות מעין אלו שבהן הותרו מעוכבי נישואין להינשא משום שלא עלה על הדעת לבדוק את מעמד הוריהם.

הדרך הנכונה למניעת מכשול היא לכתוב בכתובתו את שמו באופן זה: "פלוני החלל בן פלוני הכהן". כמובן שהרב מסדר הקידושין יבחן את השמות הפרטיים כדין ויכתבם כראוי.

והנה ראיתי בספר משפט הכתובה (חלק ב עמוד תיג) שכתב שיש לכתוב שמו של חלל כרגיל. בטעם דבריו כתב "זה לא מצאנו שיכתבו פלוני חלל בן פלוני כהן כשר" ועוד כתב שכיוון שאיסור הנישואין אינו על החלל עצמו ונישואי חלל זה מותרים מצד עצמם וכל החשש הוא רק בנישואי בתו – אין לביישו.

ראיתי שהסיקו כך בפסקי דין שע"י המועצה הדתית  ירושלים (חלק ח עמ' תכז) בלא נימוקים. בפסק דין זה הובאו מקורות לעניין גט ולא לעניין כתובה.

עוד ראיתי בספר פסקי דין הנ"ל (חלק יב עמוד תכז–תלא) שהסיקו כך, גם בפסק דין זה לא הביאו מקורות לעניין כתובה אלא לעניין גט חלל בלבד.

בסוף דבריהם כתבו (בחלק יב הנ"ל) "וביום ג' טבת תשס"ח נשאל מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א האם בכתובת חלל (ודאי) בן כהן כותבין "פלוני בן פלוני הכהן", והשיב שאין להזכיר כהונה בכתובת חלל". לא ביאר הגרי"ש זצ"ל אם יכתבו "פלוני החלל בן פלוני הכהן" או שיכתבו "פלוני בן פלוני", ומכל מקום מבואר שיש לכל הפחות לרמוז זאת.

הגר"ש וואזנר זצ"ל במכתבו שהובא בספר שואלין ודורשין (חלק ה סימן פג) ובקובץ שערי הוראה (חלק יא עמוד קסה) כתב שיכתבו "פלוני בן פלוני" בהשמטת כהונת אביו. גם בדבריו מבואר שלכל הפחות יש לרמזו. דרך זו נראית מחוורת יותר כפי שיתבאר לפנינו.

א. כתיבת מתרכתא וכיוצא בו בכתובה

כתב הרמב"ם בהלכות ייבום וחליצה (פרק ד הלכה לד): "ואם היתה כתובת אלמנה כותב פלונית אלמנתא, ואם היתה כתובת גרושה כותב פלונית הגרושה וכן אם היתה שבויה כותב פלונית השבויה כדי שלא יכשל בה כהן."

על דברי הרמב"ם כתב המגיד משנה "תיקון נאה הוא", ונראית כוונת דבריו שתוספת זו אינה מן הדין אלא סברה פשוטה להציל מקלקול, ולכן קילס "תיקון נאה" זה.

וכן כתב בתרומת הדשן פסקים (סימן צ):

"ואתה אהובי הרר"א, אשר שאלת על האלמנה שנשאת לשני ונתגרשה אם כותבין לה כתובה שלישית ארמלתא ומתרכתא או מתרכתא לחודא. פשיטא דכותבין מתרכתא לחודא דצורך הוא יותר מפני תקנת כהנים, וארמלתא למאי אתיא.ומתוך כן היה נראה קצת אפילו אי הוה גרושה מן הראשון ומן השני אלמנה אין כותבין רק מתרכתא."