צור נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה בתאריך 29/5/10 לתקופה של 30 יום.

עפ"י כתב האישום, בתאריך 29/5/10 נהג המבקש כשהוא שיכור.

בבדיקה שנערכה למבקש באמצעות מכשיר "הינשוף" נמצאה כמות אלכוהול של 330 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.

ב"כ המבקש טוען כי לא קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, שכן קיים ספק ביחס למכשיר נוכח פסק הדין בעניין עוזרי ועל רקע דו"ח המאפיינים שאינו מצביע על מצב של שכרות. עוד טוען ב"כ המבקש כי המבקש אינו מהוה סכנה לציבור שכן עברו התעבורתי אינו מכביד. ב"כ המבקש היפנה לפסיקה.

ב"כ המשיבה הגיש את תיק החקירה וטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום. לדידו, מסוכנות המבקש נלמדת מחומרת העבירה ומעברו התעבורתי של המבקש.

לאחר עיון בתיק החקירה הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש בכתב האישום, אולם עוצמת הראיות נמוכה.

חומר הראיות מתבסס על בדיקת הינשוף המצביעה על 330 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

בדיקת המאפיינים תקינה ומקימה ספק ביחס לממצאי המכשיר.

יתרה מזו, במסגרת פסק הדין שניתן ע"י בית המשפט לתעבורה בירושלים בעניין עוזרי (ת-11893/07), הועמד רף האכיפה הנסמך על בדיקת "הינשוף" על 400 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. פסק דין עוזרי, הגם שבשלב זה איננו פסק דין חלוט, מהווה כרסום בראיות ומחדד את הספק ביחס לממצאי המכשיר.

עברו של המבקש אינו מכביד ואינו מעיד על מי שנהיגתו מהווה סיכון לציבור: למבקש רישיון נהיגה משנת 2001 ומאז צבר לחובתו שלוש עבירות קנס, שהאחרונה מביניהן בוצעה בשנת 2008.

עברו התעבורתי של המבקש ועוצמת הראיות בתיק זה, משקפים אירוע חריג ולא דרך נהיגה מסוכנת בשגרה, ולכן שוכנעתי כי אין בביטול הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש כדי להוות סכנה לשלום המשתמשים בדרך.

משכך, אני מורה על ביטול הפסילה המנהלית והשבת רישיון הנהיגה למבקש לאלתר.

לנוחות משטרת ישראל מס' הדו"ח נשוא הבקשה הנו: 10200898400.

ניתנה היום, כ"ה סיון תש"ע, 07 יוני 2010, בהעדר הצדדים.