פ"ל 6993-08-13 מדינת ישראל נ' ח'דר

השאלה שלפנינו:

1. לנאשם מיוחסות עבירות הקשורות בנהיגה ברכב. השאלה הדרושה הכרעה היא האם המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם נהג ברכב במעד הרלוונטי לכתב האישום או לאו.

   ככל שהתשובה לשאלה זו היא חיובית יש לבחון האם במהלך נהיגתו ביצע הנאשם את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, כלומר נהג בקלות ראש.

   האשמה ומהלך הדיון:

2. על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 16.08.13 בשעה 01:30, נהג הנאשם ברכב שבבעלותו ונסע בתחומי המושב תרום (להלן: "המושב"). באותן הנסיבות נהג הנאשם ברכב כאשר הוא כלל אינו מורשה לנהיגה ומעולם לא הוציא רישיון נהיגה.

3. מיוחסת לנאשם נהיגה בקלות ראש בכך שבעת שנעצר על ידי סייר הביטחון ויו"ר הועד של המושב, ונשאל מדוע הוא מסתובב במושב בשעות המאוחרות של הלילה החל הנאשם לקלל אותם ולאיים עליהם, נכנס לרכבו, ונסע בפראות לאחור תוך חריקת בלמים וכמעט פגע ברגליהם של השניים, כך על פי כתב האישום.

4. בהתאם לכך, יוחסו לנאשם העבירות הבאות: נהיגה לא רישיון נהיגה, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה ללא ביטוח, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש, התש"ל – 1970; נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

   התשובה לאישום

5. הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי אמנם הרכב נמצא בבעלותו ורשום על שמו אולם לטענתו, הוא לא נהג ברכב אלא הרכב משמש אותו להסעתו למקום עבודתו ובחזרה כאשר אחיו הוא זה שנוהג ברכב.

6. לטענת הנאשם, התלונה שהוגשה למשטרה בעניינו הייתה מתוך מניעים גזעניים בכדי להתנכל לו ולגרום להפסקת עבודתו במושב וזאת בשל מוצאו.

   לפיכך הדיון נקבע לשמיעת הראיות בפניי כפי שיפורט להלן.