אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צו מניעה קבוע המונע הפעלת גני ילדים בבית משותף בחולון

צו מניעה קבוע המונע הפעלת גני ילדים בבית משותף בחולון

תאריך פרסום : 30/05/2007 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ראשון לציון
3444-05
28/05/2007
בפני השופט:
ד"ר איריס סורוקר

- נגד -
התובע:
ספטון אלונה
עו"ד שובל רן
הנתבע:
1. קכמן שולמית
2. קכמן גל

עו"ד מויאל אלי
פסק-דין

הסכסוך

1.         התובעת עתרה ליתן צו מניעה כנגד הנתבעים, למניעת הפעלה של שני גני ילדים בבית המשותף בו מתגוררות התובעת והנתבעת, ברחוב חנקין 115ב בחולון, ובנוסף להורות על סילוק יד הנתבעים מהרכוש המשותף של הבנין. הנתבעים התגוננו בטענה לפיה מדובר בשני משפחתונים קטנים שאינם מהווים מטרד, וכי הפעלתם נעשתה בהסכמת יתר הדיירים.

2.         מטעם התובעת הצהירה היא עצמה. מטעם הנתבעים הצהירה הנתבעת, מר הררי שבתאי המסייע בידה בניהול המשפחתונים, וכן גב' טאטי ויולט - אחת המטפלות בגנים. המצהירים נחקרו בפני. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

            תשתית ראייתית

3.         הנתבעת הודתה כי היא מקיימת שני משפחתונים בשתי דירות של הבית המשותף:

"כל משפחתון הוא לחוד. שני המשפחתונים הם בשני מבנים שונים. אחת זו דירה שירשתי, דירה שנייה נקנתה עם משכנתא על ידי. החדר עם הפעילות הוא לכיוון הכביש. ש. פרט לחדרים את עושה שימוש בחצרות. ת. כן" (פרוטוקול ע' 25 ש' 2-5; כן ר' ס' 3 לתצהירה; פרוטוקול ע' 19 ש' 3-4).

4.         הנתבעת העידה כי גיל הילדים במשפחתונים נע בין "שנה וחודשיים עד ארבע" שנים (פרוטוקול ע' 20 ש' 12). אשר לכמות הילדים המבקרים בגנים: "[ב]שנה זו יש בגן אחד 18 ילדים ובגן אחר 17 ילדים" (פרוטוקול ע' 19 ש' 10). גב' טאטי, אחת המטפלות בגן, התייחסה אף היא לגילאי הילדים וכמותם, והעידה: "בגן הקטן זה משנה וחצי-שנתיים, שם כל השנים היתה כמות קטנה של ילדים עתה יש 17 ילדים. חלקם הולכים בצהריים - 5 הולכים. הגן השני אנו 18 ילדים, הילדים מגיל שנתיים - שלוש" (פרוטוקול ע' 25 ש' 28-30).

5.         הנתבעת תיארה את סדר היום של הילדים בגן (פרוטוקול ע' 23 ש' 15-18): "הגן נפתח ב - 7:30, שני ילדים באים בשעות הללו, רוב הילדים באים ב - 9:30 יש להם מפגש בוקר אח"כ ארוחת בוקר, משחקים עד שעה 11:00, אח"כ יוצאים החוצה לחצר עד 12:00, הם אוכלים   ב - 12:30 ברבע לאחת הם ישנים. בשלוש הם קמים חלקם, מחציתם הולכים כבר בצהריים, בשעה 15:30 מתחילים לבוא לקחתם עד 16:30. ב - 16:30 אין אף אחד".

6.                  6.                  הנה כי כן, לפנינו שני "משפחתונים", האחד מונה 17 ילדים רכים בני שנה וחצי-שנתיים, והשני מונה 18 ילדים בגילאי שנתיים-שלוש, עד ארבע. הנתבעת הודתה, כי אין בידה היתר לשימוש חורג בדירות המגורים לטובת הפעלה של גני הילדים (פרוטוקול ע' 21 ש' 18-20):

"ביקשנו בקשה לאישור חורג. נכון שעדיין אין לי, זה תהליך שלוקח זמן. יש לי הסכם עם השכנים הסכם בעל פה שהם מאשרים לי את המשפחתונים, כולם שם מיעוטי יכולת ובשכירות, אנו היחידים שמגננים, אנו נמצאים שם הרבה זמן".

