צחי נ' אטיאס

פסק דין

לפני תביעה אשר ראשיתה בבקשה לביצוע שיק על הסך של 6,000 ₪ המשוך מחשבונה של הנתבעת לפקודת התובע, תאריך פרעון 10.03.09 (להלן: "השיק"). השיק הוצג לפירעון וחולל מחמת מתן הוראת ביטול.

עובדות התובענה וטענות הצדדים

1.התובע טוען כי החל משנת 2007 הינו בעל עסק לפריטת שיקים ובעל רישיון של מוסד פיננסי של משרד האוצר. לטענתו, ביום 10.1.2009 פנה אליו בן זוגה של הנתבעת, מר יעקב כהן (להלן: "יעקב"), לצורך קבלת הלוואה. התובע מסר ליעקב הסך של 5,600 ₪ במזומן וכנגד, מסר לו יעקב שיק ע"ס 6,000 ₪- השיק נשוא התובענה. התובע הנפיק קבלה בגין הריבית שקבל מיעקב בגין השיק ובגין שיקים נוספים.

2.מנגד, הנתבעת טוענת לכישלון תמורה מלא ומציגה גרסה עובדתית שונה בתכלית. לטענתה, בקשה לקנות שתי מיטות נוער לנכדיה, ויעקב, בן זוגה בצע עבורה את ההזמנה מאת התובע, שהיה באותה העת בעל נגריה, לשיטתה.

3.הנתבעת טוענת כי יעקב הזמין את המיטות מהתובע בחודש ינואר 2009, ומסר לתובע שיק שמועד פרעונו דחוי ב- 60 יום ממועד ההזמנה. במהלך 60 הימים היה על התובע לספק המיטות. דא עקא, מועד האספקה של המיטות חלף, ועל אף זאת התובע לא טרח לספק המיטות שהוזמנו. משכך, בטלה הנתבעת את השיק.

4.התובע מכחיש גירסת הנתבעת וטוען כי הנתבעת מעולם לא הזמינה ממנו מיטות. לטענתו, המרפדיה בבעלותו נסגרה עוד בתחילת שנת 2008 (נוכח החלטת בית המשפט כי עליו לפנות את הנכס בו היתה המרפדיה) ומשכך,לא ניתן היה להזמין ממנו מיטות באותה העת.

עיסקת היסוד

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים מצאתי להעדיף את גירסת התובע על פני גירסת הנתבעת ויעקב, קרי לא מצאתי שהוכחה הטענה לפיה השיק נמשך במסגרת עיסקה להזמנת מיטות, אלא מצאתי להעדיף את הגירסה לפיה השיק נמשך והוסב לתובע במסגרת עיסקת ניכיון. ואנמק.

6.ראשית, מעדותו של התובע עולה כי בעת משיכת השיק לא היה עוד ברשותו עסק של נגריה. התובע צרף לתצהירו פסק דין מיום 24.12.2007 ולפיו התחייב לפנות את הנכס בו נהל נגריה עד ליום 1.4.2008 (נספח 6 לתצהירו). כמו כן, מנספח 7 לתצהירו של התובע עולה כי החל מיום 1.4.2008 הנכס בו נוהלה הנגריה עמד ריק והחל מיום 1.7.2008 הושכר על ידי ישיבת פוניבז' ל"פסקינו בדי ריפוד".

7.שנית, התובע צרף אישור ממשרד האוצר אגף נותני שירותי מטבע כי התובע הינו נותן שירותי מטבע החל מיום 22.8.2007 (נספח א' לסיכומי התובע).

8.שלישית, יעקב העיד כי הוא נגר בעצמו (עמוד 4 לפרוטוקול בשורות 16-18). בנסיבות אלו, תמוה כי יעקב בחר להזמין שתי מיטות מהתובע כנגד תשלום הסך של 6,000 ₪, שעה שביכולתו ליצרן בעצמו.

9.ולבסוף, אין כל הזמנת עבודה מיעקב לתובע. ככל שהוזמנו מיטות, תמוה על כי יעקב הסכים למסור שיק על הסך של 6,000 ₪ עבור מיטות ללא כל התחייבות בכתב מצד התובע, ולו התחייבות ובה יפורט איזה סוג מיטות הוא הזמין, לרבות סוג עץ, דגם, צבע, גודל וכו'.

10.לאור האמור, מסקנתי הינה כי השיק נמשך במסגרת עיסקת ניכיון ולא במסגרת עיסקה לרכישת מיטות. התובע הינו המלווה ויעקב הינו הלווה.

חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993

11.הנתבעת טוענת בסיכומיה כי התובע לא עומד בנטל המוטל על כתפיו שעה שלשיטתה לא ברור מגירסתו האם עסקינן בפריטת שיק או בהלוואה, ומכאן שלא ברור איזה חוק חולש על תביעתו.

12.איני מקבלת טענה זו בדבר אבחנה בין עיסקת ניכיון לבין עיסקת הלוואה. ככלל, עסקה של ניכיון שיקים היא במהותה עסקת הלוואה, שכן משמעותה המעשית היא מתן סכום כסף, על ידי המנכה, בתמורה לשיק מעותד בסכום גבוה יותר, כאשר ההפרש בין סכומים אלה – בין אם מכונה "עמלה" ובין אם בדרך אחרת – מגלם את הריבית שמשלם המקבל על הכסף שקיבל.

13.מכאן שעסקת הניכיון הינה הלוואה לכל דבר וענין והינה כפופה לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: "חוק הלוואות חוץ-בנקאיות" או "החוק"). יפים לעניין זה דברי חברי, כב' הש' שלמה פרידלנדר, בבש"א (ת"א) 154821/05 אטינגר דימור מיכל נ' ברק דוד (פורסם בנבו):

"פרשנות תכליתית של המונח 'הלוואה', לעניין תחולתן האפשרית של הגנות צרכניות, עשויה להקיף עסקאות רבות שבהן הנזקק למזומנים פונה לקבלם ממי שהללו מצויים תחת ידיו, תוך שהוא מתחייב לפרוע את הסכום שקיבל, עם תוספות מוסכמות. כאשר מקבל המזומנים מוסר לנותן המזומנים נכס כלשהו, לפירעון או לביטחון – משתלבים בעסקאות כאמור יסודות מתחום הבטוחות, ובמקרים הרלבנטיים – מתחום השטרות, אולם אין הן חדלות, עקב כך, מלשאת אופי של עסקת הלוואה. לפי ניתוח זה, עסקת ניכיון שיקים עשויה להיחשב לעסקת הלוואה, באשר מי שבידיו שקים מעותדים, הנזקק למזומנים, מקבל מזומנים מאחר, תוך שהוא נותן לו, לפירעון או לביטחון, שקים בסכום גבוה יותר ממה שקיבל, באופן שהמותר משקף את הריבית על קרן ההלוואה" (הדגשה לא במקור).

14.כמו כן, נפסק על ידי כב' השופטת רביב, בת.א. 30324/06 (ת"א) פורטל ליסינג והשקעות בע"מ נ' מרקם – סוכנות לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו):