צדיקריו ואח' נ' עירית חולון ואח'

החלטה

1.עניינה של התביעה פיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בכתב התביעה נטען כי ביום 03.11.07 ב"גינת המפוזר מכבר אז"ר" בחולון, עת התנדנדה התובעת (קטינה) בנדנדה בגינה, לפתע נקרעה אחת משרשראות הנדנדה והתובעת נפלה ונפצעה.

2.בהחלטה מיום 16.12.11 ניתן לצדדים צו להגשת תצהירי עדות ראשית.

3.התובעים הגישו תצהירי העדות הראשית מטעמם ביום 06.05.12. לאחר מכן, הנתבעת הגישה תצהירי עדות ראשית ביום 08.07.12 וצד ג' ביום 10.09.13.

4.בהתייחסם למקום התאונה, הורי התובעת טענו בתצהירי עדותם הראשית כי התאונה ארעה ב"גינת המפוזר מכפר אז"ר שהיא חלק ממתחם גן הסיפור הגדול ברחוב מוטה גור בחולון". עדי הנתבעת וצד ג' התייחסו בתצהיריהם לגינת "המפוזר מכפר אז"ר" שכתובתה רחוב ההסתדרות 205 חולון. כל צד התייחס אפוא, לגינה אחרת.

5.בהחלטה מיום 14.10.12 בית המשפט אפשר לנתבעת וצד ג' לשקול הגשת תצהירי עדות ראשית מתוקנים ולהתייחס בהם ל"גן הסיפור הגדול". הנתבעת וצד ג' הגישו ב- 27.01.13 תצהירי עדות ראשית מתוקנים הכוללים התייחסות ל"גן הסיפור הגדול". בתצהיר המתוקן מטעם הנתבעת נטען, בין שאר טענות, כי אין בחולון גן נוסף או רחבת סיפור בשם "המפוזר מכפר אז"ר" מעבר לגן ברחוב ההסתדרות.

6.לאחר זאת, ביום 24.03.13, הגישו התובעים בקשה להתיר להם הגשת ראיות נוספות הכוללות את תצהיר גב' אסיה דג'ור ותמונות. לטענת התובעים, רק לאחר הגשת התצהיר המתוקן מטעם הנתבעת הסתבר לתובעים כי לטענת הנתבעת קיימת רק גינה אחת בעיר חולון בשם "המפוזר מכפר אז"ר" וכי אין עוד גינה או רחבה בשם זה בחולון. לטענתם, הגשת הראיות הנוספות מבוקשת על מנת להפריך את טענת הנתבעת.

7.הנתבעת וצד ג' התנגדו לבקשה.

דיון

8.מקורו של אי הסדר, אשר נוצר בשלב הגשת הראיות, הוא בכתב התביעה. התובעים התייחסו בכתב התביעה ל"גינת המפוזר מכפר אז"ר בחולון". הם לא אזכרו ולא התייחסו בכתב התביעה ל"גן הסיפור הגדול", לא התייחסו ולא אזכרו רחבת סיפור ב"גן הסיפור הגדול" ואף לא פרטו את כתובת הגן אשר בו, לטענתם, ארעה התאונה. אמנם בתצהירי העדות הראשית מטעמם, התובעים התייחסו ל"גן הסיפור הגדול" אך אין לזקוף את אי ההתייחסות בתצהירי הנתבעת וצד ג' לגן זה בתצהיריהם המקוריים משום שהם היו רשאים להסתמך על הנטען בכתב התביעה, שהוא זה אשר יוצר את חזית המחלוקת.

9.התיאור המפורט של "גן הסיפור הגדול", כאמור בתצהיר אשר הגשתו מבוקשת על ידי התובעים, היה ידוע לתובעים מלכתחילה. באשר לתמונת שילוט הגן, זו צולמה בתאריך 16.08.12, כך שהיא הייתה בידי התובעים עוד קודם לדיון מיום 14.10.12 וכחמישה חודשים טרם הגשת התצהירים המתוקנים של הנתבעת וצד ג'. בנסיבות המקרה, שבו הנתבעת וצד ג' היו במצב שבו היה עליהם לשקול הגשת תצהירים מתוקנים, ניתן וראוי היה שהתובעים היו מציגים את התיאור המפורט של הגן ותמונת השילוט כאמור, קודם שהנתבעת וצד ג' הגישו תצהירים מתוקנים, שאז היה בידי הנתבעת וצד ג' להתייחס לעובדות אלה כבר בתצהירים המתוקנים ואפשר שהיה נחסך הצורך בסבב נוסף של הגשת ראיות.

10.על אף האמור, והגם שמלכתחילה היה על התובעים להגיש את ראיותיהם כולן בטרם הגישו הנתבעת וצד ג' את ראיותיהם, על מנת שלא למנוע מהתובעים הבאת ראיה שיכול והיא דרושה לבירור המחלוקת העובדתית, יותר לתובעים להגיש את התצהיר הנוסף והם יישאו בהוצאות הנתבעת וצד ג' בגין הצורך לבחון בשנית הגשת ראיות נוספות.

11.הנתבעת וצד ג' רשאים להגיש תצהירי עדות משלימים תוך 30 יום.

12.התובעים ישלמו לנתבעת וצד ג' (לכל אחד מהם), הוצאות בסך 1,500₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ג, 13 יוני 2013, בהעדר הצדדים.