7.         גם מר הררי הודה: "נכון שהיום יש שם גן של 18 ילדים. זו הסיבה שהגשנו בקשה לשימוש חורג. הייתי בעיריה ודיברתי עם מח' הנדסה והציעו לנו למי לגשת, בכל הרחוב יש גני ילדים והעיריה לא עושה דבר אלא אם יש אדם שזה ממש מפריע לו... המשפחתון התחיל עם מעט מאוד ילדים, רצינו לעגן זאת חוקית, אם יווצר מצב שכמות הילדים תתרחב, הגשנו בקשה לשימוש חורג, זה תהליך ארוך ומייגע" (פרוטוקול ע' 27 ש' 22-28).

8.         הבקשה לשימוש חורג הוגשה על ידי התובעת רק ביום 2.1.2007 (נספח לתצהיר הנתבעת) --הרבה לאחר פתיחת שנת הלימודים הנוכחית.

            הצורך בהיתר לשימוש חורג

9.         מקום בו מדובר בדירת מגורים, הרי שייעודה הוא מגורים, על פי התוכנית וההיתר החלים על המקרקעין (ר' למשל: ע"פ 326/86 צברי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - אונו, פ"ד    מא(4) 589, 591). שימוש בדירת מגורים שלא למגורים, ובתוך כך לגן ילדים, הוא "חורג". אין צורך לאמר, כי בקשה לשימוש חורג צריכה להיות מוגשת לרשות מראש, בטרם פתיחת גני הילדים, ולא בדיעבד (ר' סעיף 146 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 וכן עפ"א (ת"א) 80026/02 מ"י נ' בני ציון כפר שיתופי אגודה חקלאית בע"מ (לא פורסם), 28.11.2004, ס' 7 לפסק דינה של כב' הש' י' שיצר). אין מקום לפתוח "משפחתון" ולאחר מכן להרחיבו לגן המונה מספר רב של ילדים, מבלי שהתקבל היתר מראש לשימוש חורג.

10.       אין להקל ראש בחשיבות ההיתר לשימוש חורג. הצורך בהיתר מאפשר לרשות להסדיר היבטים ציבוריים שונים הכרוכים בהפעלת גן ילדים בדירת מגורים בבית המשותף, כגון הגיינה ואיכות סביבה. במסגרת בקשה לאישור חורג תיבחן הרשות את "בטיחות הפעוטים, רווחתם... וזאת מבלי לפגוע פגיעה של ממש בשכנים" (ע"פ (נצ') 846/01 הרצל ואח' נ' הועדה לתכנון ובניה, תק-מח 2002(2), 21934). כך גם תוכל הרשות ליתן הנחיות ולהטיל מגבלות בכל הקשור למספר הפעוטים המבקרים בגן, שעות הפעילות בגן, שעות יציאה לחצר, דרכי גישה וחניה, בטיחות, מקלטים וכיבוי אש, וכיוצא באלה עניינים הקשורים לפעילות הגן (ר' למשל החלטות ועדת הערר המחוזית במשרד הפנים (מאגר "נבו" - www.nevo.co.il: ערר (מרכז) 238/00 כהנא נ' ועדה מקומית לתו"ב "רחובות", 22.10.2000; ערר (מרכז) 233/01 יהודה ובתיה גרוס נ' ועדה מקומית לתו"ב ראשל"צ, 22.8.2001; ערר (מרכז) 127/02 רן עמית ויפעת נ' ועדה מקומית לתו"ב כ"ס, 31.7.2002; ערר (מרכז) 519/03 בשן נ' הועדה המקומית לתו"ב מרכז, 7.12.2003; ערר (מרכז) 12/05 עטיה יוסף ואיריס נ' הוועדה המקומית לתו"ב נתניה, 5.4.2005).

