אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צורף ואח' נ' אוניברסיטת בן גוריון

צורף ואח' נ' אוניברסיטת בן גוריון

תאריך פרסום : 31/10/2011 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
20078-07-11
27/10/2011
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
התובע:
1. רן צורף
2. נגה רותם
3. נעמי מרק
4. סבסטיאן בן דניאל
5. האגודה לזכויות האזרח בישראל

הנתבע:
אוניברסיטת בן גוריון
פסק-דין

פסק דין

המבקשים בהמרצת פתיחה זו, סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, והאגודה לזכויות האזרח, תוקפים את החלטות המשיבה למנוע מהמבקשים 1-4 חלוקת עלונים מסוימים ותליית כרזות בשטח הקמפוס.

הם טוענים, כי מדובר בפגיעה שלא כדין, ובלתי מידתית, בחופש הביטוי הפוליטי של ציבור הסטודנטים בתחומי האוניברסיטה, ועל כן דין ההחלטות המונעות פרסומים אלה – להיבטל.

מדובר בכרזות ובעלונים (להלן: "הפרסומים"), ובהם צילומים של אישי ציבור, השר א. ליברמן, וראש הממשלה ב. נתניהו, בהקשר המכוון את הצופה והמעיין לייחס לאישי הציבור הללו השקפות המזוהות עם התנועה הפשיסטית והאידיאולוגיה שלה. כך, למשל, הכרזות הן על רקע של צבע אדום, כאשר דמות איש הציבור במרכז הכרזה, מאחורי הצילום וברקע הדמות המצולמת סימון גדול, בצבע שחור, של האות "X", ומאחורי הצילום - צללית של יד המסמנת את סמל הניצחון "V", והכיתוב לצד זה, בתחתית הכרזה, הינו "סולידריות נגד הפשיזם".

הועלתה טענה, כי אפשר שהאות "X", בצבע שחור מודגש, מאחורי הצילומים, מרמזת על קשר אפשרי לסמל הנאצי – צלב הקרס, אולם, לצורך הדיון שלפנינו, ניתן לקבוע, כי זו סברה מרחיקת לכת ולא נכונה. דומה, שכל אדם סביר יפרש האלמנט הזה כפי משמעותו המקובלת – המחשה של שלילה ואיסור, כלומר, חלק אינטגרלי של המסר המבוטא בכרזות – עצירה ומניעה של מגמות פשיסטיות, כפי תפיסת העולם של מפרסמי החומר.

מכאן, ולצורך הדיון, ניתן לקבוע, שהמבקשים חפצים להעביר, אמנם, מסר של זיהוי אישי הציבור הללו עם תפיסת עולם פשיסטית, אך לא מעבר לכך, ואין מדובר ברמיזה לכיוון זיהויים עם הנאציזם, חלילה.

מקבלי ההחלטות מצד המשיבה (להלן גם: "המוסד"), באמצעות דיקאן הסטודנטים, פרופ' יעקב אפק, מנמקים את הסירוב לאפשר הצגת הפרסומים הללו בכך, שמדובר בהחלטה סבירה ומידתית, המאזנת כראוי בין החובה לכבד את חופש הביטוי והבעת הדעות הפוליטיות, ולבין החובה למנוע הוצאת לשון הרע, ביזוי והשפלת אישי ציבור, והזכות העומדת למוסד לקבוע מה ייעשה בקניינו ובחצריו, ובשים לב לנזקים אפשריים העלולים להיגרם, לרבות חשיפה לתביעה אפשרית מצד הנפגעים, ולנזק תדמיתי כתוצאה מזיהוי המוסד עם המסרים הגלומים בפרסום.

החלטתו של דיקאן הסטודנטים, שלא לאשר הפצת הפרסומים, אושרה ע"י וועדת הערעורים, תוך קביעה, שהצגת הדמויות כפשיסטיות, יש בה להשפיל הדמות בעיני הבריות, או לעשותה מטרה לשנאה, בוז או לעג, דבר שאין לתת לו יד.

