פסק דין
1.בפני תביעה כספית ע"ס 30,000 ₪.
2.בכתב תביעתו, טוען התובע, כי הוא רכש מן הנתבעת רכב מסוג מיצובישי פג'רו, וזאת במסגרת "מכירת שטח". לטענת התובע, במהלך המו"מ הוא הבהיר לנציג הנתבעת כי הוא מוטרד הן מן המחיר של הרכב והן מאפשרות מכירתו בעתיד. לטענת התובע, קיבל הוא מנציג הנתבעת "פתרונות" לשתי הבעיות הנ"ל, כאשר הובטח לו שיועמד לו מימון ע"י חברת המימון של חברת מיצובישי, וכי בתום 36 חודשים מיום הרכישה, יוכל הוא להחזיר את רכב הפג'רו ולהחליפו ברכב אחר מתוצרת מיצובישי, כאשר הוא, התובע, יזוכה במחיר הפג'רו לפי מחירון "לוי יצחק".
3.עוד טוען התובע בכתב תביעתו, כי ערך עם הנתבעת הסכם לאור הבטחת הנתבעת הנ"ל. משחלפו שלוש שנים, ומשביקש התובע להחליף את הרכב נשוא ההסכם (רכב הפג'רו) ברכב "מיצובישי לנסר", גילה כי תנאי לביצוע עסקת ה"טרייד אין" עם יבואנית מיצובישי, הוא רכישת רכב שטח אחר או רכב "מאותה קבוצת מחירים", ולפיכך, לא יכל התובע לרכוש רכב חדש "קטן" וזול יותר.
4.כתוצאה מסירוב חברת מיצובישי לבצע עסקת החלפת הרכבים עפ"י התנאים, שלטענת התובע סוכמו עם הנתבעת, יאלץ התובע למכור את רכב הפג'רו במחיר שוק – במקום מחיר מחירון (ראו האמור בסעיף 3 לכתב התביעה). לטענת התובע, ההפרש בין מחיר השוק לבין מחיר המחירון הוא 48,000 ₪, ובשל גבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, העמיד הוא תביעתו על סך 30,000 ₪.
5.מאידך, טענה הנתבעת בכתב הגנתה, כי לא הוצג כל מסמך הכולל התחייבויות מן הסוג לו טוען התובע. עוד טענה הנתבעת כי הסכמי "טרייד אין" נעשים בין הרוכש לבין חברת כולמוביל- היבואנית של רכבי מציובישי, וכי התובע לא חתם על הסכם הכולל התחייבות לביצוע עסקה מן הסוג הנ"ל.
6.עוד טענה הנתבעת, כי היא סוכנת משנה של חברת כלמוביל, וכי נציגה הציג בפני התובע כל אפשרויות המימון שהעמידה חברת כלמוביל, וכי דרך המימון בה בחר התובע, לא כללה עסקת "טרייד אין" והא ראייה לכך, היא העדר כל מסמך המוכיח טענת התובע.
7.בנוסף, טוענת הנתבעת, כי תקנון המסדיר עסקאות "טרייד אין" עליו חותם כל לקוח המעוניין בעסקת "טרייד אין" עתידית, קובע כי ניתן להחליף הרכב ברכב "בסגמנט" זהה או גבוה יותר, ולפיכך, אפילו היה נערך הסכם בין כלמוביל לבין התובע בקשר לעסקת "טרייד אין" עתידית, היה התובע כפוף להוראות ההסכם והתקנון שקובעות, כי עסקת "טרייד אין" חלה על רכישת רכב חדש "בסגמנט זהה או גבוה יותר" (ראו סעיף 2 להסכם "עסקת טרייד אין" נספח א' לכתב ההגנה).
הכרעה
8.השאלה שבמחלוקת, שעומדת להכרעתי היא, האם הרים התובע את הנטל להוכיח כי התקשר עם הנתבעת, או עם מי מטעמה, בעסקת "טרייד אין", לפיה מתחייבת הנתבעת או מי מטעמה למכור לתובע כל רכב מסוג מיצובישי, תמורת מכירת רכב הפג'רו לנתבעת או למי מטעמה במחיר "מחירון לוי יצחק".
