צאיג נ' לוזון ואח'

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת כב' הרשם ח' ברנר מיום 18.03.2012, לפיה תסויג הערת האזהרה שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין על זכויות המשיבים 1-3 באופן שלא תחול על מגרשים המזוהים על פי תב"ע פת/11/179 כמגרשים מס' 1101/1 ו-1101/7, המצויים בחלקה 4 בגוש 6371, אשר נרכשו על ידי המשיבות 4-5 בשנת 2009 ואשר עליהם הוקם פרויקט בניה הנמצא בשלבי גמר.

רקע

ביום 04.10.2011 ניתן פסק דין חלקי בתובענה שהגישו המערערים (להלן: "צאיג") נגד המשיבים 1-3 (להלן: "לוזון") (ראו ת"א 1353-06 משה צאיג נ' ע.לוזון נכסים והשקעות בע"מ ואח') שם קבעה סגנית הנשיאה, כב' השופטת ד' פלפל, כי לצאיג מחצית מזכויות לוזון במקרקעין במתחם בילינסון (חלקות 8, 22 ו-39 בגוש 6366) ובגני תקווה (חלקה 39 בגוש 6717). עוד נקבע, כי לוזון יעבירו 1/6 מהזכויות בנווה עוז (חלקה 4 בגוש 6371) על שמו של המערער 1.

בהתאם לבקשת צאיג, הוטל ביום 05.10.2011 עיקול זמני על הזכויות במקרקעין ואילו המשיבים 1-3 הגישו ערעור על פסק הדין החלקי לבית המשפט העליון. בהחלטה מיום 27.11.2011 קיבלה כב' השופטת פלפל את בקשתם של המשיבים 1-3 לעיכוב העברת הזכויות במקרקעין עד להכרעה בערעור. יחד עם זאת, קבעה סגנית הנשיאה, כי תירשם הערה בלשכת רישום המקרקעין כי "הקרקע מעוכבת עד מתן החלטה בבית המשפט העליון ולכן אין לעשות בה כל דיספוזיציות". כמו כן, נקבע ביום 15.12.2011 על ידי כב' הרשם ח' ברנר, כי העיקול הזמני יבוטל "לאחר שתירשם הערה על המקרקעין שעוקלו", עד להכרעה בערעור.

ביום 12.01.2012 חתם כב' הרשם ברנר על פסיקתא, לפיה תירשמנה הערות אזהרה בנוגע למקרקעין בחלקה 4 בגוש 6371 וחלקה 39 בגוש 6366. עוד, הורה להטיל מחדש את העיקולים שהוטלו על שתי החלקות הנותרות בגוש 6366. בהתאם לכך, ביום 15.01.2012 נרשמה הערת אזהרה על חלקה 4 בגוש 6371. המשיבים 4-5, אשר לא היו צד להליך המקורי, פנו בבקשה דחופה לסיוג הערת האזהרה על חלקה זו, כך שתתייחס רק למגרשים 1101/2-5 ולא למגרשים 1101/1 ו-1101/7 בחלקה זו, אשר נמכרו להם בשנת 2009 ואשר עליהם הוקם פרויקט בנייה.

ביום 04.03.2012 ניתנה החלטתה של כב' השופטת ד' פלפל, בה התבקשה, בין היתר, להבהיר את הפסיקתא מיום 12.01.2012, בכל הנוגע לזכויות צאיג במקרקעין במתחם בילינסון ובגני תקווה. כב' סגנית הנשיאה הבהירה, כי מאחר שפסק הדין החלקי קבע שלצאיג מחצית מזכויות לוזון במקרקעין, הרי שכל הסעדים המתבקשים וניתנים לאחר מכן, המיועדים להבטחת זכותו של הזוכה, בין אם מדובר בהערת אזהרה או עיקול, מוטלים אך ורק על זכויות לוזון במקרקעין ולא מעבר לכך "ובמיוחד לא על זכויות של אחרים שרכשו ממנו או מאחרים זכויות במקרקעין".

