צברי נ' פרי הגליל (תעשיות) בע"מ

פסק דין

1.ע"פ כתב התביעה, בתאריך 4.2.11 קנה התובע קופסת שימורים ובתוכה היתה תולעת.

מעבדת משרד הבריאות אישרה את העובדה שאכן היתה תולעת בקופסת השימורים והנתבעת נקנסה בקנס של 1000 ₪.

התובע תובע פיצוי בסכום של 7,000 ₪ בגין עגמת נפש וסבל.

2.הנתבעת, בכתב ההגנה, אינה חולקת על כך שאכן נמצאה תולעת בקופסת השימורים אך היא מתרעמת על כך שהתובע טרם שפנה לבימ"ש לא פנה אליה. לטענתה, גם לא נגרם לתובע כל נזק ועל כן אינו זכאי לפיצוי כלשהו.

3.בדיון שהתקיים בפניי מאשר התובע שלא היה מאושפז ולא נגרם לו כל נזק גופני למעט עוגמת נפש והרגשת "גועל". כן טוען התובע שאין עליו כל חובה לפנות, טרם הגשת התביעה, לנתבעת.

4.אכן בהתאם לסעיף 13 לפקודת בריאות הציבור, חל איסור על מכירת מוצר מזון שאיכותו נפגמה מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת. יחד עם זאת, לא הוכח נזק גוף לתובע עקב מחדלה של הנתבעת לשמור על איכות המוצר. יצויין שע"פ הוראות סעיף 2 לחוק האחריות למוצרים פגמים, ככל שנגרם נזק גוף חייב היצרן לפצות בגינו.

5.במקרה זה לא הוכח כל נזק רפואי או גופני למעט תחושת "גועל". מעבר לכך, אדגיש שמן הראוי היה שטרם שהתובע פונה לבימ"ש יגיש מכתב דרישה לפיצוי לנתבעת.

מכל מקום, אכן סבור אני שנגרמה לתובע אי נעימות כלשהי אך וודאי שמדובר בתביעה מופרזת בהעדר כל נזק ממשי מוכח.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 600 ₪ כפיצוי על אי הנעימות שנגרמה לו ועוגמת נפש.

מאחר והתביעה הועמדה על סכום של 7,000 ₪ והפיצוי נקבע על סכום של 600 ₪, כאמור, הרי אין אני מוצא מקום לחיוב צד כלשהו בהוצאות.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכום של 600 ₪ תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.

שאם לא כן ישא הסכום ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ב, 18 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.