המבקשים, מנגד, סבורים כי מדובר ב"סתימת פיות", שאינה מתיישבת עם חובת המוסד לכבד את עקרונות חופש הביטוי והדיעה, וכי ההחלטה אינה עומדת באמות המידה שקבעה הפסיקה, במקרים דומים, וכי מדובר בהתבטאויות שהן אמנם ביקורתיות, אך נוגעות לליבו של השיח הציבורי בישראל, ואין וודאות קרובה לפגיעה קשה וממשית בערך או באינטרס מוגן, אשר תצדיק צנזורה, כפי שנעשה.

האוניברסיטה, המשיבה, הינה גוף "דואלי", דו-מהותי, יצור כלאיים בעל סממנים ציבוריים ופרטיים כאחד, ובתור שכזה, חלים עליו דיני המשפט הציבורי, בגבולות מסוימים, לצד דיני המשפט הפרטי.

כך, למשל, וכפי שרלוונטי לענייננו, הגם שהסטודנטים משלמים שכר לימוד למוסד, ובינם לבינו קיימת התקשרות חוזית, הנשלטת, בעיקרה, ע"י המשפט הפרטי, הרי, זכויות הסטודנטים ומעמדם אל מול המוסד, אינן נגזרות כל כולן מהמערך ההסכמי, אלא מוסדרות בחקיקה, ואף חקיקה ראשית, חוק זכויות הסטודנט, תשס"ז - 2007, שהסדריו הקוגנטיים גוברים, במקרה של התנגשות, על תקנונו של המוסד, על הנחיות הפנים והכללים שלפיהם הוא פועל, ובוודאי על מגבלות חוזיות שהוא מעגן בהתקשרויות עם תלמידים (ראה למשל: ה"פ (ב"ש) 2085/07 דויטשר עמית נ' אוניברסיטת בן גוריון, פורסם באתר נבו).

הגדרתה של המשיבה כגוף דו-מהותי, ציבורי ופרטי כאחד, אינה במחלוקת בין הצדדים, והאופי הדואלי של בחינת השיקולים שמאחורי החלטת "הצנזורה", משליך, משמעותית, גם על התוצאה.

עוד חשוב להקדים ולהדגיש, כי ההליך הנוכחי אינו במסגרת של דיון בתביעה לפי החוק לאיסור לשון הרע, או דומיו, וכי הנפגעים הפוטנציאליים הישירים מהפרסום, אף אינם צדדים למשפט, וכל שנבחן, הוא שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות, שאסרו על הפרסום, והאם דין ההחלטות הללו להיבטל או להיות מקוימות, מהיבט התאימות להוראות הדין וההלכה הפסוקה הישימים. מכאן – ככל שיש, בכלל, מקום להיזקק לשאלה אם הפרסום עלול להוות הוצאת לשון הרע, בניגוד לחוק הנ"ל, הרי, קביעה לנדון תהא לכאורית בלבד, ולצורך המצומצם והבלבדי של בדיקת האיזונים והשיקולים שנעשו ע"י המוסד האקדמי.

משום כך, ובהיעדר צורך והצדק להיכנס לניתוח מעמיק של הגדרת ערכי הפשיזם, ונפקות יצירת ההקשר בין איש ציבור ישראלי לבין מי שדוגל בתפיסת עולם פוליטית כזו, ניתן להסתפק בקביעה, שכנדמה אף אינה במחלוקת בין הצדדים כאן, שאין מדובר במקרה קיצון, שבו כל בר דעת, אף מבלי להיזקק להכרעה שיפוטית, יאמר, שמדובר באמירה בלתי חוקית בעליל. מאידך גיסא, גם ברור, שבמסגרת השיח הציבורי בישראל, מי שמזוהה עם הפשיזם יכול שיהיה נתון לביקורת קשה ואף לתיעוב וסלידה מצד רבים.

