צוקר נ' פיינטוך ואח' . ברכב נהגה אשתו רחל, שהעידה בבית המשפט.

פסק דין

מדובר בשני תיקים מאוחדים שעניינם נזקי רכוש לרכב בתאונת שרשרת שבה היו מעורבים שלושה רכבים. הרכב הראשון בשיירה היה הרכב של מר צוקר ראובן, התובע בת"ק 6902-07-08 צוקר נ' פיינטוך ואח'. ברכב נהגה אשתו רחל, שהעידה בבית המשפט.

ניתוח העדויות מצביע על כי רכבם של משפחת צוקר נפגע מאחור. אינני נותן אמון בעדות כזו או אחרת שהתייחסה לבלימה "סתם" של הגב' רחל צוקר, ואין לייחס לה, כמי שנפגעה מאחור, כל רשלנות תורמת. המשמעות הינה שדין תביעתה להתקבל.

אני פוסק לה בתביעת ההפסדים אותה הגישה, ולאחר שהפעילה את הפוליסה שלה, את הסכומים הבאים:

הפסד פרמיה, 577 ₪.

השתתפות עצמית לנזק, 1,072 ₪.

הוצאות משפט, כולל אגרה וטרחה, סך של 500 ₪ (לא מצאתי הצדקה לפסיקה של סכום גבוה יותר בראש נזק זה).

השאלה היא מיהו הגורם שצרי לשאת בנזקיה של משפחת צוקר. הוגשה תביעה נוספת (ת"ק 2395-11-08 פיינטוק נ' שוקרון ואח'). הרכב של משפחת פיינטוק היה הרכב השני בשיירה. הרכב השלישי היה נהוג ע"י גב' כהן מיה, ובבעלות שוקרון מאיר (הנתבעים בתיק הנ"ל), אשר בוטחו על ידי "אליהו חברה לביטוח" בע"מ (נתבעת מס' 3).

ניתוח עדויות הצדדים בפרוטוקול ישיבת בית המשפט מיום 24.11.2009, אשר נרשם בכתב יד עקב שביתת הקלדניות, מעלה כי הגב' פיינטוק טוענת שלא היה מגע בין רכבה לבין רכב התובע צוקר, וכי הרכב הנהוג ע"י כהן פגע בה מאחור פגיעה חזקה והדף אותה אל עבר רכבו של צוקר.

בניגוד לגרסה זו טוענת הגב' כהן, כי היא נכנסה לתוך תאונה קיימת במהירות של 60 קמ"ש והעד מטעמה, אחיה שוקרון שישב לצידה, תמך בטענתה ואף ייחס לה מהירות גבוהה יותר של נסיעה, 70 קמ"ש.

גב' צוקר, שהיא עדה חסרת אינטרס, ונתתי אמון בעדותה, העידה הלכה למעשה, שהייתה פגיעה של הגב' פיינטוק ברכבה, אם כי היה מדובר בפגיעה חלשה יחסית (ייתכן שאף תוך כדי גלישה, בהתייחס לעדות גב' פיינטוק) ואחר כך היתה פגיעה קשה הרבה יותר, עקב כניסת הגב' כהן ברכבה של גב' פיינטוק. משכך, אני פוסק כי אכן הגב' כהן נכנסה לתוך תאונה קיימת, אך את עיקר הנזק עקב מהירות נסיעתה (60-70 קמ"ש) היא עצמה גרמה, ולכן עיקר האחריות נופל לפתחה.

אני סבור שיש לחלק את הנזקים באופן שהגב' פיינטוק (שהיה לה ביטוח, אך משום מה חברת הביטוח לא ליוותה אותה בתיק זה) תישא ב-20% מהנזק של משפחת צוקר בלבד וב-80% יישאו הגב' כהן ו"אליהו חברה לביטוח" בע"מ, המבטחת שלה.

מדובר בחיובים נפרדים ושונים שישולמו על ידי הצדדים למשפחת צוקר בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לעניין תביעת משפחת פיינטוק, גם זו תביעת הפסדים והיא מחולקת לשני חלקים: האחד, התביעה הנוגעת לחלק הקדמי, ולאחר שחברת אליהו שילמה את החלק האחורי וסירבה לשלם את החלק הקדמי, ולעניין ירידת ערך שלא שולמה במלואה בתאונה זו.

לעניין ירידת ערך, אני דוחה חלק זה בתביעת משפחת פיינטוק. משהוברר כי קודם לתאונה זו עבר רכבם תאונה קשה לא פחות שהיה בה כדי להפחית בעליל מערכו, ומאחר וההפחתות היו סבירות תוך עיון בחוות דעת שמאי לא מצאתי לנכון לשפותם על הסכום הנתבע.

לעניין המוקד הקדמי, ולאור מסקנתי בתביעת הגב' צוקר, יש לשלם להם 80% בלבד מתוך הסכום הנתבע בגין החלק הקדמי, דהיינו, סך של 2,240 ₪, בצירוף 200 ₪ הוצאות משפט.

סכום זה תשלם חברת אליהו למשפחת פיינטוק בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, ח' כסלו תש"ע, 25 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.