החלטה
1.לפניי בקשה להורות על סילוק על הסף של התובענה מחמת פורום לא נאות ולחילופין לקבוע כי הדין החל על התובענה הינו הדין הנורווגי, ולחילופי חילופין לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת.
2.המשיבה הגיבה לבקשה ואף הוגשה תשובה לתגובה.
פורום לא נאות
3.המבקשת הפנתה לכך כי המבחן שנקבע בפסיקה לבדיקת נאותות הפורום הינו "מבחן מירב הזיקות" וטענה כי קיימת תניית שיפוט ודין ייחודית בהסכם שנחתם בין הצדדים בהסכם ההלוואה מיום 3.3.2006 (להלן: "הסכם ההלוואה"), הקובע כי ההליכים בין הצדדים ימוצו בבתי המשפט של אוסלו, נורווגיה וההסכם יפורש על פי הדין הנורבגי.
עוד טענה המבקשת כי ניהול ההליך בישראל כרוך בהבאת עדים מנורבגיה, שם גם נמצאים המסמכים מטעמה, וההליך קשור בחברות נורבגיות שהינן בעלות דין בהליך ואשר סיפקו בטוחות להסכם הראשון.
4.המשיבה הפנתה לכך כי המבקשת מנועה מלהעלות טענה זאת עתה, לאחר שכחלוף 7 חודשים ממועד הגשת התביעה, לאחר שהמבקשת הגישה כתב הגנה, ניהלה הליכי גישור בישראל ונוהל קדם משפט בתיק.
בנוסף, מפנה המשיבה לכך כי 3 שנים לאחר הסכם ההלוואה נחתם הסכם נוסף שנועד להסדיר את פירעון ההלוואה, ובו נקבעה סמכות שיפוט לבית המשפט בישראל. על כן סברה כי בית משפט זה הוא הפורום הנאות לדון בתובענה.
5.סבורני, כי הדין עם המשיבה. המבקשת מנועה מלטעון בשלב זה טענה בדבר נאותות הפורום, שכן טענה זו יש לטעון בהזדמנות הראשונה. בבר"ע (י-ם) 3078/01 הלאומית חברה לביטוח בע"מ נ' עמרו (24.12.2001), נקבע כי אין די בציון הטענה בכתב ההגנה ולא ניתן להסתפק בהתנגדות טכנית, אלא יש להעלות את הטענה באופן מהותי בהזדמנות הראשונה. אומנם שם דובר על העלאת הטענה לאחר שלב בירור החבות בתביעה, אולם בית המשפט מבהיר כי לא ניתן להסתפק באיזכור הטענה בכתבי טענות וצד המעוניין לעמוד על טענה בדבר נאותות הפורום צריך לבקש את עיכוב ההליכים בטרם אלו יקודמו.
6.אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי הבקשה הוגשה בשלב זה מאחר ולא ניתן היה להבין מכתב התביעה מהי טענתה העיקרית של המשיבה ובאיזו עילה הוגשה התביעה. המבקשת לא יכולה הייתה להניח בשלב מקדמי זה, כי המחלוקת בין הצדדים תצטמצם לתחום משפטי פרשני בלבד.
7.המבקשת הגישה כתב הגנה ולא כפרה בסמכותו של בית המשפט ע"ס תנית השיפוט הזר מהסכם ההלוואה. המבקשת השתתפה בישיבת מהו"ת/גישור לאחר השלמת כתבי הטענות ואף התקיים דיון בבית המשפט, ובמסגרתו ניתן צו להשלמת הליכי ביניים בתיק.
8.הפסיקה קבעה כי המבחן הרלוונטי מבחינת נאותות הפורום הוא "מבחן מירב הזיקות" (ראה לדוגמה בברע"א 2737/08 ארבל נ' TUIAG (29.1.2009)), ובמסגרתו בית המשפט בודק, בין היתר, מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך.
במקרה דנן, במסגרת ההסכם המאוחר יותר להסדרת פירעון החוב, התייחסו הצדדים למקום השיפוט וקבעו כי במקרה שהחייבת תפר את התחייבותה, רשאי יהיה המלווה לנקוט בהליכים משפטיים, לרבות הליכי הוצל"פ בבית המשפט המוסמך בתל-אביב.
לא נעלם מעיניי כי מדובר בפרוגרגטיבה שעל פניו ניתנה רק למבקשת ולא למשיבה, אולם יש בהסכם זה, שהוא מאוחר ביחס להסכם ההלוואה, כדי ללמד על ציפיית הצדדים שמחלוקות ביניהם יתבררו בישראל. לכך יש להוסיף, כי הסכם פירעון ההלוואה נערך ונחתם בתל-אביב בשפה העברית, באמצעות מיופה כוח מטעם הנתבעת.
9.ולבסוף ובהתייחס לטענת המבקשת בדבר צורך להביא עדים מחוץ לישראל, נקבע כי נוכח ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרניים והעובדה שעולמנו הפך לכפר גלובלי, הנטייה להיעתר לפורום לא נאות תלך ותקטן (ראה רע"א 2705/97 הגבס א. סיני (1989) בע"מ נ' THE LOCKFORMPR (26.1.1998)). כיום ניתן לעשות שימוש ב"היוועדות חזותית" שיש בה כדי לחסוך הבאת עדים לאולם בית המשפט, וניתן יהיה לשקול ניהול ההליך אף באופן זה. לדבר יש השלכות גם בנוגע להוצאות הכרוכות בניהול ההליך.
10.מכל הטעמים האמורים לעיל, אני דוחה את טענת "פורום לא נאות".
חלות הדין הנורווגי על התובענה
11.לא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה של ההליך כי הדין שיחול על כל התובענה הוא הדין הנורווגי, שכן כאמור בתגובת המשיבה, קיים בין הצדדים הסכם מאוחר להסכם ההלוואה, ובו אין התייחסות לתניית דין ייחודית.
יכול שהדין הרלוונטי לבחינת הסכם ההלוואה, הינו הדין הנורווגי, וזאת נוכח הוראת סעיף 14.1 להסכם, אולם אין בידי לקבוע מסמרות בשלב זה, והדברים טעונים הכרעה בשלב מאוחר יותר של ההליך. על כל פנים, בהתחשב בכך שבין הצדדים קיים הסכם נוסף שנכרת בישראל ולא הגביל את הדין, אין מקום לקביעה גורפת כפי שנתבקש בבקשה, ולפיה הדין החל על כל התובענה הוא הדין הנורווגי.
הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת