צוקלו לגזיאל נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. המנוח אריה צ'וקלו ז"ל נפטר בתאריך 7/5/11 כתוצאה מהתקף לב.

2. עובדת פטירתו של המנוח כתוצאה מהתקף לב איננה שנוייה במחלוקת, אולם נוכח פטירתו של המנוח, כתוצאה מהתקף לב תוך כדי נהיגה, הוגשה תובענה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים").

3. הנתבעת מבקשת לקבוע את התיק לשמיעת ראיות בשאלת החבות, שכן לטעמה לא היה מקום להגיש את התובענה בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וזאת משום שפטירתו של התובע לא נבעה כתוצאה "משימוש" ברכב מנועי, כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אלא בשל התקף הלב שבו לקה, כך שהימצאותו ברכב המנועי במועד בו לקה בהתקף הלב הינה מקרית, ועל כן המסקנה הינה, כי הרכב שימש כזירה בלבד, ולא "תרם" להתרחשות התקף הלב שגרם למותו של המנוח.

4. ב"כ התובע מסכים, כאמור לעובדה, שהמנוח נפטר כתוצאה מהתקף לב, אולם הוא סבור, כי יתכן שקיים קשר בין השימוש שעשה התובע ברכב במועד בו לקה בהתקף הלב לבין התרחשות התקף הלב, והוא מעלה תאוריות וספקולציות שונות, אשר אם תוכחנה, ניתן יהיה, לכאורה, לקבוע קשר סיבתי משפטי בין השימוש שעשה התובע ברכב לבין התרחשות התקף הלב.

כך למשל, ונוכח הימצאות 7 מ"ג אלכוהול בדמו של המנוח, מעלה בא כוחו סברה על פיה יתכן שהמנוח נרדם בעודו נוהג, וכאשר התעורר, נבהל ולקה בהתקף לב, או שמא נבהל מסיבה אחרת אשר גרמה לו ללקות בהתקף לב במהלך הנהיגה.

5. אינני מקבלת את עמדת ב"כ התובע, ואבאר.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מטיל חובה אבסולוטית לפצות נפגע, אשר נפצע בתאונת דרכים, באם פציעתו אירעה עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.

מהתיעוד הרפואי עולה, כי המנוח לקה בהתקף לב ללא כל קשר לשימוש שעשה באותה עת ברכב, וכן עולה, כי לאחר שהמנוח לקה בהתקף לב, תוך כדי נהיגה, הוא סטה לעבר קיר ההפרדה והתנגש בו, כתוצאה מהתקף הלב בו לקה.

6. באם סבור ב"כ התובעים, כי קיים קשר סיבתי משפטי בין התקף הלב לבין נהיגתו של המנוח ברכב, הרי שעול ההוכחה מוטל על כתפיו להוכיח את טענתו. ודוק: אין די בהעלאת סברות וספקולציות באשר לקשר הסיבתי הלכאורי בין התקף הלב לבין נהיגתו של המנוח, ועל התובעים להמציא ראיות לאימות סברותיהם, אשר אינן עולות בקנה אחד עם התיעוד הרפואי.

מעבר לצורך אציין, כי בתוספת לחוות דעתו של דר' זייצב צויין מפורשות, כי הימצאות 7 מ"ג אלכוהול בדמו של המנוח איננה משנה את מסקנתו על פיה נפטר המנוח כתוצאה מהתקף לב.

7. נוכח האמור, ובהתאם למבוקש, הנני קובעת כדלקמן:

א. קדם המשפט הקבוע לתאריך 29/4/14 מבוטל בזאת.

ב. נקבע לשמיעת ראיות בשאלת החבות בלבד לתאריך 29/7/14 שעה 10:00.

ג. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים.

התובעים יגישו תצהיריהם בתוך 45 ימים מתאריך היום, עם העתק לב"כ הנתבעת ואילו הנתבעת תגיש תצהיריה בתוך 90 ימים מתאריך היום, גם כן עם העתק לב"כ התובעים.

ימי פגרות הפסח והקיץ יובאו במניין הימים הנקובים בהחלטה זו.

ד. באם מבוקש לזמן עד ללא הגשת תצהיר מטעמו, יש להגיש בקשה מנומקת, שאם לא כן לא תותר עדותו של אותו עד.

ה. הצדדים מתבקשים לוודא התייצבות עדיהם למועד הדיון, שכן שמיעת הראיות לא תידחה מסיבות שלא תתקבלנה על דעתו בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.