צאצאיו של אדם פרטי שרכש בשנות ה-30 קרקעות ברמת גן יפוצו בשווי הזכות שירשו

תביעה זו מחזירה אותנו לשנות ה-30 של המאה הקודמת, ערב קום המדינה. התביעה הינה לתשלום דמי שימוש ברחובות בית שמאי, האורים, התנאים, בית הלל וחלק מרחוב הרא"ה ברמת גן (המהווים את חלקה 69 בגוש 6159 ברמת גן). התובעים הינם יורשי יורשיו של הבעלים הרשומים של חלקה 69 גוש 6159 ברמת גן. התביעה היא לדמי שימוש ראויים בסך של 4,000,000 ש"ח בגין השימוש שעושה הנתבעת, או למעשה תושבי רמת גן ברחובות אלו, בעילה של הסגת גבול או עשיית עושר.

1. רקע הדברים

התובעים הינם יורשי יורשיו של המנוח נחמן בן יצחק הרש ויסוצקי ז"ל (להלן: "נחמן ויסוצקי"), נכדיו, בחלקים כדלקמן: מחצית ליורשי המנוח יוסף ויסוצקי ז"ל, שהיה בנו של נחמן ויסוצקי,  התובעים 1-3 (ששית לכל אחד) ומחצית ליורשי בתו של נחמן ויסוצקי, התובעים 4 ו-5 (רבע כל אחד).

בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת היה מגרש בשטח של 22,979 מ"ר הידוע כחלקה 14 בגוש 6159 (להלן: "חלקה 14") בנפת יפו כפר סאלמה, בבעלות בנק אשראי חברה הדדית בע"מ (להלן: "בנק אשראי").

בשנת 1934 הוכנה תוכנית לחלוקה ופיצול של חלקה 14 (Mutation Plan, להלן: "תוכנית החלוקה") עבור זאב מילנר (להלן: "מילנר"), וביום 22.10.34 אושרה לרישום הפרצלציה של חלקה 14 לארבעים חלקות: 39 חלקות רגולריות לבניה בשטח של 450-500 מ"ר כל אחת, וחלקה נוספת המורכבת מרצועות קרקע בשטח כולל של 4,816 מ"ר המחברת בין המגרשים שבחלקות הנ"ל, שסומנה כחלקה 69  (להלן: "חלקה 69").

ביום 17.5.1935 חתמו עו"ד בן מאיר בשם בנק אשראי ו מילנר בשם קרוב משפחתו נחמן ויסוצקי הנ"ל, על שטר מכר לפיו רכש נחמן ויסוצקי את חלקה 69 תמורת 1,025 לא"י.

גוש 6159 סופח לעיר רמת גן על פי צו מס' 110 של הנציב העליון מיום 14.11.1938, וכיום מהווה חלקה 69 את הרחובות בית שמאי, האורים, התנאים בית הלל וחלק מרחוב הרא"ה.

על חלקה 69 חלו מספר תוכניות בניין עיר, כמפורט:

1. תב"ע 12/PS שפורסמה למתן תוקף ביום 11.12.1941 בה מוגדרת חלקה 69 כדרך, כאשר חלקו המערבי של רחוב אורים מוגדר כש.צ.פ (שטח ציבורי פתוח).

2. תב"ע DJ שפורסמה למתן תוקף ביום 5.2.1948 בה מוגדרת חלקה 69 כנ"ל.

3. תב"ע רג/340 שפרסמה למתן תוקף ביום 27.12.1979 בה מוגדרת חלקה 69 כנ"ל.

4. תב"ע 798/ב' (תב"ע נקודתית) שפורסמה למתן תוקף ביום 25.3.1982 בה שונה ייעודו של חלק מרח' בית שמאי מדרך לשטח ציבורי פתוח.

התובעים, יורשי יורשיו של נחמן ויסוצקי המנוח כאמור, טוענים כי יש לחייב את עיריית רמת גן (להלן: "הנתבעת" או "העירייה") לשלם להם דמי שימוש ראויים בסך של 4,000,000 ש"ח בגין השימוש הנעשה ע"י הנתבעת בחלקה 69, בעילה של הסגת גבול או עשיית עושר. זוהי בתמצית התביעה שבפניי.

יצוין, כי התיק התנהל ונשמע לפני כב' השופטת רינה משל שפרשה לגמלאות, והצדדים נתנו הסכמתם כי יינתן פסק דין על ידי  לפי החומר הקיים בתיק בית המשפט.

2. טענות הצדדים

א. טענות התובעים

נחמן ויסוצקי המנוח היה אזרח ותושב פולין. נחמן ויסוצקי וחלק מבני משפחתו ששהו בפולין נרצחו בשואה ע"י הנאצים. שני ילדיו עלו ארצה בשנות השלושים וניצלו מהשואה. התובעים 1-3 הם בניו ויורשיו של בנו של נחמן ויסוצקי, והתובעים 4 ו-5 הם בניה ויורשיה של ביתו של נחמן ויסוצקי.

ילדיו של נחמן ויסוצקי ידעו כי בכוונת המנוח היה להביא את שאר בני משפחתו ולעלות בעקבותיהם לארץ ישראל. אולם עקב הנסיבות הטראגיות של חיסול המשפחה בפולין, לא נודע לילדיו של נחמן ויסוצקי על דבר רכישת הקרקע ע"י נחמן ויסוצקי המנוח בשנת 1935 כאמור.

בשנת 1999 מצא בנו של מילנר (לאחר פטירתו של מילנר) את שטר המכר ותעודת רישום החלקה ומסר אותם לתובעים, ורק אז נודע להם על רכישת הקרקע.  עם היוודע הדבר לתובעים, פנו לשמאי המקרקעין, מר נתן בן-חיים (להלן: "השמאי"), שאיתר את מיקום החלקה וייעודה. מדו"ח השמאי עולה, כי בשטר המכר ובתעודת הרישום שהוצאה ע"י משרד ספרי האחוזה ביום 17.5.1935 נרשם ייעודה של חלקה 69 כאדמת בנין מסוג "מירי", וכי רק כ-6 שנים לאחר רכישת החלקה ע"י נחמן ויסוצקי, פורסמה למתן תוקף תב"ע 12/PS שייעדה את החלקה לדרך ולש.צ.פ. ייעוד זה נשמר גם בתוכניות שפורסמו למתן תוקף מאוחר יותר. זאת, למרות שעיריית רמת גן מעולם לא פעלה להפקעת החלקה ואף לא הסדירה את השימוש במקרקעין בדרך של תשלום דמי שימוש ראויים לבעלים או ליורשיהם.

התובעים טוענים, כי אף אם ייעוד החלקה היה ל"דרך" עובר לרכישת הזכויות ע"י נחמן ויסוצקי, הדבר אינו שולל את זכותם כבעלי הקרקע לתשלום פיצויים, שכן מדובר, לכל היותר, בדרך פרטית, ולא בדרך ציבורית.