פסק דין
בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת באירוע של תאונת דרכים אשר התרחשה בצומת הרחובות יהודה הלוי החשמונאים בתל אביב ביום 3/11/08 .
לגרסת התובעת התאונה התרחשה עת בתה שיר צור ,נהגה את רכבה מצפון לדרום מרחוב אבן גבירול ,הגיעה לצומת הרחובות אבן גבירול עם מרמורק, התקדמה ונכנסה לרחוב יהודה הלוי עברה צומת ראשון בירוק, והתקדמה לעבר הצומת הבא . בצומת הבא גם כן האור ברמזור כיוון נסיעתה היה ירוק ועל כן החלה חוצה את הצומת בחסות האור הירוק.
תוך כדי חציית הצומת כאמור , נכנס לצומת מצד ימין שלה הנתבע 1 כשהוא נוהג במונית שלו ונכנס לצומת לטענת התובעת באור אדום. שני כלי הרכב התנגשו כאשר חזית רכבה של התובעת פוגעת בדופן שמאל ברכב הנתבע 1 . התובעת מטילה על הנתבע 1 את האחריות לתאונה בכך שנכנס לצומת על אף קיומו של אור אדום ברמזור אשר לפניו.
הנתבעים טוענים כי אין הדבר כך וכי למעשה הנתבע הוא אשר נכנס לצומת והחל לחצות אותו בחסות האור הירוק ואילו נהגת רכב התובעת היא זו אשר נכנסה לצומת באור אדום ומטילים עליה את האחריות לתאונה .
מטעם התובעת העידה הנהגת ברכבה בתה שיר צור , וגם נוסעת שהייתה לידה גב' שני הראל .
עדת התביעה 1 העידה לפני ונחקרה בחקירה נגדית על עדותה . היא מוסרת כי נהגה ברכב של אמה פזית צור ,באה מאבן גבירול , ורצתה להמשיך ישר לכיוון יהודה הלוי, הגיעה לצומת של יהודה הלוי החשמונאים, ולפני הצומת בדקה שהרמזור ירוק, ונכנסה לצומת במהירות של 50 קמ"ש .
עדותה של עת התביעה 1 , עשתה עלי רושם טוב, היא היתה נחרצת בדבריה, ולא ניכרו בה סימני היסוס או חוסר בטחון .
עדותה של עדת התביעה 1 , נתמכה גם בעדותה של הגב' שני הראל , אשר מוסרת בעדותה , שנשמעה בישיבה נדחית אחרת , כי היא ושני נסעו מרחוב אבן גבירול , שהתחלף עם בן יהודה נסעו בצד הימני של הכביש , המשיכו ישר והיה ירוק ברמזור שלפניהן ובצומת יהודה הלוי החשמונאים באו להמשיך ישר ומונית שבאה מצד ימין חסמה את הדרך והן נתקלו בה .
באמירה " מונית חסמה את הדרך ונתקלנו בה " הינה אמירה ספונטאנית ומתיישבת היטב עם מוקדי הנזק בשני הרכבים שכן אכן המונית נכנסה לצומת מעט לפני רכב התובעת, כך נוצרה ההתנגשות כאשר חזית רכב התובעת פוגעת בדופן שמאל ברכב הנתבע . מבחינת מי שיושב ברכב התובעת אכן המונית חסמה לרכב התובעת את הדרך.
שתי העדות וכל אחת מהן לחוד עשו עלי רושם מהימן ואמין .
לעומת זאת הנתבע מעיד בפני כי הוא נהג את המונית בשדרות רוטשילד לכיוון צפון ופנה ימינה לרחוב החשמונאים, נסע במהירות רגילה של 30-40 קמ"ש, וכי היה לו רמזור ירוק ביהודה הלוי, נסע נסיעה רציפה , והיה לו אור ירוק בצומת, ואיך שהגיע לצומת רכב שבא ביהודה הלוי נסע באדום ופגע בו . הנתבע אף מצא לנכון לציין כי הוא צעק לנוסעים " שהיא נסעה באדום" .
הנתבע אף ציין בפני כי למי שנוסע ברחוב החשמונאים ממערב למזרח בכיוון נסיעתו יש לו גל ירוק , שמשמעו שכל אימת שהנוהג מגיע לצומת , נדלק בפני אור ירוק.
החלטתי להעדיף את גרסתן של שתי עדות התביעה ולדחות את גרסתו של הנתבע 1.
ראשית, עדותן של שתי העדות מטעם התביעה עשתה רושם אמין ומהימן, ולא נתגלו בהן כל סתירה או היסוס או אי דיוק.
שנית, הנתבע נשמע מבולבל, ולא ידע למסור אם עדת התביעה הגיעה לצומת מדרום לצפון או מצפון לדרום, ולא ידע את ימינו משמאלו , תרתי משמע.
שלישית, הנתבע טען כי במונית עימו היו שלושה נוסעים, ולא הצליח להביא עד אחד שיתמוך בגרסה שלו .
רביעית וזה העיקר , הנתבע אומר כי בכיוון הנסיעה שלו בחשמונאים ממערב למזרח יש גל ירוק , וככל הנראה הוא הסתמך על קיומו של גל ירוק , והמשיך בנסיעה מתוך מחשבה כי ברמזור יהיה אור ירוק. אך כאן בדיוק כשל הנתבע . אחד- משום שהוא פנה ימינה בצומת שדרות רוטשילד החשמונאים אל רחוב החשמונאים . בין הצומת בו פנה ימינה לצומת בו אירעה התאונה לא היה כל צומת נוסף. כך שאין מבחינתו לדבר על "גל ירוק" אין גל ירוק כי הוא לא עבר כל צומת נוסף בין הצומת בו פנה ימינה לצומת התאונה. ושניים- אם הוא פנה בצומת החשמונאים שדרות רוטשילד ימינה בירוק , אז ברור כי הרמזור המסדיר את התנועה ברחוב החשמונאים ישר ממערב למזרח באותו צומת היה אדום . זאת אומרת הרמזור המשתתף בסידור של גל ירוק , היה למעשה אדום. ומקום שיש גל ירוק , כאשר רמזור אחד ממנו אדום, אזי ההיגיון אומר כי גם יהיה גל אדום ביתר הרמזורים . כאשר הנתבע הגיע לצומת בו אירעה התאונה , ובצומת לפניו בו פנה הוא ימינה היה אדום, אזי אין ספק כי גם בצומת בו אירעה התאונה היה אור אדום בפני הנתבע .
מכל אלה אני מקבל את גרסת התביעה ודוחה את גרסת ההגנה , וקובע כי התאונה אירעה עקב כך שהנתבע 1 נכנס לצומת והחל לחצות אותו כשאין בפניו אור ירוק מלא .
מנגד אין להתעלם מן העובדה כי המונית נכנסה לצומת לפני רכב התובעת, ויעיד על כך מיקום הנזק בשני הרכבים. חזית רכב התובעת בדופן שמאל רכב הנתבע . עם מעט תשומת לב , יכלה עדת התביעה או למנוע את התאונה או לכל הפחות להפחית מעוצמת תוצאותיה .