כאשר דיקאן הסטודנטים, או גופי האוניברסיטה האחרים, נזקקים להחליט בדבר אישור או פסילת פרסום, כגון זה נשוא דיוננו, נקודת המוצא שבפניהם, הינה, הוראות חוק זכויות הסטודנט, וכן התקנות והנהלים שגיבש המוסד לעצמו. סעיף 5 לחוק הנ"ל, מעגן את חופש הביטוי של סטודנטים, אך נאמר, כי אין בכך להגביל את סמכותו של מוסד להסדיר את אופן הבעת הדעות, העמדות או ההשקפות לצורך שמירה על מהלך הלימודים התקין. סעיף 6, שעניינו חופש ההתארגנות של סטודנטים, קובע את החופש של סטודנט "להתארגן ולהפגין בכל תחום ונושא", הגם שהדבר ייעשה "לפי הכללים הקבועים בעניין זה בתקנון המוסד". עפ"י סעיף 7 של החוק, הזכויות הללו לחופש ביטוי להפגנה, הן כאלה שאסור למוסד למנוע את מימושן.

נוהלי האוניברסיטה, אף הם מעגנים את כיבוד עקרון חופש הביטוי של הסטודנטים, ומתירים פעילות ציבורית ופוליטית בקמפוס, אך בגבולות ובמגבלות המעוגנים בתקנון האקדמי ("תקנות לפעילות ציבורית ופוליטית באוניברסיטת בן גוריון", וכן "נוהל אישור הפגנות ואסיפות בקמפוס"). הרלוונטי לענייננו, הן הגבלות, שלפיהן פעילות ציבורית ופוליטית בקמפוס לא תעמוד בסתירה למטרות האוניברסיטה ולעקרונותיה, ושלא תהיה בפעולה עבירה על חוקי המדינה, או הפרעה לפעילות הסדירה באוניברסיטה, וכן הובהר (סעיף א' לתקנות הפעילות הציבורית הנ"ל) ש"האוניברסיטה לא תסבול פעילות אלימה או קריאה לאלימות והיא תאסור על כל פעילות המנוגדת לחוקי המדינה או שיש בה הסתה לעבור על חוקי המדינה".

כידוע, גם חירויות היסוד, ובכללן חופש הביטוי והבעת הדיעה, אינן אבסולוטיות, ויש לאזנן עם אינטרסים נוספים, שאף ההגנה עליהן, נתפסת כחשובה וחיונית להתנהלות חברתית תקינה. בהתנגשות בין חופש הביטוי לערכים מוגנים אחרים, ייבחן ההקשר הספציפי, ותועלה השאלה, האם במקרה הנדון הפגיעה בערך מוגן אחר, תהא ברמת וודאות גבוהה, ותביא לפגיעה קשה וממשית באותו ערך. הדרישה, בדרך כלל, לקיום וודאות קרובה לפגיעה חמורה, אשר כזו, נובעת מהחשיבות העליונה שמייחסים לזכויות היסוד ולחירויות הפרט, שמא, אלה יפגעו ויצומצמו בגין שיקולים שאינם מצדיקים זאת ואינם מידתיים.

כפי שהובהר, במקרה שלפנינו, נדרשת בחינה של שיקולי מקבלי ההחלטה אצל המשיבה, והכרעה בשאלה האם האיזון בין האינטרסים השונים, נעשה נכונה, והאם ההחלטה לפסול הפרסומים היתה מידתית ובגדר מתחם הסבירות שבתוכו מקבלי החלטות ברשות ציבורית יכולים לפעול מבלי שההחלטה תפסל ע"י בית המשפט.

ברור, שלו נבחנו השיקולים במישור ה"פרטי" שבו פועלת האוניברסיטה, ותוך נטרול היותה גם, ובנוסף, מעין רשות ציבורית, אזי, גדר ההתערבות, אם בכלל, היה קטן ביותר. נדמה , שאין להלום מצב בו בית משפט יכפה על בעלים של חצרים, ואף של מוסד לימודי פרטי, תליית כרזות כלשהן, כאשר אין הוא חפץ בכך, ובפרט כאשר סבור הוא שפעולה זו יכולה לחשוף אותו לסיכון משפטי או תדמיתי.

הנימוקים שנתנה המשיבה ל"צנזורה" במקרה הנדון, משתרעים הן על הפן הציבורי של פעילותה, והן על הפן הקנייני - פרטי, שבאופיו של המוסד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