צורי נ' אגד תעבורה בע"מ ואח'

פסק דין

התביעה שלפני הינה לתשלום נזקי רכבו של התובע בסך 30,461 ₪, בגין תאונת דרכים שארעה ביום 15/2/12 בשעה 15:30 לערך, ברחוב הרצל באשקלון, אשר במהלכה, פגע רכב הנתבעת 1, אשר הינו אוטובוס, ברכבו של התובע.

התובע טען בכתב תביעתו המתוקן, שכתוצאה מהתאונה נגרמו לו נזקים כדלקמן: נזק בהתאם לדו"ח שמאי אשר צורף, בסך 24,186 ₪, ירידת ערך בסך 5,175 ₪, וסה"כ, נזק רכוש בסך 29,361 ₪.

גרסאות הצדדים בנוגע לאופן התרחשות התאונה חלוקות, ולמחלוקת ביניהם באשר לנסיבות התאונה ישנה חשיבות, בשאלה מי נושא בנזק שנגרם לרכב התובע.

יוער כי במועד התאונה, התובע, אשר הינו בעל הרכב, לא היה נוכח בתאונה, ומי שנהג ברכב היה מר חסן אלירן (להלן: "נהג רכב התובע").

בעוד שלפי גרסת הנהג ברכב התובע, הוא עצר את הרכב במפרץ בעודו ממונע, יצא מהרכב וכשחזר לרכב סגר הדלת, אך נותר מרווח קטן בין 15-20 סמ', או אז, לטענתו, האוטובוס פגע בדלת הנהג תוך נסיעתו, הרי שלטענת הנתבעת, רכב התובע עמד בסימון "אדום-לבן", נהג הנתבעת הבחין ברכב, נסע לעברו באיטיות, ולפתע נפתחה דלת הנהג והאוטובוס, פגע עם קצהו הימני בדלת הנהג ובלם.

נסיבות התאונה:

במחלוקת לגבי נסיבות התאונה, העידו שני הנהגים המעורבים בתאונה.

על פי טענת נהג רכב התובע:

"חברי התחתן, ביקשתי מצורי את הרכב, לקחתיו לסלון דימיטרי , כביש עם 2 נתיבים , נתיב 1 לכל כיוון, כשיש חניות בצידי הכביש. הייתי בעמידה במפרץ, וחניתי הרכב היה מונע, החתן ירד לקרוא לכלה, כשהוא יצא ירדתי לעזור לו, חזרתי לרכב סגרתי הדלת נשאר מרווח קטן בין 15-20 סמ', היא לא נסגרה עד הסוף, ראיתי את האוטובוס מהסיבוב ובקצה של האוטובוס נכנס בדלת של הנהג, והתעקמה לכנף השמאלית" ( עמ' 4, שו' 25-29 לפרוטוקול).

בחקירתו הנגדית, כאשר נשאל האם המדרכה הייתה עם סימון של "אדום-לבן" השיב נהג רכב התובע: "לא, לא זוכר צבע. מאחורי ולפניי היו עוד רכבים". וכנשאל כמה זמן הדלת הייתה פתוחה, השיב: "היא הייתה סגורה לא עד הסוף 2-5 דקות".

כמו כן, בחקירתו הנגדית השיב כי החתן ראה את התאונה, אך טען כי לא הגיע להעיד בבית המשפט על נסיבות התאונה, הואיל ולא נתבקש להביאו (עמ' 5, שו' 7-8 לפרוטוקול).

יודגש כי, בכתב התביעה (הן המקורי והן זה המתוקן) לא בא זכר לגרסת נהג רכב התובע, כפי שהעיד עליה זה האחרון במסגרת הדיון בפניי מיום 23/2/14. ויתרה מכך, במסגרת כתב התביעה נטען כי התובע הוא זה שנהג ברכב בשעת התאונה, ולא נאמר דבר אודות מר חסן אלירן.

לטענת הנתבעת, אכן התרחשה התאונה במועד הנטען, כאשר מעדות נהג רכב הנתבעת, עולה:

"בסביבות 15.00 הייתי בקו 4, מכיוון עתיקות לארז, בקטע בין קניון חוצות לדאר במדרחוב, הגעתי לקטע הסיבוב, יש בכביש 1 נתיב לכל כיוון, חונים בצד רכבים, אסור להחנות שם, כי יש אדום לבן אך תמיד חונים שם, זה מפריע לנסיעה , יש באמצע פס לבן אך הכביש די רחב וניתן לנסוע בלי לעלות על הפס לבן. זהיתי אאודי שחור, היו לו קישוטים, החלתי לעברו בנסיעה איטית , ברגע שהגעתי לחצי הרכב האודי, נפתחה הדלת של הנהג ונתקעתי עם קצה האוטובוס הימני בדלת שמאלית שלו ואז בלמתי. היה סדק אצלי בפינה ימנית קדמית, הוא נפגע בקצה הדלת השמאלית. אם הדלת היתה פתוחה הייתי עוצר, הוא פתח בדיוק כשהגעתי לקצה הדלת. הנהג התחיל לצעוק עליי, אמרתי לו שלא היתה אפשרות למנוע זאת, בלמתי מייד יכולתי לגרום נזק גדול יותר" (עמ' 6, שו' 13-20).

עיון בתמונות הנזקים שנגרמו לרכב התובע, מלמד כי רכב התובע נפגע בסף הדלת השמאלית של הנהג, ולא בצדה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בתמונות הרכב הנפגע, שמעתי את עדויות הנהגים, ובהסתמך על שחזור התאונה שנעשה בפני באמצעות דגמי מכוניות, הגעתי למסקנה כי אני מעדיפה את גרסת נהג רכב הנתבעת על פני גרסת נהג רכב התובע, בכל הנוגע לטענתו כי כאשר הגיע נהג רכב הנתבעת, סמוך לרכב התובע, נפתעה הדלת הקדמית שמאלית (דלת הנהג) בפתאומיות. אני דוחה את טענת נהג רכב התובע, כי דלת הרכב הייתה "סגורה לא עד הסוף" במרווח בין 15-20 סמ' במשך 2-5 דק' וכי רכב הנתבעת פגע בו, בעת שדלתו היתה פתוחה במרווח המצויין לעיל.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי רכב התובע, עמד ברחוב הרצל עוד לפני שרכב הנתבעת נסע ברחוב. אך בעוד לטענת נהג רכב התובע, רכבו עצר בשולי הכביש והדלת נותרה במשך מספר דקות כשהיא "לא סגורה עד הסוף", טען נהג רכב הנתבעת, כי הדלת נפתחה בפתאומיות.

טענת נהג רכב התובע אשר נטענה בפני לראשונה במועד הדיון, בעניין השארת דלת הרכב "לא סגורה עד הסוף" במשך מס' דקות, אינה מסתברת בעיניי. איני מוצאת שום סיבה סבירה שדלת הרכב תיוותר פתוחה, אפילו חלקית, כאשר הנהג ישוב ברכב כשהוא ממנוע, וזאת בעיקר כאשר מדובר בעצירה בכביש דו-סיטרי אשר בו נתיב אחד לכל כיוון. לא זו אף זו, אף אם הייתי מקבלת את גרסת נהג רכב התובע לפיה הדלת נשארה פתוחה "חלקית" למשך מספר דקות הרי שבמצב דברים זה, האחריות רובצת לפתחו של נהג רכב התובע, בעיקר בשים לב לסוג הכביש בו עמד הרכב, כפי שפורט כאמור.