9.עיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים על נספחיהם, שמעתי את עדות התובע ונציג הנתבעת, והגעתי למסקנה כי התובע לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו במשפט אזרחי, להוכיח, כי אכן הובטח לו ע"י הנתבעת או ע"י מי מטעמה (לרבות חברת כלמוביל) ביצוע העסקה בתנאים להם טען התובע.
10.התובע העיד בפניי, כי נגרמה לו עגמת נפש במכירת רכב שטח אחר שהיה בבעלותו לפני רכישת רכב הפג'רו, וכי הוא הסביר לנציג הנתבעת את בקשתו, כי הוא מבקש, כי יוכל למכור את הרכב שהוא רוכש בעסקת "טרייד אין" (ראו עדות התובע בעמוד 1 שורות 12-15 לפרוטוקול). למרות חשיבות התנאי הנ"ל, ולמרות שהדבר עלה, כך עפ"י הנטען, במסגרת המו"מ, אין כל עדות בכתב המוכיחה כי הנתבעת או מי מטעמה התחייבו לבצע עסקה מן הסוג האמור. יצויין עוד, כי התובע עצמו מודה, שאין כל מסמך המוכיח טענתו (ראו עדותו בעמוד 1 שורה 15).
11.יצויין עוד, כי כל יתר פרטי העסקה סוכמו בכתב (ראו נספח ב' לכתב התביעה המהוה טופס הזמנה, נספח ג'- המהווה הזמנה, נספח ג-2' המהווה תנאי ההזמנה ונספח ד' המהווה הסכם המימון). הואיל וכל פרטי העסקה סוכמו בכתב, ותנאי העסקה אינם מוכיחים קיומו של ההסכם לו טוען התובע, ואין בפניי כל מסמך אחר המוכיח קיומו של הסכם כאמור, אין אלא להסיק כי התובע לא הוכיח קיומו של ההסכם, לו הוא טוען.
12.יש להוסיף, כי מדברי נציג הנתבעת למדתי כי עסקת "טרייד אין" היא עסקה בעלת משמעות כספית נכבדה, וכי תנאיה מוסדרים הן בהסכם (שצורף לכתב ההגנה) והן בתקנון הכולל תנאים כלליים החלים על עסקאות "טרייד אין". טענת התובע בעדותו בפניי, לפיה מעולם לא ראה המסמך המצורף לכתב ההגנה- המהווה הסכם לביצוע עסקת "טרייד אין" (ראו עדותו של התובע בעמ' 1 שורות 19 ו- 20 לפרוטוקול), פוגעת בגרסתו, שכן נראה, כי מסמך זה הוא המסמך עליו מתבקש לחתום כל מי שמבקש להתקשר בעסקת "טרייד אין" עתידית, והעובדה, כי התובע מעולם לא ראה אותו, אך מוכיחה, כי בינו לבין הנתבעת לא נכרת מעולם הסכם "טרייד אין" .
13.למרות שהתובע לא הוכיח קיומו של הסכם כטענתו, ואפילו הייתי קובע, כי הוכח ההסכם לו טען התובע, נכשל הוא להוכיח אף את נזקיו האמיתיים. התובע טען בכתב תביעתו, כי טרם מכר את רכב הפג'רו והוא יאלץ למוכרו במחיר שוק. בישיבה שהתקיימה היום בפניי, טוען התובע, כי הוא מכר את הרכב מבלי לציין מהו המחיר שבו נמכר הרכב ומבלי להמציא ראיה כלשהיא לגבי המחיר שבו נמכר. האמור לעיל מוכיח, כי התובע לא הוכיח את היסוד השני בתביעתו, הלא הוא יסוד הנזק, שכן לא ברור מתי נמכר הרכב, למי הוא נמכר ומהו הסכום המדוייק אשר התקבל בידי התובע בגין מכירתו.
14.לאור האמור לעיל, התובע לא הצליח להוכיח תביעתו, משלא הוכיח קיומו של הסכם "טריד אין" או תנאיו, ומשלא הרים הנטל להוכיח נזקיו.
15.התביעה נדחית. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, ד' אב תש"ע, 15 יולי 2010, בהעדר הצדדים.