11.        כמובן, מקום בו מדובר ב"משפחתונים" לגיל הרך, קיים אינטרס ציבורי בעצם קיומם בתוך שכונות מגורים, לרווחת ההורים וילדיהם (ר', למשל: עת"מ (תל-אביב-יפו) 14/98 אוסקר ואח' נ' לוריא סיגל ואח', תק-מח 1998(2), 29828). על כן מקובל, כי משפחתון קטן, המונה מספר קטן של ילדים, יחשב למעין "משפחה ברוכת ילדים" ולא יזקק להיתר לשימוש חורג (ר', למשל: ע"פ (נצרת) 846/01 הרצל משה ואח' נ' הועדה לתכנון ובניה, תק-מח 2002(2), 21934). ואולם במקרה שלפנינו אין מדובר במשפחתון קטן כלל ועיקר, כי אם בשני גני ילדים המנוהלים באותו בנין, ואשר כל אחד מהם מכיל כמות גדולה למדי של ילדים -- 17 ילדים באחד, ו- 18 ילדים באחר. אין זה המקרה שבו יש מקום לפטור מלכתחילה מן הצורך בהיתר לשימוש חורג.

12.        כאן המקום לציין, כי הנתבעת כבר הואשמה - והורשעה - בעבירה של שימוש במקרקעין בחריגה מהיתר או תוכנית (סעיפים 145 ו- 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965), וכן בעבירה של אי קיום צו בית משפט (סעיף 210 לחוק התו"ב), בכך שבשנת 2001 השתמשה באחת מן הדירות נשוא הדיון דנא לצורך גן ילדים, וזאת מבלי שניתן היתר לשינוי ייעוד הדירה. ההרשעה כללה גם הפרת צו הפסקת שימוש שיפוטי (ר' הכרעת דין מיום 12.12.2005 בת.פ. 257/05 (חולון), כב' הש' ר' צוק). הנתבעת אישרה, כי מדובר באחת הדירות נשוא ההליך דנא (פרוטוקול ע' 21 ש' 10-14). לטענתה, לאחר ההרשעה סגרה את הגן, אך מאוחר יותר פתחה אותו שוב כמשפחתון. לדבריה "משפחתון, הסבירו לי בעיריה, לא צריך אישור עד 10 ילדים" (שם בש' 16). ואולם, הנתבעת הרי הודתה כי אין היא מפעילה "משפחתון עד 10 ילדים", אלא שני גנים באותו בית משותף, אשר מבקרים בהם 35 ילדים.

13.        למרבה הצער, מתברר כי הנתבעת עשתה ועושה דין לעצמה בכל הקשור לניהול גני הילדים בבית המשותף. לא רק שהורשעה בעבר בפלילים בגין אותו ענין ממש, אלא שגם בגדרו של הליך זה הובהר לה הצורך בהיתר לשימוש חורג. בהחלטה מיום 10.7.2006 (בש"א 2462/06), קיבל בית המשפט את בקשת התובעת, והורה על צו מניעה זמני המגביל את הנתבעת בהפעלת משפחתון בדירת המגורים באופן שלא ימנה יותר מאשר 10 ילדים, וזאת החל משנת הלימודים המתחילה בספטמבר 2006. הנתבעת לא שעתה לצו הזמני, בטענה כי התובעת לא הפקידה את הפיקדון הנדרש (ר' דיונים והחלטות מיום 15.10.2006 ומיום 17.1.2007; ר' גם דיון מקדמי מיום 22.12.2005). אף אם מן הבחינה הטכנית הנתבעת לא "הפרה" צו שיפוטי, הרי שיש טעם לפגם בכך שהתובעת המשיכה, במודע, להפעיל את גני הילדים ללא היתר לשימוש חורג.

14.        במאמר מוסגר אוסיף, כי אין לשלול אפשרות לפיה חל במקרה הנדון גם חוק פיקוח על  בתי ספר, תשכ"ט-1969. חוק זה מטיל על מי שמפעיל גן ילדים את החובה לקבל רישיון מטעם משרד החינוך והתרבות. החוק חל "על בית ספר שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים ושבו ניתן חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על-יסודי, חינוך על-תיכוני, או חינוך אומנותי" (ס' 2 לחוק). המונח "בית ספר" כולל גם "גן ילדים", והמונח "חינוך גן ילדים" מוגדר בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949 כ"חינוך הניתן בגן-ילדים, לרבות גן במעון ילדים, לילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל" (ר' ס' 1 לחוק זה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