בהתאם להחלטת כב' השופטת פלפל, ביום 18.03.2012 קבע כב' הרשם ח' ברנר, לבקשת המשיבות 4-5, כי הערת האזהרה שנרשמה ביום 15.01.2012 תסויג למגרש 1101/2-5 בלבד ולא תחול על מגרשים 1101/7 ו-1101/1 אשר נמכרו למשיבות 4-5 כבר בשנת 2009.

מכאן הערעור שלפניי ובקשת צאיג לעיכוב ביצוע החלטת הרשם.

דיון

יצוין, כי ביום 23.04.2012 נחתמה על ידי כב' הרשם ח' ברנר פסיקתא המסייגת את הערת האזהרה שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין, באופן שההערה מתייחסת למגרשים 1101/2-5 בלבד בנווה עוז ועל כן לכאורה מתייתרת בקשת המערערים לעיכוב ביצוע.

על אף האמור, לגופו של עניין, לאחר שבחנתי בעיון את הבקשה ואת הודעת הערעור שהגישו המבקשים, כמו גם את תגובות המשיבים לבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כידוע, על המבקש עיכוב ביצוע של פסק הדין או מתן סעד זמני בערעור לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים: הראשון, כי למערער סיכויים טובים להצליח בערעורו, והשני, כי מבחינת מאזן הנוחות פעולה על פי פסק הדין בטרם הכרעה בערעור תקשה באופן ממשי על החזרת המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעורו" (ראו למשל ע"א 5165/05 קוניה נ' כונס הנכסים הרשמי ([פורסם בנבו], 16.10.2005)).

בענייננו הטעם לדחיית הבקשה, נעוץ בסיכויי הערעור הנמוכים. זאת, במיוחד נוכח הדיון המנומק והמפורט שערכה סגנית הנשיאה, כב' השופטת ד' פלפל, בהחלטתה מיום 03.04.2012 המבהירה כי פסק הדין החלקי מיום 04.10.2010 אינו מתיימר לפגוע בזכויות צדדים שלישיים אשר רכשו זכויות במקרקעין מלוזון. יודגש, כי החלטת בית המשפט המחוזי מתייחסת להחלטת הרשם (מיום 12.01.2012) כולה, היינו, הן ביחס לחלקות המצויות בבילינסון ובגני תקווה והן ביחס לחלקות המצויות בגני עוז (ראו עמ' 2 להחלטה). למען הסר ספק, מציינת כב' השופטת ד' פלפל בתום החלטתה כי "במידה וקיימים צדדים שלישיים אחרים, שבגין עסקאותיהם התעוררו שאלות דומות, תנוסח פסיקתא מתאימה גם כן ברוח זו". מבלי לנקוט עמדה לגוף המחלוקת בערעור, הרי שהחלטת הרשם מיום 18.03.2012 נראית, על פניה, כשיקוף של החלטה זו.

למעלה מן הדרוש אציין, כי שוכנעתי ש האיזון בין הנזק העלול להיגרם למשיבים כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין לבין הנזק שייגרם למבקשים אם לא יעוכב, מוביל למסקנה לפיה אין הצדקה להורות על עיכוב הביצוע. זאת, הן כנגזרת מסיכויי הערעור והן נוכח תגובת המשיבות 4-5, לפיה הפרויקט בגני עוז עומד לפני אכלוס בימים אלו ממש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

דיון בערעור על החלטת הרשם יתקיים ביום 21.05.2012 שעה 11:30.

המערעים רשאים להגיש עיקרי טיעון מטעמם עד 14 יום טרם מועד הדיון. עיקרי טיעון מטעם המשיבים יוגשו עד 7 ימים טרם מועד הדיון.

מזכירות בית המשפט תעביר החלטה זו לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ג' אייר תשע"ב, 25 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.